.jpg)
לפני יומיים הוציא בית המשפט העליון תחת ידיו החלטה מאוד עקרונית בנושא מתן צו זמני לחילוט רכוש של מי שנאשם בין היתר, בעבירות על חוק איסור הלבנת הון. אין זה מפתיע כי מדובר בהחלטה הקשורה לעניינו של רונאל פישר. בדיון זה, ערער מר פישר על החלטת בית המשפט המחוזי לתת צו זמני לחילוט רכושו, לאחר שבית המשפט המחוזי בירושלים נעתר כמעט במלואה לבקשת המדינה.
החלטת בית המשפט המחוזי מאפשרת חילוט כפל הסכום שבו נעברו העבירות
בהחלטת בית המשפט המחוזי נקבע כי יש לקבל בקשת החילוט הזמני במלואה תוך שבית המשפט קובע כי ניתן לחלט את הסכום שבנוגע אליו עבר מספר עבירות יותר מפעם אחת, וכתוצאה מכך, חולט כפל הסכום שבו נעברו העבירות (שוחד והלבנת הון).
המשמעות של החלטת בית המשפט המחוזי הייתה כי כאשר אדם מבצע כמה עבירות באירוע אחד, למשל הלבנת הון ושוחד, ומשלשל לכיסו סכומים, ניתן להפעיל את סמכויות החילוט לגבי מכפלת הסכום במספר העבירות שביצע. ברור כי מדובר בתוצאה הרסנית ובלתי מוצדקת כלפי כל נאשם, וטוב עשה בית המשפט העליון שהפך אותה.
החשיבות של אותה החלטה שניתנה בבית המשפט העליון, שעליה נעמוד בקצרה במאמר זה, היא נוכח החלטתו של השופט צבי זילברטל לקבל את טענתו העקרונית של מר פישר, כי לא ניתן לחלט בכפל את הסכומים שבהם נעברו העבירות.
ניתן לחלט רכוש נאשם בשווי הסכום שלפי כתב האישום
המשמעות המעשית של החלטת בית המשפט העליון היא כי אמנם ניתן לחלט מרכושו של נאשם, אולם החילוט יהיה עד שווי הסכומים שלפי כתב האישום שבו הואשם, ושימשו לביצוע עבירת המקור (במקרה זה שוחד), ושנעברה בהם אותה עבירה, בהתאם לחוק איסור הלבנת הון.
יצוין כי אמנם בית המשפט העליון הבהיר כי קביעה זו מוגבלת לנסיבות המקרה הספציפי שעמד בפניו אותה עת, אך נדמה כי עיון מדוקדק בהחלטה מלמד על כך שהלכה זו תיושם בכל מקרה שבו ייעברו שתי עבירות באותו רכוש על ידי אותו אדם (למשל, הלבנת הון ושוחד).
ברור שבמקרה אחר שבו העבירות השונות יבוצעו על ידי אנשים שונים, לגבי אותו הרכוש או סכום הכסף, או אז ייתכן שהתוצאה תהיה שונה, אולם המציאות מלמדת כי בדרך כלל, רשויות האכיפה אינן מצליחות להעמיד לדין את מבצע עבירת המקור, ומסתפקות בהעמדה לדין של מלביני ההון בלבד כפי שיוסבר בהרחבה בהמשך.
מאפייני חוק איסור הלבנת הון
חוק איסור הלבנת הון התס"ח 2000 הוא חוק שמעניק לרשויות האכיפה מגוון כלים להיאבק בפשיעה חמורה ומאורגנת. החוק כולל מספר זרועות, מניעה כגון זיהוי והכרת הלקוח, ענישה – החוק קובע עבירות פליליות של הלבנת הון שעונשן שבע ועשר שנות מאסר, חילוט – החוק מאפשר חילוט רכוש שניתן להטיל אותו נוסף על עונש המאסר, ושיתוף פעולה בינלאומי שבמסגרתו ניתן לאפשר שיתוף פעולה והחלפת מידע מודיעיני עם מדינות שונות.
חילוט זמני: פגיעה רב מערכתית
עניין מטריד במיוחד שבו עוסק חוק איסור הלבנת הון הוא נושא החילוט הזמני. החוק מאפשר לחלט ממי שנאשם בהלבנת הון רכוש בשווי הרכוש שבו נעברה העבירה, גם אם הסכום שאותו קיבל המלבין כעמלה על פעולותיו היה נמוך יותר, כל זה עוד לפני שבית המשפט הרשיע את הנאשם.
כתב אישום בעבירות הלבנת הון כולל גם עבירות נוספות, למשל עבירת שוחד או הימורים. בדרך כלל, ובד בבד עם הגשת כתב האישום ובקשה למעצר עד תום ההליכים, מוגשת גם בקשה לחילוט זמני של הכספים והרכוש של הנאשם. הפרקליטות בדרך כלל תטען כי היא מבקשת החילוט הזמני בין היתר כדי למנוע כל דיספוזיציה בנכסים וכדי שתוכל בעתיד, לאחר ההרשעה, לחלט הכספים והרכוש.
עם זאת, מעבר לעובדה שחילוט כזה עשוי להביא לפגיעה רב מערכתית שעשויה לשבש את מהלך החיים התקין הן של הנאשם והן של משפחתו, שלא תוכל אפילו להוציא 200 שקלים לעוזרת הבית, ישנה תופעה פסולה, לטעמי, שבמסגרתה מבקשת המדינה כפל חילוט על שתי העבירות (הלבנת הון ושוחד למשל), אף על פי שמדובר למעשה באותו סכום בדיוק שלגביו נעברו העבירות. סניגור מקצועי חייב להילחם בתופעה פסולה זו. כבר נפסק לא אחת שהפרקליטות מנסה לעשות זאת ללא כל מקור חוקי מפורש שמסמיך אותה לחלט פעמיים, על שתי עבירות שונות, אולם ניתן להניח כי הפרקליטות לא תחדל מלבקש זאת גם בעתיד.
האם הרשות מחפשת קיצורי דרך?
חשוב להדגיש כי במקרים רבים מנסה המדינה לבצע קיצורי דרך, ויש להילחם באופן רציני בכך על ידי עורך דין מקצועי. כך למשל, לעתים מתקשות רשויות האכיפה להעמיד לדין את מי שעבר את עבירת המקור. הכוונה לעבירה חיצונית לחוק איסור הלבנת הון, כגון עבירות סמים, זנות, הימורים, בהתאם לפירוט עבירות המקור שבתוספת הראשונה לחוק, ולמרות זאת, מעמידים לדין את מי שנתפס, בדרך כלל, כזה שלטענת הפרקליטות הלבין את הרכוש (למשל, הסתיר הכספים).
כעת, במקום לבצע חקירה ולגלות את זה שביצע את עבירת המקור, ובכך להעמיד גם את אלה לדין, או אז ניתן בהחלט, גם בהתאם להחלטת בית המשפט העליון, לבקש לחלט מכל אחד מהנאשמים חילוט זמני של הרכוש בגובה אותו הסכום שהולבן, בוחרת הפרקליטות בדרך הקלה של העמדה לדין של מלבין הרכוש בלבד, ובד בבד מבקשת לחלט את כפל הסכום.
בתופעה זו יש להילחם, ועל כן קיימת חשיבות לקבל ייעוץ משפטי מקצועי כבר בשלב המוקדם של החקירה.
