אחריות בהנפקת אשרת שהייה (ויזה)

אחריות בהנפקת אשרת שהייה (ויזה) 14.12.2006


בת.א. 25515/04 לוגסי נגד בל פנורמה ונגד נתור בע"מ דן כב' השופט יעקב שינמן ופסק בתביעה כפי שיפורט להלן:
הזוג לוגסי (להלן: "התובעים") נסע לטיול מאורגן ברוסיה וסקנדינביה בביצוע חב' נתור בע"מ (להלן: המארגן"). הטיול נרכש אצל סוכנות הנסיעות בל פנורמה בע"מ (להלן: "הסוכנות") . שתיהן יחדיו יקראו "הנתבעות".
במהלך הטיול ברוסיה, עת נסעה קבוצת המטיילים ברכבת לגבול עם פינלנד, נערכה ביקורת דרכונים ע"י המשטרה הרוסית. בבדיקה התברר כי לתובעים פקעה אשרת השהייה ברוסיה ביום הקודם. עקב כך הופרדו מיתר חברי הקבוצה, הורדו מהרכבת בכוח (לאחר שהתנגדו נמרצות) ולא עזרו כל הבקשות והשידולים להשאירם.
התובעים נלקחו לתחנת המשטרה, נחקרו ולאחר תלאות לא מעטות הצליחו להגיע לסן פטרסבורג לבית מלון.
יובהר כי קבוצת המטיילים המשיכה בדרכה והתובעים נשארו לבדם, ללא ידיעת השפה.
שתי בנות התובעים שהיו בארץ קיבלו על כך ידיעה והחלו לטפל בחזרתם לארץ. על טרחתם ודאגתם זו הכניסו עצמן לתביעה ותבעו גם הן הוצאותיהם. למה לא ?
במקביל, החלו שתי הנתבעות גם הן לטפל בתובעים והציעו להם להאריך את אשרת השהייה או לחזור לארץ. התובעים החליטו לחזור לארץ.
גם חזרתם לארץ הייתה רצופת תלאות. בהגיעם לשדה התעופה בסן פטרסבורג התברר כי לא נמצאו כרטיסי הטיסה שהוזמנו עבורם ע"י בל פנורמה. התובעים רכשו כרטיסים חדשים, בינתיים טיסתם נסגרה והם נאלצו להישאר עוד יום. על כך גם שלמו קנס בסך 280 $ בגין שהות ברוסיה ללא אשרת שהייה. לבסוף טסו דרך פרנקפורט המתינו שם יום שלם ומשם לארץ.
על כך הוגשה תביעה נגד הנתבעות בסך 118,900 ₪ .
טענות הנתבעות להגנה:
בל פנורמה הודתה כי טעתה בתאריך הנפקת הויזה, אך טענה כי התובעים הם שצריכים לבדוק הויזה ואם לא עשו זאת- זו רשלנותם. כמו כן טענה כי זו אחריות של נתור ושל מדריך הקבוצה כאחראים על כל מרכיבי הטיול. מכל מקום, מרגע שנודע לה על התקלה, פעלה למניעת נזקים ואף החזירה לתובעים הוצאות בסך 4,750 ₪.
נתור בע"מ טענה כי האחריות להסדרת הויזות מוטלת על הנוסעים עצמם, או על סוכנות הנסיעות. אם בל פנורמה התרשלה בהנפקת הויזה- זו אחריותה המלאה.
הדיון בביהמ"ש:
ביהמ"ש בחן על מי מוטלת החובה לבדוק תוקפה של הויזה וקבע כי האחריות מוטלת על שתי הנתבעות ביחד, בחלקים שווים, כדלהלן:
על בל פנורמה, כסוכנת שדאגה בפועל להוצאת הויזה, קיבלה תמורה על כך, הודתה שטעתה וכן על פי הוראות החוק המטילות מחויבות על סוכנויות בבדיקת ויזות.
על נתור בע"מ, כמארגן הטיול אשר אחראי על כל ביצוע הטיול, קיבל את עיקר התמורה במכירתו, ומתוך כך שקיים מפגש קבוצה בו הסביר המדריך על חשיבות ויזה בת תוקף ברוסיה. עצם התדריך מצביע על אחריות. (הערה: התובעים לא הגיעו למפגש הקבוצה ותודרכו בטלפון ע"י המדריך).
לדעת ביהמ"ש, לסוכנות הנסיעות יש מחויבות כפולה כיוון שקיבלה על עצמה לטפל בהוצאת הויזה וכמחויבות כללית של סוכן נסיעות על פי החוק. השופט דחה את טענות בל פנורמה לבדיקת הויזות ע"י התובעים כבלתי הגיוניות.
בהמשך קבע השופט כי במיוחד במקרה של הזמנת טיול מאורגן, כאשר יש חשש שהנוסע אינו יכול להסתדר לבד, יש להקפיד יותר ולבדוק כל פרט. יחד עם זאת דחה השופט את טענות התובעים שהגדירו זאת: "כשערורייה וזרע הפורענות" וקבע כי זו טעות אנוש רגילה.
לגבי המארגן קובע השופט כי תפקידו לדאוג לקיום כל התנאים לביצוע הטיול. אכן, תקלות מזעריות הן כורח המציאות אך אם נגרם נזק של ממש- יש לפצות הנוסע. וכדבריו: "מחובת המארגן לדאוג גם שבידי הנוסע אשרה בת תוקף" . גם האמור בתנאי חוברת הטיולים (בכתב קטן) לגבי אחריות הנוסעים לבדוק נושא הויזה- לא פוטר את המארגן מאחריות, אלא אם הוסבר הדבר במפורש לנוסע. עוד הוסיף כי לדעתו, מדריך הקבוצה היה צריך לגלות משנה זהירות ולבדוק תקפות דרכונים וויזות ! (בינתיים, השם ירחם, נפטר המדריך ולא יכל להעיד במשפט).
לצד זאת קבע השופט כי פעולות נתור בע"מ ובל פנורמה למזער הנזקים בחו"ל התגלו כיעילות ומשביעי רצון.
לגבי אחריות התובעים עצמם ("אשם תורם"), קובע השופט כי תרומת התובעים לנזק קיימת, אך הנה נמוכה ומזערית. היעדרותם ממפגש הקבוצה היא שגרמה לכך, אך לכך השפעה קטנה.
סוף דבר:
ביהמ"ש קיבל התביעה וקובע כי קיימת חובת זהירות של סוכני הנסיעות והמארגנים מול לקוחותיהם. התובעים, נזקם לא נסתר. הם סבלו תלאות, מפח נפש, טיולם נקטע ועגמת הנפש ניכרת. יחד עם זאת, ההוצאות הממשיות שהוציאו לא הוכחו כנדרש, ואף יש לזכור כי חלק מהן הוחזר ע"י בל פנורמה.
לפיכך נקבע כי התובעים יקבלו חזרה את דמי הטיול כולו בסך 20,700 ₪ ועוד 12,000 ₪ עגמת נפש. תביעת שתי הבנות לתשלום הוצאותיהן "וחרדתן" נדחתה.

