בית הדין הרבני הגדול אישר לאחרונה החלטה של ביה"ד המחוזי, שאדם שמסרב לתת גט לאשתו, יישאר בכלא מעבר ל 10 שנים, עד שיתרצה ויסכים לתת גט לרעייתו. ואם מקודם נהוג היה לשחרר סרבני גט לאחר 10 שנים, ההלכה כיום הינה שכל זמן שהבעל לא נותן גט לאשתו, הוא יישאר במאסר.
הלכה זו נסמכת על דברי הפוסקים, והיטיב לתאר זאת הרמב"ם, שהרשה אפילו להכות את הבעל עד שהוא מתרצה ואומר רוצה אני. מכיוון שכדי שהגט יהא תקף הבעל צריך למסור אותו מרצונו, נבנתה פרזומציה שאם מכים את הבעל עד שהוא אומר רוצה אני, סימן שזה רצונו האמיתי לתת את הגט, ובזכות המכות הוא מבטא את רצונו האמיתי אותו הסתיר קודם לכן, ולכן הגט מוחשב ככשר ולא גט מאולץ שהינו פסול.
מקרה שקרה לפני כמה חודשים בארה"ב והובא לידיעת גדולי פוסקי ההלכה היה מקרה שבו סרבן גט ברח מהארץ לארה"ב ובמשך שנים רבות מאד סרב לתת גט לאשתו. ואז, משפחת האשה שכרה את שרותי המאפיה המקומית, שתפסה את הבעל והפליאה בו את מכותיה, עד שנתרצה ואמר רוצה אני.
כל ניסיונותיו לטעון לאחר מכן שהגט פסול נדחו, וזאת מאחר שבית הדין הרבני קבע כבר מזמן שהוא מחויב לתת גט והוא הימרה את פיהם. אולם, עדיין יש פשקווילים בירושלים המזהירים את הבעל החדש של האשה שהוא לוקח אשת איש.
אולם, יש מקרים בהם בית הדין הרבני פוסק שיש להשליך סרבן גט לכלא, והוא עושה כן שלא בצדק. זוכרים אנו את המקרה המצער מלפני שנים של אב"ד הרבני בתל אביב הרב פרדס, שקבל שוחד מיני מנשים נשואות, וכפה על בעלים ליתן גט גם כשהדבר לא היה צודק ולא לפי ההלכה. ועובדה, ששני חברי ההרכב הנוספים הלכו יחד עימו, מבלי לדעת מכל מה שעומד מאחורי החלטתו.
נכון שיש ערכאת ערעור, אבל לא כל אחד משגת ידו לערער, וגם אם ערער, יש לקוות שהערעור ידון ויתקבל אפילו אם הרב המחוזי יחד עם שני שותפיו להרכב, נימקו את פסיקתם באופן בו קשה לערער על פסק דינם, למרות שאינו צודק.
עובדה ששני חברי ההרכב המחוזי הוטעו ע"י אב"ד של ההרכב שלהם, ולכן יש תמיד אפשרות להטעיית ערכאת הערעור, שכאמור, תצווה להשליך לכלא אדם שבצדק מסרב להעניק גט לאשתו, או מוכן לעשות כן בתנאים שאותם אין היא מסכימה להם.
כהערה רק נוסיף שהרב פרדס הכחיש לאחר המשפט את ההאשמות נגדו, למרות שהורשע על פי הודאתו.
עודכן ב: 06/03/2012
.jpg)
.jpg)
