עבירות מס כעבירות מנהליות

מבוא

חוק העבירות המנהליות, התשמ"ו - 1985 (להלן - החוק) הוא ’חוק מסגרת’ המאפשר לרשויות אכיפת החוק להטיל קנס על עבריין שעבר עבירה שהוכללה במסגרתו, כחלופה להגשת כתב אישום, כאשר עם תשלום הקנס רואים את העבריין כמי שכופרה עבירתו. השיקולים ביסוד החוק הם רבים ושונים וכוללים, בין היתר, שיקולי מערכת (עלויות ניהול ההליך הפלילי, העומס הנוצר על התביעה ועל בתי המשפט והחשש שעומס זה יוביל למצב של אי-אכיפה) ושיקולים של טובת האזרח (הרצון להימנע מהטלת הכתם הכרוך בניהול הליך הפלילי והרשעה בגינו על מי שעבר עבירות "קלות" באופן יחסי).

קביעת עבירה כעבירה מנהלית

החוק מקנה לשר המשפטים (להלן – השר) את הסמכות לקבוע בתקנות כי עבירה על הוראה שנקבעה בחוק מהחוקים המנויים בתוספת הראשונה לחוק או בתקנות שהותקנו לפיו, שאינה פשע, היא עבירה שבשלה ניתן להטיל קנס בדרך מנהלית (להלן - עבירה מנהלית); הקביעה יכול שתהיה דרך כלל, בתנאים או בסייגים. בעניין עבירות מס טעונות תקנות כאמור הסכמה של שר האוצר ואישור ועדת חוק חוקה ומשפט של הכנסת. משעשה שר המשפטים שימוש בסמכותו כאמור, ונקבע בתקנות כי עבירה פלונית היא עבירה מנהלית, יחולו הוראות החוק גם לגבי עבירה שנעברה לפני תחילתן של התקנות, ובלבד שאם הוגש כתב אישום – טרם החל המשפט, דהיינו, טרם קוימה ישיבת הקראה במסגרתה מוקרא כתב האישום לנאשם והוא נדרש לענות לו. חשוב להדגיש כי עבירה שנקבעה כעבירה מנהלית לא יחולו לגביה הוראות כל חיקוק בדבר כופר כסף, ומכאן שאם הגישה התביעה כתב אישום על עבירה מסוג זה לא יוכל הנאשם לפנות בבקשה לתשלום כופר הואיל והסמכות האמורה נשללה.

חיקוקי המס שנקבעו כעבירות מנהליות

בעניין חוקי המס עשה שר המשפטים שימוש בסמכותו כאמור במסגרת תקנות העבירות המינהליות (קנס מינהלי – חיקוקי מסים), התשמ"ז-1987 שם נקבעו כעבירות מנהליות עבירות מסוימות המופיעות בפקודת מס הכנסה, [נוסח חדש] התשכ"א- 1961, בחוק מס שבח מקרקעין, התשכ"ג- 1963 (כיום חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ"ג- 1963), בחוק מס רכוש וקרן פיצויים, תשכ"א- 1961, בחוק מס ערך מוסף, תשל"ו- 1975 ובפקודת המכס ובחוק מס קניה) טובין ושירותים), תשי"ב- 1952, כמפורט בסופה של רשימה זו.

הקנס המנהלי

החוק מסמיך ומחייב את השר לקבוע בתקנות לכל עבירה מנהלית עונש כספי (בלבד), שהנו קנס בדרך מנהלית (להלן – קנס מנהלי), כשהקנס המנהלי יכול להיות קנס קצוב (שהנו אחד מאלה - קנס בסכום קצוב, קנס בשיעורים שיחושבו בדרך או בשיטה שנקבעו בתקנות (להלן – שיעורים), קנס בסכום קצוב או בשיעורים – לפי הגבוה שביניהם או קנס בסכום קצוב ובשיעורים כאחד) או קנס שאינו קצוב (קנס שנקבע לו שיעור מרבי או סכומים או שיעורים מזעריים ומרביים, כשסכומו או שיעורו המדויק ייקבע בהתאם לשיקול דעת בנסיבות המקרה). בנוסף הוסמך השר לקבוע לעניין קנס קצוב שיעורים שונים לגבי תאגידים, עבירה מנהלית נמשכת ועבירה מנהלית חוזרת (עבירה מנהלית שעבר אדם תוך שלוש שנים מיום שעבר לפני כן אותה עבירה שבשלה שילם קנס מנהלי או הורשע או שהקנס המנהלי בשלה הפך חלוט ועליו לשלמו). לפי תקנות העבירות המנהליות (קנס מינהלי – חיקוקי מסים), התשמ"ז-1987, הקנס המנהלי הקצוב לעבירה מנהלית חוזרת יהיה כפל הקנס המוטל על עבירה מנהלית רגילה, ואילו הקנס על עבירה מנהלית חוזרת נוספת יהיה פי שלושה מן הקנס האמור.

