אחריות בתי מלון ואתרי נופש לפגיעת נופשים

אחריות בתי מלון ואתרי נופש לפגיעות נופשים . 11.9.2003


אתרי נופש מספקים לנופשים בהם מגוון פעילויות ובינהן:לינה, אוכל, בילויים ,פעילויות ספורט, שכירת מכוניות, טיולים ועוד.
במקרים רבים יכול הנופש להיפגע מאחת הפעילויות אותן מספק המלון/אתר הנופש. מה סטנדרט הזהירות הנדרש על מנת שהמלון לא ישלם פיצויים ?
ברגיל, אמת המידה ורמת הזהירות הנדרשת אמורים לספק בטחון ברמה סבירה. לא ננקטים אמצעי זהירות מיוחדים, אלא אם רמת זהירות גבוהה יותר נדרשת ע"י החוק המקומי.
להלן מספר דוגמאות ממקרי פגיעה ברחבי העולם:

תייר אנגלי נפל דרך חלון זכוכית בבית מלון ביוון. ביהמ"ש באנגליה קבע כי במקרה זה יושמו אמות מידת הזהירות והביטחון ביוון (ולא של אנגליה המחמירים יותר), ולכן לא חייב בית המלון. מתי כן היה מחויב בית המלון ? אם התייר סבר בצורה הגיונית וכך הוסבר לו בעת ההזמנה באנגליה כי אמות המידה הבריטיות ייושמו כאן. (Wilson v. Best Travel ).

מנגד, אדם נפל על שטיח פגום, פגע בראשו בדלת זכוכית שנפלה על קיר לבנים, התנפצה וגרמה לפגיעה. נקבעה אחריות יצרן המוצר והנפגע זכה לפיצוי. (Jones V. Peyton Place Inc. )

במקום אחר, בארה"ב, החליק ונפגע אורח במקלחת לאחר שהותקף ע"י דבורות קטלניות . ( Killer bees ,סוג מסוכן של דבורות הנודדות מדרום יבשת אמריקה צפונה ותוקפות בדרכן אפילו דבורות אחרות). ביהמ"ש קבע את אחריות המלון כיוון שנכשל לאתר ולהזהיר מפני הדבורות. (Brasseaux V. Stand-By Corp. ).

במקרה אחר בארה"ב חויבה חב' ההשכרה DOLLAR RENT-A-CAR במיאמי בי'ץ באחריות לשוד ותקיפה של שוכר רכב. התייר שכר רכב מחב' דולר , הותקף ונשדד. ביהמ"ש קבע כי החברה הפרה את חובתה להזהירו שבמספר אזורים במיאמי יש שודדים שאורבים לתיירים במכוניות שכורות. במיוחד כאלה שיש עליהן פרסומת חב' ההשכרה. ביהמ"ש קבע כי לחברה יש חובה להזהיר את הנפגע מפשע צפוי, במיוחד עקב הניסיון הרב שיש לה מתקיפות ומעשי שוד קודמים. חב' דולר הייתה צריכה להבין שהפושעים אורבים לתיירים במכוניות השכורות וחברה סבירה הייתה צריכה לדעת שעם ידע זה היה מועבר לנפגע , יכול היה להימנע המקרה. ( Dollar Rent-A-Car Shurben V. )

גם אונס לא נפקד מהמקרים השונים. מלון הורשע באחריות אונס של עובדו אשר יצא לשיט מפרשיות עם אורחת במלון. (Catalano V. N.W.A. Inc. )
מנגד, זוכה מועדון הים התיכון מתקיפה מינית (נגד גבר ! ) אשר טען שהתעורר בבוקר ומצא עצמו ערום על חוף הים עם סימני תקיפה מינית. נקבע כי לא הוכחה כל פעילות פלילית אשר הנהלת המועדון יכלה לדעת או להגן נגדה. (Shanzer V.Club Med Sales, Inc. ).
ובעניין דומה אך גסטרונומי, מסעדה נמצאה אחראית למנת אוכל שהוגשה ובתוכה צף קנדום ! (Chambley V. Apple Restaurant )

