רישום יתר לטיסות
מקרי סירוב חברת תעופה להעלות נוסעים לטיסה נובעים מרישום יתר לטיסה אשר בסיסו כלכלי. מה הדין במקרה זה.
רישום יתר לטיסות ( OVER BOOKING)ׂ תאריך: 24.3.2004
לקראת עונת הנסיעות הקרובה , בתקווה כי תהייה עמוסה וצפופה, כדאי לרענן את זיכרוננו ולתת מענה לנוסעים אשר מקבלים כרטיסי טיסה מאושרים אך בכל זאת לא מועלים לטיסה.
מקרי סירוב חב' התעופה לעליית נוסע למטוס נובעים מרישום יתר לטיסה אשר בסיסו כלכלי. חב' התעופה מזמינות לטיסה מספר נוסעים גדול מקיבולת המטוס כאשר הניסיון מלמד שבד"כ יש מספר נוסעים שלא מגיעים לטיסה. במקרה שבכל זאת נותרים נוסעים מחוץ למטוס , עדיף לחב' התעופה לשלם פיצוי נמוך (יחסית) לאותם נוסעים, מאשר האפשרות לטוס עם מקומות ריקים, שאז הפסדם גדול יותר.
לאותם מקרים נחקקו תקנות הנקראות: תקנות רישוי שירותי תעופה (רישום יתר), התשמ"ה-1985. (להלן: "התקנות"). אלו מסדירות את אותם מקרים של הנוסעים חסרי המזל שנאלצו להישאר שעות ארוכות או יום נוסף טרם טיסתם.
תקנה 3 לתקנות קובעת: "היה לנוסע מקום מוזמן ומאושר לטיסה שמקום מוצאה בישראל, והמפעיל לא העלה את הנוסע לאותה טיסה, יראו את הנוסע כמי שלא הועלה לטיסה בשל רישום יתר, אלא אם כן הוכיח המפעיל אחרת".
מתי יהיה זכאי הנוסע לפיצוי ? כאשר המפעיל לא הסדיר לנוסע תובלה אווירית דומה ליעד המצוין בכרטיס הטיסה של הנוסע, תוך פחות מ 4 שעות בטיסה קצרה או תוך פחות מ 6 שעות בטיסה ארוכה. (לצורך ההבהרה: טיסה קצרה משכה פחות מ 6 שעות וטיסה ארוכה משכה מעל 6 שעות).
המפעיל רשאי לסרב להעלות לטיסה נוסעים עקב רישום יתר, ואף מסיבות אחרות.
לדוגמא, אם אתם טסים במקרה עם V.I.P - ראו הוזהרתם: תקנה 3 (ב)(2) קובעת שאתם יכולים לשכוח מהפיצוי אם מקומכם נתפס ע"י רשות מוסמכת של ממשלת ישראל... . ככה זה שאתם לא אנשים חשובים. חוץ מזה יש כללי קדימה נוספים בהתמודדות לעלייה למטוס והם קבועים בקנה 7. שלא תגיעו אליהם, שכן בד"כ תמצאו עצמכם בחוץ.
כמובן שיש עוד סיבות לשחרור המפעיל מתשלום כמו שיקולי בטיחות או שיקולים שנוגעים לכם סוכני הנסיעות, כאשר הנוסע קיבל תובלה חינם או הנחה שאינה ניתנת לציבור הרחב. אז דעו מה גורלכם כאשר אתם מחזיקים כרטיסי מוזלים עבורכם... .
מהו סכום הפיצוי ? תקנה 9 קובעת שהפיצוי יהיה מחצית לפחות מערך כרטיס הטיסה שמחזיק הנוסע, על פי סוג הכרטיס, ובתנאי שבכל מקרה סכום הפיצוי לא יפחת מ 50 $ ולא יעלה על 200 $. בנוסף לכך, יהיה הנוסע זכאי להחזר הוצאות סבירות אחרות שנגרמו לו עקב מניעת הטיסה, כגון טלפונים, אכסון וכלכלה עד להטסתו בפועל, לאחר הצגת קבלות, אלא אם כן נשא המפעיל בהוצאות אלו במישרין (מה שקורה בד"כ).
במקרים של סירוב עליה לטיסה כאמור, המפעיל ימסור הודעה לנוסע בכתב על הסירוב וכן פירוט תנאי הפיצוי.
הנוסע יכול להסכים לתנאים, לחתום ולקחת הפיצוי והפרשה הסתיימה.