הפעלת החוק

החוק מופעל באמצעות מפקח, שלעניין חוקי המס המהווים עבירות מנהליות על שר האוצר למנות, שלו הסמכות להטיל קנסות מנהליים קצובים, ובאמצעות רשם, שעל השר למנות, שלו הסמכות להטיל קנסות מנהליים בלתי קצובים. כאשר למפקח או לרשם יסוד סביר להניח כי עבר אדם עבירה מנהלית רשאים הם להטיל על העבריין את הקנס המנהלי שנקבע בתקנות לאותה עבירה. נראה כי הדיבור "יש יסוד להניח" משמעו, בהקשר זה, כי יש בידם ראיות בדבר ביצוע העבירה, שעל פיהן ניתן להעמיד את העבריין דין (סיכוי סביר להרשעה).

הטלת הקנס המנהלי מתבצעת בהודעה לנקנס המפרטת את שמו, תיאור העובדות המהוות את העבירה, ציון הוראות החוק שבהן נקבעה העבירה והקנס המוטל. את הקנסות המוטלים בשל עבירות מס יש לשלם בתוך שישים יום לאחר המצאת ההודעה. הנקנס רשאי להודיע בכתב למטיל הקנס, בתוך שלושים ימים לאחר שהומצאה לו ההודעה על הטלת קנס מנהלי קצוב או בתוך ארבע עשרה ימים לאחר שהומצאה לו ההודעה על הטלת קנס מנהלי שאינו קצוב (לבית המשפט סמכות להאריך מועדים אלה מנימוקים שיירשמו), על רצונו להישפט על העבירה. במקרה זה חוזר התיק למסלול הפלילי ויוגש כנגד הנקנס כתב אישום, זולת אם ראה התובע שלא לעשות כן מטעמים מיוחדים שיירשמו, ואין חובה על הנקנס לשלם את הקנס המנהלי.

אפשרות נוספת העומדת בפני נקנס שהוטל עליו קנס מנהלי קצוב היא להגיש לתובע המוסמך, בתוך שלושים ימים לאחר שהומצאה לו ההודעה על הטלת הקנס המנהלי (לתובע המוסמך סמכות להאריך מועד זה אם שוכנע שהבקשה לא הוגשה במועד בשל סיבות שלא היו תלויות במבקש ושמנעו ממנו להגישה במועד והיא הוגשה מיד לאחר שהוסרה המניעה), בקשה לביטול הודעת הקנס, כשלתובע הסמכות לבטלה במידה ולא נעברה העבירה, לא נעברה העבירה בידי הנקנס או שבנסיבות המקרה אין עניין ציבור בהמשך ההליכים. ראוי להדגיש כי בכל מקרה הגשת בקשה כאמור לתובע אינה דוחה את מועד תשלום הקנס. בנוסף, מי שהגיש בקשה לתובע כאמור אינו רשאי להודיע על רצונו להישפט לפני שהתובע המוסמך המציא לו את החלטתו. מאידך, במידה ודחה התובע המוסמך את הבקשה לביטול ההודעה, רשאי מגיש הבקשה להודיע כי ברצונו להישפט על העבירה בתוך שלושים יום ממועד המצאת ההחלטה אף אם שילם את הקנס לפני שהתובע המוסמך המציא לו את החלטתו הדוחה את הבקשה.

חשוב להדגיש כי לעניין סכום קנס מנהלי קצוב אין למפקח כל שיקול דעת ואפשרות לסטות מהסכום שנקבע בתקנות לאותה עבירה. מאידך גיסא, לעניין גובה קנס מנהלי שאינו קצוב ופריסתו, יכול הנקנס לטעון בפני הרשם, ואם לא נענה, לערור לבית המשפט שהיה דן בעבירה אילו הוגש כתב אישום (הגשת הערר אינה דוחה את מועד תשלום הקנס; במידה ונתקבל הערר יוחזר הקנס ששולם בתוספת הפרשי ריבית והצמדה).

שמירת סמכויות התביעה להגיש כתב אישום

קביעת עבירה כעבירה מנהלית אין בה כדי לגרוע מסמכותה של התביעה להגיש בשלה כתב אישום, כאשר היא סבורה שהנסיבות מצדיקות שלא לפטור את העבריין בקנס מנהלי וטעמים כאמור נרשמו בתיקו של הנאשם אצל התובע לא יאוחר ממועד הגשת כתב האישום, ובלבד שטרם נמסרה הודעה על הטלת הקנס (הרחבה לעניין חובת התובע לרשום את הטעמים להגשת כתב אישום כאמור ולמהות טעמים אלה ראו בבג"צ 5537/91 אליהו אפרתי נ’ כרמלה אוסטפלד פ"ד מו (3) 501).

