חוק הביקורת על הפרקליטות: מי מפחד מזה?

לאחרונה פורסמה ידיעה שלפיה חברת הכנסת ושרת המשפטים הקודמת, הגברת ציפי לבני, הגישה הצעת חוק פרטית שבמסגרתה היא מציעה לממשלה לקבע בחוק את נציבות הביקורת על הפרקליטות.

מדובר למעשה ברעיון שאינו חדש, שבמסגרתו עלתה הצעה להקים גוף ביקורת על הפרקליטות. כאן המקום להזכיר כי מי שהאיץ בזמנו את הקמת הגוף הייתה דווקא הפרקליטות, לאחר שזו נחלה כישלון בתיק הפלילי שבו זוכה אהוד אולמרט, אם כי הזיכוי התהפך בהמשך.

לאחר אותו זיכוי, חתמו הגברת לבני בתוארה אז והיועץ המשפטי לממשלה, מר יהודה ויינשטיין, על מסמך עקרונות להקמת גוף הנציבות שבראשו עומדת כיום השופטת הילה גרסטל.

גוף הביקורת הזה הוקם ללא חוק מסודר ולמעשה לא היו לא כל סמכויות עצמאיות, ולכן במקרים רבים הייתה הגברת הילה גרסטל תלויה בטוב לבם של הפרקליטים. ירצו, ישתפו פעולה, לא ירצו, בעיה שלה.

רק לאחרונה פורסם בכלי התקשורת השונים כי פרקליט המדינה, שי ניצן, סירב להעביר מספר תיקים שאותם ביקשה הנציבה לבדוק. במצב דברים זה שבו אין לנציבה כלים לחייב את הפרקליטות להעביר לידיה תיקי פרקליטות, הופך תפקידה לעקר מתוכן, וברור כי זו לא הייתה המטרה אשר לשמה הוקם גוף הביקורת החשוב הזה, ועבורו אף עזבה הגברת גרסטל את בית המשפט המחוזי מחוז מרכז, שם שימשה נשיאה.

נכון להיום הפרקליטות היא גוף שפועל ללא ביקורת

הקשיים של גוף ללא סמכויות ברורים. ללא חוק, לא יכולה הנציבה לזמן פרקליטים לחקירה, ובוודאי לא לאכוף על הפרקליטות לשתף עמה פעולה. אם לא די בכך, הגוף שאמור לבקר את כל מערך התביעה לא יכול לבקר את היועץ המשפטי לממשלה עצמו, וכך למעשה אנו נמצאים במצב שקיים במדינה גוף חסין מביקורת.

כפי שכולנו יודעים, כבר חודשים ארוכים הפרקליטות נמצאת בשביתה. מעבר לעובדה שיש בכך כדי לגרום לנזק כלכלי למדינה, נדמה שאזרחים רבים אינם מבינים כי להצעת החוק שבכותרת יש מניע לא מבוטל בכך.

על פי הצעת החוק, אמור היה לקום מוסד ביקורת שיהיה תלוי ברשות המחוקקת וההצעה עצמה עשויה לדעת הפרקליטות לפגוע בעצמאותה.
עצם ההצעה כי הכנסת תתערב בעבודת הפרקליטות, ובעקיפין גם תשפיע על המבקר, עשויה לגישת בכירי הפרקליטות לפגוע בעצמאותם ובעצמאות היועץ המשפטי לממשלה.

גם אירוע שחיתות בודד עלול לפגוע בפרקליטות כולה

אני סבור כי דווקא בימים אלה, שבהם הפרקליטות כנראה במצבה הכי קשה מאז שהוקמה, קיימת הצדקה מלאה להעביר את החוק החשוב הזה, שכן די באירוע בודד כדי להשחיר קבוצה שלמה של אנשים, שמרביתם בוודאי ישרים ופועלים בנאמנות מלאה לחוקי המדינה.

ועדיין, פרשת פישר שהתפוצצה לאחרונה, אשר במסגרתה נחשפנו לקיומו של קשר מושחת בין עורך דין פרטי לבין פרקליטה שהייתה בעמדה הבכירה ביותר במשרד המשפטים, וחלשה על כל ההחלטות שהתקבלו במחוז תל אביב, מהווה איתות אזהרה ופגיעה באמון הציבור בפרקליטות.

גם אם יעצמו עיניים ויתרצו זאת בעובדה כי מדובר בפרקליטה אחת בלבד ובעשב שוטה, עדיין יהיה קשה מאוד להחזיר את האמון של הציבור במערכת החשובה הזו.

דווקא עכשיו על המחוקק להעמיד כלב שמירה מול הפרקליטות, כדי שגם הם יידעו כי אינם חסינים מביקורת.