פרשנות משפטית
חובת סוכנות נסיעות לבדוק תוקף דרכונים והצורך באשרות כניסה קבועה בתקנות שירותי תיירות (גילוי נאות)- 2003. ודוק: מדובר על הצורך באשרות ולא בדיקתם. עניין זה מצריך מומחיות. בתי המשפט הרחיבו את הדרישה, כפי שראינו גם במקרה זה, וחייבו סוכנויות גם לבדיקה פיזית. יחד עם זאת, לא נאמר כי המארגן צריך במקביל לבדוק. מכאן, במקרה שלפנינו, ביהמ"ש הרחיב מאוד את חובת הזהירות והאחריות המוטלת על מארגן, וספק אם הדבר עומד במסגרת החוק. אם נלך בגישה זו (המוטעית לדעתי) , ניתן יהיה לחייב מארגן גם בבדיקת חיסונים, תוקף דרכונים ועוד. (השופט הנכבד אף הרחיב וקבע כי המדריך צריך היה לבדוק דרכונים וויזות). אם כך יהיה, תוטל מטלה כבדה ביותר על המארגנים. ולא מדובר כאן רק על עומס עבודה, אלא על בדיקות מקצועיות שספק אם זה במומחיותם. בודאי לא מדריך טיולים צריך או מוסמך לעשות זאת.
במקרה שלפנינו, סוכנות הנסיעות הייתה צריכה לשאת בתוצאות הנזק. רק במקרה והמארגן היה הגורם שבעטיו טעתה הסוכנות, טעות שהובילה לנזק, רק אז צריך היה לחלק הנזק בינהם.

טור זה אינו אמור להוות יעוץ משפטי או תחליף לייעוץ כזה. הקוראים מוזמנים לשלוח תגובות או לבקש להעלות נושאים לדיון לפי הכתובת: רום נחמן, עו"ד, טשרניחובסקי 24 כפר סבא 44271 , טל: 09-7444188 פקס: 09-7444199 [email protected]


בכבוד רב,
רום נחמן, עו"ד