לפני ימים אחדים, החליטה ועדת השחרורים של שירות בתי הסוהר, לקבל את בקשת סנגורה של ענת קם, לנכות שליש מתקופת מאסרה.
כזכור, ענת קם הורשעה במסגרת הסדר טיעון בעבירה של ריגול חמור בשל העברת מסמכים סודיים מרשות צה"ל לעיתונאי הארץ, אורי בלאו.
בית המשפט גזר על ענת קם 4.5 שנות מאסר, ולאחר ערעור שהגישה על חומרת העונש, הפחית בית המשפט העליון את עונשה ל 3.5 שנות מאסר וכעת, לאחר שריצתה שני שליש ממאסרה, החליטה ועדת השחרורים לנכות התקופה שנותרה לה עד לסיום תקופת המאסר, באופן שבו היא כיום אסירה משוחררת ברישיון.
מהי ועדת השחרורים?
מה זו בעצם ועדת השחרורים שעליה אנחנו שומעים כל כך הרבה בזמן האחרון, וחלקנו אף מתקוממים נוכח היותה מעין גוף שלמעשה מתערב בעונש שגזר על נאשם בית המשפט, ומחליט להפחית אותו?
ועדת השחרורים, או בשמה המוכר והידוע ועדת שליש, היא למעשה ועדה סטטוטורית, המתכנסת בתוך בית הסוהר, ואולם היא אינה כפופה ו/או שייכת לשירות בתי הסוהר, כי אם המדובר בגוף ריבוני לחלוטין, שעל החלטותיה קיימת זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בהרכב שלושה שופטים.
מהו הרכב הוועדה?
בוועדה חברים שלושה אנשים, שופט שהינו יו"ר הוועדה (בד"כ שופט בדימוס עם נסיון עשיר בתחום המשפט הפלילי) ושני נציגי ציבור, שהינם בדרך כלל בעלי יידע והכשרה בנושאים הרלוונטיים לתחום, כגון עובדים סוציאליים, קרימינולוגים וכדו'. בנוסף נוכח תמיד בדיונים נציג שב"ס , אולם אין לו זכות להביע כל עמדה, ונוכחותו הינה פאסיבית לחלוטין, והוא עוסק בעיקר בארגון הפרוצדורה הקשורה להבאת האסירים לדיון לרבות תיאומים נדרשים.
האם די בהתנהגות טובה על מנת לקבל קיצור בתקופת המאסר?
בקרב האסירים, ובכלל, נהוג לחשוב כי די בהתנהגות טובה, כדי "לקנות" את הדרך לחופש היקר, ואולם, למרות שהתנהגות טובה הינה תנאי הכרחי, לשם קידום עניינו של האסיר והגדלת הסיכוי לזכות בשליש, עדיין, המדובר בפרמטר אחד בלבד מתוך מגוון רחב של שיקולים שאותם שוקלת הוועדה בבואה לדון בעניינו של אסיר המבקש לנכות שליש מעונשו.
החוק הרלוונטי בעניין הינו חוק שחרור על תנאי ממאסר, שקובע רשימה לא סגורה של קריטריונים שעל האסיר לעמוד בהם על מנת לזכות בשליש.
מהם שיקולי הוועדה?
שיקול מרכזי של הוועדה הינו האם שחרורו של האסיר עשוי לפגוע בבטחון הציבור. על מנת לקבוע אם אכן שחרורו המוקדם של אסיר עשוי להוות סיכון לציבור, מסתמכת הוועדה על מספר קריטריונים חשובים.
הועדה בוחנת הן את סוג העבירה בגינה הורשע, העונש שנגזר עליו, האם המדובר בעבריין רצידיביסט, קרי האם כבר ריצה בעבר מאסר? אם ריצה מאסר, האם במאסרו הקודם קיבל שליש? האם הוא יוצא לחופשות באופן סדיר? האם קיימים בעניינו מידעים מודיעיניים על מעורבות כלשהי בסכסוכים פנימיים בכלא?
הצגת תוכנית טיפולית משמעותית בפני וועדת השחרורים
כמובן שכל אסיר מקבל התייחסות שונה, בהתאם לעבירות בגינן הוא נשפט למאסר. כאן יש לציין כי מיונם של אסירים לבתי סוהר שונים ואגפים מיוחדים נעשה כבר בשלב מוקדם יחסית ולמעשה, בקליטתו לבית הסוהר. כך למשל, אסיר השפוט בעבירות מין, ירצה עונשו באגף המיועד לעברייני מין, ולא יוכל לקבל שחרור מוקדם אלמלא יעמוד במספר תנאים מחמירים במיוחד, כגון קבלת חוות דעת של גורמי הטיפול בכלא. כך גם בענין עבירות אלימות במשפחה, שמחייבים את האסיר לעמוד במספר תנאים קשוחים, לרבות וועדת אלימות במשפחה חיצונית, שתקבע אם קיימת מסוכנות של האסיר כלפי בת הזוג שבעניינה הורשע.
כמובן שגם בתיקים שבהם קיימת מעורבות של סמים, ייתכן ותידרש תכנית טפולית, הן בתקופת המאסר, והן לאחריה.
כאמור, אסיר המשוחרר בשליש, חייב לעיתים להציג בפני ועדת השחרורים תכנית טיפולית משמעותית, על מנת ששחרורו מהמאסר, תנוצל לטובת המשך שיקומו.
גם עברייני צווארון לבן חייבים לעמוד בקריטריונים מסוימים
כן כן, לא ניתן להתעלם גם מעברייני הצווארון הלבן, את ענת קם ניתן לסווג ככזאת, עברייני תנועה, או כאלה שביצעו עבירות קלות במיוחד, ונשפטו לתקופות מאסר קצרות באופן יחסי אשר אין בעניינם כל אפשרות ו/או חיוניות בגיבוש תכנית שתהיה אפקטיבית. ואולם, גם לאלה קיים פתרון, וגם אסירים אלה, חייבים לעמוד במספר קריטריונים, כדי לזכות בשליש המיוחל.
יש לך שאלה?
פורום חקירות משטרה | חקירה פלילית
תחום זה של ייצוג בפני ועדות שחרורים, אם כן, הינו מורכב ביותר, ודורש מיומנות וידע רב בתחום, לפיכך, מומלץ שלא להתייצב בפני ועדת שחרורים ללא קבלת ייעוץ מתאים, ובנייה מוקדמת של תכנית טיפולית אפקטיבית, אשר קרוב לוודאי תגביר את הסיכויים לקבל שחרור מוקדם.
הכותב הינו עורך דין המומחה במשפט הפלילי ומייצג בוועדות השחרורים.
.JPG)