גביית קנס מנהלי שלא שולם במועד

החוק קובע מספר רב של סנקציות ואמצעי גבייה על מנת להבטיח את גביית הקנס המנהלי:

· על קנס מנהלי שלא שולם במועד תיווסף תוספת פיגור וכן הפרשי הצמדה.

· הוראות פקודת המיסים (גבייה) חלות על גביית קנס מנהלי שלא שולם במועדו, כאילו הוא מס כמשמעותו באותה פקודה.

· במידה ולא שילם אדם קנס מנהלי שהוטל עליו תוך שישה חודשים מיום הטלתו, רשאי בית המשפט, על פי בקשת תובע, לצוות כי יוטל עליו, במקום הקנס שלא שולם, מאסר שלא יעלה על שנה (בית המשפט אינו יכול לעשות שימוש בסמכותו האמורה לשם הטלת מאסר על תנאי. מאידך, במסגרת ע"פ 1100/91 מדינת ישראל נ’ מחמד עלי חן געפרי פ"ד מז(1) 418 נקבע כי מוסמך בית המשפט להחליט על נשיאת מאסר, שהוטל בשל אי-תשלום קנס, בדרך של עבודות שירות. לעמדה שונה ראו ע"פ 436/92, מדינת ישראל נ’ מוסטפא עאסלה סאלח. מיסים ז/2 (אפריל 1993), עמ’ 287.). במסגרת חוזר ביצוע 24/95 שפרסמה נציבות מס הכנסה בדצמבר 1995, ובתוספת מיום 28/5/1998, נקבע כי הנסיבות הבאות צריכות להוות משקל נגד להפעלת הסמכות המאסר האמורה – פרק זמן ארוך שחלף מיום הטלת הקנס המנהלי; המחדל הוסר; קיים עיקול מספק על נכסי החייב; עסקו של החייב אינו פעיל; נסיבות אישיות קשות של החייב (גיל מתקדם, מצב בריאותי קשה, מצב סוציאלי קשה).

· במידה והוטל על אדם קנס מנהלי בשל עבירה מנהלית הקשורה בעיסוק או בפעולה הטעונים רישום בפנקס, רשאי בית המשפט, לבקשת התובע, לצוות על מחיקת רישומו של הנקנס מהפנקס או על שלילת הרישיון או ההיתר שניתנו לו, או על אי חידושם או אי הארכת תוקפם, והכל עד תשלום הקנס או עד תום שנה אחת, לפי המוקדם.

תוצאות תשלום הקנס המנהלי

שילם נקנס קנס מנהלי שהוטל עליו – כופרה העבירה; ואולם אין בכך כדי לפוטרו מחובותיו על פי כל חיקוק. ראוי להדגיש כי אין רואים את תשלום קנס מנהלי כהרשעה פלילית בפני בית המשפט, על כל ההשלכות שבדבר, בשונה מעבירות ברירת משפט בחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב- 1982 (ראו עפא (ארצי) 21/05 לוין מנחם נ’ מדינת ישראל - משרד המסחר, התעשייה והתעסוקה, פורסם ב"נבו")

פירוט העבירות מנהליות בחוקי המס ופירוט הקנסות המנהלייים

חלק ראשון: מסים ישירים

סימן א’: פקודת מס הכנסה (להלן בסימן זה - הפקודה)

טור ב’

טור א’ סכום הקנס או שיעורו

הסעיף בפקודה בשקלים חדשים

1. 215 לענין –

(1) סעיף 134 2,125

(2) סעיף 175(ב) 2,125

(3) סעיף 190א בגובה הניכוי שקוזז לא כדין

2. 216 –

(1) פסקאות (1), (2) או (3) 980

(2) פסקה (4) –

אדם אשר בלי סיבה מספקת, לא הגיש במועדו דין וחשבון לפי סעיף 132 לפקודה או במועד אחר שנקבע לפי סעיף 133 לפקודה, והפיגור בהגשת הדו"ח הוא –

(א) עד ששה חדשים 2,125

(ב) עולה על ששה חדשים אך אינו עולה על שנים עשר חדשים 4,250

(ג) עולה על שנים עשר חדשים 8,500

(3) פסקה (5) 8,500

(4) פסקה (7) 4,390

3. 218 10% מסכום המס

שלא נוכה בתוספת הפרשי הצמדה מהמועד שנקבע לניכוי ועד ליום הניכוי, ואם המס לא נוכה - עד למועד הטלת הקנס.

4. 219 10% מסכום המס

שלא שולם בתוספת הפרשי הצמדה מהמועד שנקבע לתשלום ועד ליום התשלום, ואם המס לא שולם - עד למועד הטלת הקנס.