על פגיעות נופשים מהרעלות מזון במלון או בטיול (אך לא מקנדום) קבע גם בימ"ש בארץ בדחותו תביעת מטיילים כי יכול שהמלון ייצר ארוחות לא תקינות שיגרמו לתובעים הרעלות קיבה אך אין זה בהכרח באשמת מארגן הטיול . (ת.א. 5194/96 )

קיימות גם פגיעות מחוץ לשטח המלון או אתר הנופש. אלו מתרחשות כאשר המלון מקדם סיורים מקומיים ופעילות ספורט כמו צלילה, מצנחים , סקי, רפטינג ועוד. שירותים אלו ניתנים ע"י חברות זרות וללא קשר למלון. למעשה, אותן חברות זרות יכולות להיות ללא רישוי וללא ביטוח ובלתי אפשרי לתבוע אותן. המלצת המלון או המארגן על אותן חברות יכולה להיות מבוססת רק על עמלה שהמלון לוקח עבור כל תייר. במקרה תאונה, המלון יתנער מאחריות לכל מעשה או רשלנות של אותן חברות. אך תביעות כאלו עשויות להתקבל במקרה שהמלון/המארגן הציג מצג לאורח, אם ע"י פרוספקט או הסבר בע"פ שאותו טיול או אותה פעילות בטוחה ומוכרת. עוד יהיה אחראי המלון אם הובן שיש לו שליטה על אותן חברות מספקות השירותים. אך אם לא הוצגה תשתית ראייתית זו, האורח אינו צריך להבין או להניח כי המלון בחר באותן חברות תיירות בזהירות ותוך בדיקתם. כלומר האחריות אינה קיימת אלא אם הוצג מצג אחר מחייב.
לכן לא יהיה המלון/מארגן אחראי באותם מקרים בהם רק שמש מעין מתווך לאותה פעילות.
כך, חויבה חב' תיירות כאשר סיפקה טיול בנהר האמזונס ע"י צד שלישי. המטייל נפל ונפגע על מזח חלקלק בנהר. נקבע כי חב' התיירות אחראית כיוון שהבטיחה השגחה ממדריך מקצועי. (Stevenson V. Four Winds Travel )
במקרה אחר חויבה חב' תיירות בפגיעת נוסעים מתאונה באוטובוס מקסיקני . נקבע כי לחב' התיירות הייתה שליטה מלאה על האוטובוס ולכן היא אחראית. ( Glasser V. Liberty Travel Service Inc. ). מקרים אלו מלמדים כי אותם מארגנים/מלונות אשר המליצו על אותם סיורים- חייבים באחריות על פי טיב הקשר שלהם עם אותם ספקים/חברות המפעילות את אותה פעילות.

דוקטורינת הערכת הסיכון – בחלק גדול מפעילות הנופש, המטייל יודע להעריך את הסכנה שבסוג הספורט/פעילות אותה בחר ולכן הוא אחראי לעצמו. דוקטורינה זו ישימה כאשר הסיכון ברור וידוע למטייל ויש לו את הידע הספציפי לסוג הספורט. לכן, נדחתה תביעת מטייל שנפל מסוס כאשר הוכח כי היה רוכב מנוסה. (( Barber V.princess Hotels Int. . באותה רוח נדחתה תביעת נפגע רפטינג אשר נטען כי ידע להעריך את הסיכון אשר לקח על עצמו.(Ferrari V. Grand Canyon Dories )

פרשנות משפטית:

קיימים מקרים רבים ומגוונים של תאונות ופגיעות. כפי שראינו לעיל, יש שתקבע אחריות בגין האירוע ויש שהמטייל עצמו אחראי לנזקו. כל מקרה נדון נבחן ונפסק על פי נסיבותיו הוא. אין ללמוד ולהסיק ממקרה אחד כי כך גם יפסק במקרה דומה אחר. אלו מקרים ספציפים אשר יכולים להנחות וללמד על גישת בתי המשפט, אך הפסיקה תהייה כמובן על פי בחינת האירוע בנפרד ומובחן ממקרים דומים אחרים.
טור זה אינו אמור להוות יעוץ משפטי או תחליף לייעוץ כזה. הקוראים מוזמנים לשלוח
תגובות או לבקש להעלות נושאים לדיון לפי הכתובת: רום נחמן, עו"ד, טשרניחובסקי
24 כפר סבא 44271 , טל: 7444188-09 פקס: 7444199-09