אחת משמונה

ע. שילוני, עו"ד – מומחה בתחום הנזיקין

הסיכון לאשה ללקות במשך חייה בסרטן שד הוא כ-12%, בדיקה גנטית להימצאות מוטציה גנטית BRCA - 1 – מנבאת סיכון של 40% ויותר לפתח את המחלה, כמו גם סיפור משפחתי של סרטן שד. השכיחות גבוהה יותר אצל ילידות הארץ ונשים ממוצא אשכנזי ופחות ביוצאות עדות המזרח, והסיכון הכללי עולה על הגיל.

הביטוח הלאומי נוהג בחולי סרטן במסגרת הנכות הכללית על פי נוהל בלתי כתוב לפיו כשמדובר במצב אונקולוגי פעיל היינו טיפול כירורגי, כימותרפי והקרנות הנכה מוכר בשיעור של 100% בד"כ לפרקי זמן הנעים בין 6 חודשים לשנה, ובסיום הפרק הטיפולי הפעיל, כל עוד המדובר במצב בו אין החולה מקבל טיפול קשה והגידול ברגרסיה או ברמיסיה – הנכות הניתנת יורדת מתחת לרף המזכה והחולה מאבד את זכותו לקצבת נכות כללית.

כשיגרה, אף כשמדובר בחולה שהטיפולים הקשים הותירו בו ליקויים רבים ושונים – אין נטיה מצד הביטוח הלאומי להוסיף ולהכיר בו כנכה – עת סיים את הטיפול האונקולוגי וכעת "הסרטן שקט".

חולה כזה - אדם מן היישוב אינו יודע מה הן זכויותיו, הוא עייף ומותש מסידרת הטיפולים ומודה לאל שהסתיימו והסרטן אם לא הודבר – שביתת נשק עימו.

אותו אדם אין לו את תעצומות הנפש (כח ויכולת) להתמודד על מיצוי זכויותיו עם הגוף הגדול והחזק שהוא הביטוח הלאומי, ואין לו אלא לפנות לעזרה מקצועית לשם כך.