סימן ב’: חוק מס שבח מקרקעין, תשכ"ג-1963 (להלן בסימן זה - החוק)

1. 98(א) –

(1) מי שחייב במס שבח או במס רכישה(להלן 5% מהמס המגיע, בתוספת הפרשי

בסימן זה - מס) ובלא סיבה מספקת לא מסר הצמדה וריבית מהמועד שנקבע

במועד הצהרה כאמור בסעיף 73 לחוק למסירת ההצהרה עד יום מסירתה,

ואם לא נמסרה הצהרה - עד יום הטלת

הקנס, לפי המוקדם.

(2) מי שפטור מתשלום מס ובלא סיבה 2 פרומיל משווי הזכות שנמכרה

מספקת לא מסר במועד הצהרה כאמור בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום

בסעיף 73 לחוק המכירה עד יום מסירת ההצהרה, ואם

לא נמסרה – עד יום הטלת הקנס,

לפי המוקדם.



סימן ג’: חוק מס רכוש וקרן פיצויים, תשכ"א-1961 (להלן בסימן זה - החוק)

1. 57(א) –

(1) מי שחייב במס ובלא סיבה מספקת לא מסר 5% מהמס המגיע, בתוספת הפרשי

במועד הצהרה כאמור בסעיף 17 לחוק הצמדה וריבית מהמועד שנקבע

למסירת ההצהרה עד יום מסירתה,

ואם לא נמסרה – עד יום הטלת

הקנס, לפי המוקדם.

(2) מי שפטור מתשלום מס ובלא סיבה מספקת, 2 פרומיל משווי הזכות שנמכרה,

לא מסר במועד הצהרה לפי סעיף 17 לחוק בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום

המכירה עד יום מסירת ההצהרה, ואם

לא נמסרה – עד יום הטלת הקנס,

לפי המוקדם.



חלק שני: מסים עקיפים

סימן א’: חוק מס ערך מוסף, תשל"ו-1975 (להלן בסימן זה - החוק)

1. 117(א) –

(1) פסקאות (1) או (2) 300

(2) פסקה (4) 500

(3) פסקה (6) –

(א) עוסק זעיר 150

(ב) עוסק מורשה 300

(4) פסקה (7) 2,000

(5) פסקה (12) –

מי שרושם תקבוליו בסרט קופה רושמת, בשובר קבלה, בחשבונית, בספר פדיון יומי או בתעוד אחר שהוא חייב לנהל על פי הוראות מכוח סעיף 66 לחוק, ולא רשם בהם תקבול שהיה חייב לרשמו על פי אותן הוראות, לא יותר מפעם אחת בשנת מס פלונית 2,000

2. 118 –

(1) לענין סעיף 88 – 300

(2) לענין תקנה 8(א) לתקנות מס ערך מוסף (רישום), תשל"ו-1976 – 200



סימן ב’: פקודת המכס (להלן בסימן זה - הפקודה ותקנות המכס)

בסימן זה –

"מס יבוא" - מס ערך מוסף, מס קניה ומכס החלים על יבואם של טובין;

"עובד" - איש צוות בכלי שיט או בכלי טיס, או מי שמקום עבודתו הוא בתחום נמל או במסוף מעבר;

"פרט 7" - פרט 7 בתוספת לפקודת תעריף המכס והפטורים, 1937;

"תייר" - כמשמעותו בפרט 7;

"תקנות המכס" - תקנות המכס, תשכ"ו-1965.

טור ב’

טור א’ סכום הקנס או שיעורו

הסעיף או התקנה בשקלים חדשים

1. סעיף 22 25

2. תקנה 42 –

(1) אדם, למעט תייר או עובד, הנושא עמו במטען הלוואי שלו טובין שאינם פטורים ממכס לפי פרט 7 ולא נהג לפי הוראות הפרק התשיעי לתקנות המכס 100% מסכום מסי היבוא

אך לא פחות מ-300

(2) עובד הנושא עמו במטען הלוואי שלו טובין שאינם פטורים ממכס לפי פרט 7 ולא נהג לפי הוראות הפרק התשיעי לתקנות המכס 200% מסכום מסי היבוא

אך לא פחות מ-500



סימן ג’: חוק מס קניה (טובין ושירותים), תשי"ב-1952

(להלן בסימן זה – החוק)

טור ב’

טור א’ סכום הקנס או שיעורו

הסעיף בחוק בשקלים חדשים

1. 22(א)(6) לענין –

(1) סעיף 5א לחוק והאיחור מהמועד להגשת הדוח לפי סעיף קטן (ג) או (ד) הוא –

א. עד 3 חודשים 300

ב. מעל 3 חודשים 700

(2) סעיף 10(א)(3) וסעיף 10(ג) בהתייחס לסעיף 10(א)(3) 300