אך קיימת גם אפשרות אחרת לנוסע העקשן, על פי תקנה 4. אם לא ירצה הנוסע לקחת הפיצוי המוצע, יוכל הוא לתבוע את המפעיל על נזקיו לפי כל דין אחר. דהיינו, הנוסע צריך להוכיח (ועליו הנטל להוכיח) כי נזקיו גדולים, ואז, המפעיל עלול לשלם סכום גדול בהרבה מהפיצוי אותו הציע על פי התקנות. מובן כי אפשרות זו כרוכה בהליך משפטי אשר דורש הוכחה של נזקים. כך, רשאי הנוסע לתבוע המפעיל בגין הפרת חוזה ,רשלנות ונזיקין. תביעות כאלו עלולות לעלות ביוקר למפעיל כמו במקרה של SEMROD V MEXICANA שם נקבע פיצוי של 3,000$ בגין איבוד יום חופשה !
פרשנות משפטית:
חברות התעופה משתדלות לטפל ביעילות במצבים של רישום יתר ולהציע מיידית לנוסע מלון + סכום כספי על מנת להימנע מתביעות. כאמור, בדרך זו מפחיתות חב' התעופה את המצבים הפחות רווחיים להן- טיסה עם מקומות ריקים. יחד עם זאת, ניתן גם לתבוע אותן על נזקים ישירים ועקיפים מוכחים, ואז יתכן שהנוסע שהורד מהטיסה יזכה בסכום פיצוי גדול יותר. מובן שבמקרה זה יש לנהל תביעה – ולהוכיח אותה.
חשוב להדגיש כי מקרים אלו לא נופלים למסגרת של אמנת וארשה, שכן הנוסע לא התקבל לטיסה. לכן ניתן לפעול גם במסגרת החוק הרגיל. לא לבלבל זאת עם איחורים אחרים בטיסה במסגרת אמנת וארשה.
טור זה אינו אמור להוות יעוץ משפטי או תחליף לייעוץ כזה. הקוראים מוזמנים לשלוח
תגובות או לבקש להעלות נושאים לדיון לפי הכתובת: רום נחמן, עו"ד, טשרניחובסקי
24 כפר סבא 44271 , טל: 7444188-09 פקס: 7444199-09
בכבוד רב,
רום נחמן, עו"ד
לקראת עונת הנסיעות הקרובה , בתקווה כי תהייה עמוסה וצפופה, כדאי לרענן את זיכרוננו ולתת מענה לנוסעים אשר מקבלים כרטיסי טיסה מאושרים אך בכל זאת לא מועלים לטיסה.
מקרי סירוב חב' התעופה לעליית נוסע למטוס נובעים מרישום יתר לטיסה אשר בסיסו כלכלי. חב' התעופה מזמינות לטיסה מספר נוסעים גדול מקיבולת המטוס כאשר הניסיון מלמד שבד"כ יש מספר נוסעים שלא מגיעים לטיסה. במקרה שבכל זאת נותרים נוסעים מחוץ למטוס , עדיף לחב' התעופה לשלם פיצוי נמוך (יחסית) לאותם נוסעים, מאשר האפשרות לטוס עם מקומות ריקים, שאז הפסדם גדול יותר.
לאותם מקרים נחקקו תקנות הנקראות: תקנות רישוי שירותי תעופה (רישום יתר), התשמ"ה-1985. (להלן: "התקנות"). אלו מסדירות את אותם מקרים של הנוסעים חסרי המזל שנאלצו להישאר שעות ארוכות או יום נוסף טרם טיסתם.
תקנה 3 לתקנות קובעת: "היה לנוסע מקום מוזמן ומאושר לטיסה שמקום מוצאה בישראל, והמפעיל לא העלה את הנוסע לאותה טיסה, יראו את הנוסע כמי שלא הועלה לטיסה בשל רישום יתר, אלא אם כן הוכיח המפעיל אחרת".
מתי יהיה זכאי הנוסע לפיצוי ? כאשר המפעיל לא הסדיר לנוסע תובלה אווירית דומה ליעד המצוין בכרטיס הטיסה של הנוסע, תוך פחות מ 4 שעות בטיסה קצרה או תוך פחות מ 6 שעות בטיסה ארוכה. (לצורך ההבהרה: טיסה קצרה משכה פחות מ 6 שעות וטיסה ארוכה משכה מעל 6 שעות).
המפעיל רשאי לסרב להעלות לטיסה נוסעים עקב רישום יתר, ואף מסיבות אחרות.
