אחת הרעות החולות שיש במשפט הישראלי קשורה לסגירת תיקים במשטרה. אז נכון, תמיד נחמד לגלות כי המשטרה הייתה "בסדר" איתנו האזרחים, היי, הרי קיבלנו הודעה שהמשטרה סגרה לנו את התיק, אז נצא לחגוג? אז זהו, בטרם נצא להרים כוסית כדאי לעיין במאמר זה.


לצערי, אאלץ לצנן את ההתלהבות, אנסה לסייע לכם להתמודד עם הסוגיה הלא פשוטה הזו ולהצביע על הכשל שקיים במערכת, ולבסוף אציע גם פתרון לבעיה זו, שגורמת בכל שנה לאלפי אזרחים לחיות כאן עם כתם פלילי שכמעט אינו ניתן להסרה.


חשוב לציין כי בכל שנה נחקרים מאות ואולי אלפי אזרחים בחשדות לעבירות שונות, ורק נגד מיעוטם מוגש לבסוף כתב אישום.


באילו מקרים נסגרים תיקים במשטרה?


במאמר זה נתייחס לשלוש עילות הסגירה המוכרות, ובעיקר לעילה המטרידה ביותר, העילה שנקראת "היעדר ראיות מספיקות להעמדה לדין".


כאמור, קיימות שלוש עילות סגירה מרכזיות. האחת, סגירת תיק מחוסר אשמה פלילית. הכוונה היא שהמשטרה הגיעה למסקנה כי הנחקר אינו אשם כלל, וכפועל יוצא מכך לא נלווה לכך רישום פלילי, בניגוד לשתי העילות הבאות שיוזכרו בהמשך.


למותר לציין כי עילה זו נדירה, הואיל ומטבע הדברים תפקידה הבסיסי של המשטרה הוא למצוא את מבצע העבירה, ולבסוף לשאוף להעמדה לדין. לצערנו, כאשר המשטרה אינה רואה סיכוי סביר להרשעה, ייסגר התיק בעילה של "היעדר ראיות מספיקות להעמדה לדין". זוהי למעשה העילה השנייה והעיקרית בענייננו.


עילה נוספת היא "היעדר עניין לציבור". תיק ייסגר בעילה זו בדרך כלל אם המשטרה מוצאת כי אין באירוע משום עניין ציבורי. ככלל, מדובר בעבירות קלות במיוחד ובחשודים נעדרי עבר פלילי.


סגירת תיק בשל היעדר ראיות מספיקות, ורישום פלילי


נעבור לדיון על העילה המרכזית אשר לשמה התכנסנו, הלוא היא עילת הסגירה שעניינה היעדר ראיות מספיקות להעמדה לדין. לעתים נובעת הסגירה מהיעדר משאבים מספיקים בידי המשטרה לצורך העמדה לדין ובצורך לפעול על פי סדרי עדיפויות, ולעתים משום שהעדים אינם מגיעים, העבירה לא חמורה דיה והחשוד ללא עבר פלילי. כל אלה עשויים להביא את קצין החקירות להחלטה על סגירת תיק. ואולם, לסגירה בעילה זו יש מחיר כבד מנשוא: רישום פלילי.


אזרחים רבים אינם יודעים שבמשטרה קיימים שני סוגי מרשמים, כאשר האחד הוא מרשם המיועד להצגה ובו לא יופיע דבר, אולם קיים מרשם נוסף, שעל פי החוק ניתן למסור אותו רק לרשימת גופים מצומצמת שמופיעה בחוק, כגון שירות הביטחון הכללי.


עם זאת, כיום כמעט כל מעסיק בחברה רצינית דורש מהמועמד לעיין או לחתום על אישור למסירת מידע פלילי, והדבר עשוי להביא לפסילתו או להעדפת אחר על פניו. אמנם הדבר אינו חוקי ובלבד שהמעסיק הוא ברשימה המצומצמת שציינתי לעיל, אך אין הנושא הזה חלק מהמאמר הנוכחי.


בקשה לשינוי העילה לסגירת התיק


כדי לטפל בנושא חשוב זה, יש כמובן להידרש לעורך דין מומחה בתחום. עורך דין מקצועי יידע לפנות ליחידה החוקרת, לקבל את חומר החקירה בתיק, ולאחר שיבחן את האירוע ואת גרסת הלקוח, יגיש, אם קיימת הצדקה לכך, בקשה מפורטת לקצין החקירות ביחידה הרלוונטית, שכותרתה "בקשה לשינוי עילת הסגירה", קרי בקשה שמטרתה לערער על החלטת קצין החקירות ולשכנע אותו לשנות את עילת הסגירה מעילה שעניינה היעדר ראיות מספיקות להעמדה לדין, לעילה של "היעדר אשמה פלילית".


גם אם בקשה זו תידחה, ויש סיכוי לכך, עדיין ניתן להגיש על החלטה זו ערר נוסף. הפעם מוגש הערר לקצין אח"ק במחוז, שאמור אף הוא לבחון את טענות המבקש, וכך הלאה עד לראש אגף החקירות במטה הארצי.


אחת הטעויות המרכזיות שנוהגים רבים לעשות היא להגיש בקשה לשינוי עילת סגירה, בלי לעיין תחילה בחומר החקירה שנאסף בתיק. במצב זה המשטרה נמצאת ביתרון יחסי על האזרח, ויהיה זה לא רציני ובוודאי לא מקצועי לנסות לטעון טענות בלי לעיין בחומר שנמצא בידי המשטרה.


מכל מקום, בחינה מקצועית של חומר החקירה עשויה להביא את עורך הדין למסקנה כי עדיף היה ללקוח אם היה עומד לדין, והיה מוגש נגדו כתב אישום. נשמע מוזר נכון? אך המסקנה הזו מתבקשת משעה שהגשת כתב אישום בתיק עם קשיים ראייתיים, ומטבע הדברים קיימים קשיים ראייתיים, שאם לא כן התיק לא היה נסגר, עשויה להביא לביטול כתב האישום או לזיכוי, והמשמעות של ביטול כתב אישום או זיכוי עדיפה לאין שיעור על פני סגירת תיק בעילה של חוסר ראיות.


הטעם לכך הוא העובדה כי בניגוד לסגירה בעילה של חוסר ראיות שנלווה לה רישום פלילי, לביטול כתב אישום או לזיכוי אין ביטוי בדמות רישום פלילי בגיליון המרשם הפלילי.


לפיכך, טוב יעשה כל אזרח שנחקר אי פעם בחייו, אם היה זה עת היה קטין ואם לאחרונה, כי ייגש לתחנת המשטרה הקרובה למקום מגוריו, יבקש ממחלקת הרישום את גיליון המרשם הפלילי בעניינו, לאחר תשלום מס בולים זניח, וככל שקיים בו רישום בלתי מוצדק יפנה לעורך דין מומחה בתחום כדי שזה יוכל לסייע למחיקתו.