איך להתגונן בשימוע לפני השעיה עקב חקירה פלילית?

סעיף 47(א) לחוק שירות המדינה (משמעת) תשכ"ג-1963 קובע כי נציב שירות המדינה רשאי להשעות עובד או עובדת מדינה שהוגשה נגדו או נגדה קובלנה בגין עבירת משמעת, או שהמשטרה פתחה בחקירה פלילית נגדם בגין עבירה שהנציב מוצא בה קלון.

במאמר זה אתייחס בעיקר לנושא פתיחת חקירה פלילית, הגם שניתן להקיש מכך גם לגבי קובלנה על עבירת משמעת.

אגף המשמעת בנציבות שירות המדינה הוציא נוהל המסדיר העברה לעבודה אחרת או השעיה זמנית לגבי עובד שנפתחה נגדו חקירה פלילית. הנוהל מבוסס בעיקרו על הפסיקה, החוק, והניסיון שהצטבר בפרקליטות המדינה ובנציבות שירות המדינה, במטרה לקבוע את אמות המידה המנחות שימנעו פגיעה לא מידתית בעובד מחד גיסא, למשל העברה לתפקיד אחר או מקום עבודה אחר במקום השעיה, ושישמרו על טוהר המידות ואמונו של הציבור בשירות המדינה מאידך גיסא.

פתיחת חקירה פלילית יכולה להוביל להשעיה או להעברה זמנית של העובד למקום אחר

נציב שירות המדינה רשאי אם כן להשעות עובד מדינה שנפתחה כנגדו חקירה פלילית בעבירה שנושאת עמה קלון, אך באותה נשימה בסמכותו להחליט גם אחרת ולנקוט סנקציה פחות דרמטית, כגון העברה זמנית לעבודה אחרת.

בהתאם לפסיקה, די בהתחלת חקירה פלילית במשטרה כדי להביא לזימונו של עובד לשימוע לפני השעיה בהתאם לחוק שירות המדינה.

מומלץ שלא להתעלם מהודעה זו שעל פיה יוזמן העובד להתייצב לשימוע, שכן אי התייצבות משמעותה ויתור על הזכות לשימוע וקבלת החלטה על יסוד החומר שנמצא בנציבות בלבד.

אי התייצבות לשימוע תחרוץ את גורל העובד והוא יושעה

במצב דברים שבו עובד מוותר על זכותו לשימוע, נמנע מלהתייצב לדיון שנקבע לו בכל אחד ממשרדי הממשלה הקשורים לעבודתו ואינו מוסר את גרסתו, ייחרץ למעשה גורלו והוא יושעה מהעבודה. על כן החשיבות הרבה בהתייעצות בעורך דין פלילי, לרבות התייצבות לשימוע עם עורך דין.

במסגרת הליך השימוע שעשוי להתקיים במשרד החינוך, במשרד הבריאות, במשרד המשפטים ובכל אחד ממשרדי הממשלה בהתאם למקום עבודתו של העובד, נבחנים מספר רב של קריטריונים, שעל פיהם מתקבלת ההחלטה אם להשעות את העובד או לאפשר לו לשוב לעבודתו כרגיל. ואולם, הקריטריון המרכזי הוא כמובן החקירה שנפתחה במשטרה.

כאן המקום להבהיר כי חומר החקירה שנאסף על ידי המשטרה אינו מצוי בידי הנציבות בשום שלב ואף לא בידי העובד. כפי שציינתי, אנו מדברים על פתיחת חקירה בלבד ולא על הגשת כתב אישום, אז מדובר במקרה שונה לגמרי.

עובד שנחקר במשטרה על עבירות מין למשל, הטרדה מינית, מעשה מגונה וכדומה, עבירות שהרשעה בהן גוררת עמה גם קלון, ושוחרר בתנאים מגבילים, חייב להיות בקשר עם חוקרי המשטרה.

עורך דין מנוסה ידרוש מהמשטרה לזרז עד כמה שניתן את החקירה, וינסה להפעיל על המשטרה לחץ כדי לקבל הודעה על סגירת התיק. כמובן, הודעה על סגירת התיק לפני מועד השימוע תביא בהכרח לביטול הליך השימוע, או לכל הפחות לדחיית בקשת נציב שירות המדינה להשעות עובד.

פעמים רבות הליך השימוע מתקיים לפני שהמשטרה מחליטה על תוצאות החקירה

עם זאת, הניסיון מלמד כי חקירת משטרה נמשכת זמן ממושך, ואילו הליך השימוע עשוי להתקיים מיד לאחר שנפתחה החקירה. במצב דברים זה, המשטרה כמובן אינה יכולה להגיע להחלטה אופרטיבית מהירה באשר לתוצאות החקירה, ובכך נותר העובד מול נציבות שירות המדינה ללא כלים אפקטיביים להילחם בדרישה להשעותו.

ואולם, גם במקרה כזה ניתן לסכל את האפשרות של השעיית העובד על ידי הסבר מנומק לגבי החקירה, וניסיון לשכנע את הוועדה כי החקירה המשטרתית בסופו של דבר תסתיים ללא כתב אישום. ניתן אף להוסיף כי אם המשטרה הייתה סבורה שמדובר באירוע שהראיות בעניינו מבוססות, הוא לא היה משוחרר, והוא אף רשאי מבחינתם לשוב לעבודתו.

נוסף על כך, יש כמובן להדגיש את עברו הנקי של העובד, להציג תעודות הצטיינות בעניינו ככל שקיימות כאלה ולהדגיש את עובדת היותו עובד מדינה ללא כל עבירות משמעת קודמות, וכי התלונה שבמסגרתה נחקר אינה מבוססת והיא תולדה של רצון לנקום ולטפול על העובד עלילת שווא, שמקורה באירוע שכלל אינו קשור לעבודה.

עד כאן, ממש על קצה המזלג, ניסיתי לתת כלים בסיסיים להתמודד עם הסיטואציה הלא נעימה הזו, אך כזו שכל עובד מדינה עשוי למצוא עצמו נאלץ להתמודד עמה במקרה שבו נפתחת נגדו חקירה פלילית במשטרה.