לדוגמא, אם אתם טסים במקרה עם V.I.P - ראו הוזהרתם: תקנה 3 (ב)(2) קובעת שאתם יכולים לשכוח מהפיצוי אם מקומכם נתפס ע"י רשות מוסמכת של ממשלת ישראל... . ככה זה שאתם לא אנשים חשובים. חוץ מזה יש כללי קדימה נוספים בהתמודדות לעלייה למטוס והם קבועים בקנה 7. שלא תגיעו אליהם, שכן בד"כ תמצאו עצמכם בחוץ.
כמובן שיש עוד סיבות לשחרור המפעיל מתשלום כמו שיקולי בטיחות או שיקולים שנוגעים לכם סוכני הנסיעות, כאשר הנוסע קיבל תובלה חינם או הנחה שאינה ניתנת לציבור הרחב. אז דעו מה גורלכם כאשר אתם מחזיקים כרטיסי מוזלים עבורכם... .
מהו סכום הפיצוי ? תקנה 9 קובעת שהפיצוי יהיה מחצית לפחות מערך כרטיס הטיסה שמחזיק הנוסע, על פי סוג הכרטיס, ובתנאי שבכל מקרה סכום הפיצוי לא יפחת מ 50 $ ולא יעלה על 200 $. בנוסף לכך, יהיה הנוסע זכאי להחזר הוצאות סבירות אחרות שנגרמו לו עקב מניעת הטיסה, כגון טלפונים, אכסון וכלכלה עד להטסתו בפועל, לאחר הצגת קבלות, אלא אם כן נשא המפעיל בהוצאות אלו במישרין (מה שקורה בד"כ).
במקרים של סירוב עליה לטיסה כאמור, המפעיל ימסור הודעה לנוסע בכתב על הסירוב וכן פירוט תנאי הפיצוי.
הנוסע יכול להסכים לתנאים, לחתום ולקחת הפיצוי והפרשה הסתיימה.
אך קיימת גם אפשרות אחרת לנוסע העקשן, על פי תקנה 4. אם לא ירצה הנוסע לקחת הפיצוי המוצע, יוכל הוא לתבוע את המפעיל על נזקיו לפי כל דין אחר. דהיינו, הנוסע צריך להוכיח (ועליו הנטל להוכיח) כי נזקיו גדולים, ואז, המפעיל עלול לשלם סכום גדול בהרבה מהפיצוי אותו הציע על פי התקנות. מובן כי אפשרות זו כרוכה בהליך משפטי אשר דורש הוכחה של נזקים. כך, רשאי הנוסע לתבוע המפעיל בגין הפרת חוזה ,רשלנות ונזיקין. תביעות כאלו עלולות לעלות ביוקר למפעיל כמו במקרה של SEMROD V MEXICANA שם נקבע פיצוי של 3,000$ בגין איבוד יום חופשה !
פרשנות משפטית:
חברות התעופה משתדלות לטפל ביעילות במצבים של רישום יתר ולהציע מיידית לנוסע מלון + סכום כספי על מנת להימנע מתביעות. כאמור, בדרך זו מפחיתות חב' התעופה את המצבים הפחות רווחיים להן- טיסה עם מקומות ריקים. יחד עם זאת, ניתן גם לתבוע אותן על נזקים ישירים ועקיפים מוכחים, ואז יתכן שהנוסע שהורד מהטיסה יזכה בסכום פיצוי גדול יותר. מובן שבמקרה זה יש לנהל תביעה – ולהוכיח אותה.
חשוב להדגיש כי מקרים אלו לא נופלים למסגרת של אמנת וארשה, שכן הנוסע לא התקבל לטיסה. לכן ניתן לפעול גם במסגרת החוק הרגיל. לא לבלבל זאת עם איחורים אחרים בטיסה במסגרת אמנת וארשה.
טור זה אינו אמור להוות יעוץ משפטי או תחליף לייעוץ כזה. הקוראים מוזמנים לשלוח
תגובות או לבקש להעלות נושאים לדיון לפי הכתובת: רום נחמן, עו"ד, טשרניחובסקי
24 כפר סבא 44271 , טל: 7444188-09 פקס: 7444199-09
בכבוד רב,
רום נחמן, עו"ד
המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ משפטי ו/או המלצה מכל סוג ו/או חוות דעת, מומלץ לפנות לייעוץ מקצועי טרם נקיטת כל הליך. כל הסתמכות על המידע המוצג כאן היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בכפוף לתקנון האתר
דרג עד כמה מדריך משפטי זה עזר לך: