מצבו של בעל העומד בפני תלונות של בת זוגו על אלימות מצידו הוא בכי רע. כל המערכת עומדת לימינה: בתי המשפט, המשטרה, העובדות הסוציאליות וכל מיני ארגוני נשים למיניהן. הוא יתקשה ביותר להוכיח כי בתלונות שווא מדובר, וגם אם יזכה לכך, ייאלץ לעיתים לבלות זמן איכות במעצר ולסבול ממגבלות שונות, כגון, נטילת נשקו, גם אם פרנסתו תלויה בכך.
עורכי דין רבים מתחום המעמד האישי מציעים לנשים הרוצות להתגרש לבצע פרובוקציות כפי הבעל, בכדי שזה יגיב באופן כלשהו ואז הן מיד תלכנה ותגשנה תלונה במשטרה ובקשות לבית המשפט על אלימותו הקשה של הבעל שלהן. במקרה כזה, יזכו להטבות מפליגות מצידו בהסדרי הרכוש והמזונות תמורת סגירת התיקים.
למרות כל הקשיים הללו, לפעמים עצה נבונה של עו"ד יכולה לבטל את רוע הגזירה למרות כל הקשיים העומדים בפני הבעל. ניתן לכם דוגמא פשוטה ממקרה אמיתי. לפני כמה שנים, קבלה אישה עצה מעורך הדין שלה, במסגרת ריב עם בעלה, לקחת את מכשיר הפלאפון הנייד שלו בעת שיבוא לביתו למנוחת צהריים.
מכשיר זה משמש את הבעל לעבודה, ולכן, משלקחה אותו אשתו ניסה הוא להוציאה מידיה. במסגרת מאבק זה נשרטה היא קלות – ומיד רצה למשטרה. זו, זימנה את הבעל מיידית לחקירה ופתחה לו תיק, למרות שלמזלו לא עצרה אותו.
מיד לאחר מכן פנה עורך הדין שלה לבית המשפט למשפחה עם בקשה לאסור על הבעל את החזקת הנשק. ומאחר שהבעל עבד בתפקיד שחייב אותו להיות חמוש באקדח, משמעות הדבר מבחינתו היה פיטורין מהעבודה.
למחרת בבוקר התקיים דיון דחוף בבית המשפט למשפחה בבקשת האישה להוצאת הצו המשפטי. רק שבינתיים ארע משהו, והוא, שעורך הדין של הבעל שלח אותו בינתיים למשטרה להגיש תלונה על שוד נגד האישה.
המשטרה לא רצתה לרשום תלונה זו ולכן הגיע עורך הדין בעצמו לשוחח עם מנהל התחנה, שנתן הוראה לאחד החוקרים לגבות את התלונה. ואכן, נטילת מכשיר הפלאפון הנייד בכוח ע"י האישה מוגדר מבחינת החוק היבש בתור שוד כי מדובר בגניבה תוך שימוש בכוח, שזוהי הגדרתה של העבירה.
למחרת, בדיון המשפטי ראה השופט את שתי התלונות ולא הורה לקחת את הנשק של הבעל אלא דווקא נזף באישה. המשטרה אומנם העבירה את התיק לאחר זמן להגשת כתב אישום נגד הבעל, אך נסוגה מכך משנאמר לה שיוגש בג"ץ נגדה מדוע האישה לא עומדת לדין על שוד שאין ספק שביצעה, בעוד שהטענה שתקף אותה אינה סבירה.