נזקי גוף בטיול 12.6.2003


במהלך חופשה או טיול קיימת אפשרות פציעה ונזק גופני. האם האחריות בגין כך תחול על מארגן הטיול, האם על סוכן הנסיעות, או, מדריך הטיול ?

בתי המשפט נתנו שורה של פסיקות מגוונות בעניינים אלו. חלקם חייבו את המארגנים והסוכנים וחלקם דחו את התביעות נגדם. נבחן את הקו המנחה לפסיקות אלו.
בת.א.(בת ים) 3905/99 זהבה נ' נתור בע"מ תבעה מטיילת בקבוצה מאורגנת את נתור, את המדריך ואת חברת הביטוח שלה. אירוע הנזק התרחש תוך כדי נסיעה באוטובוס במהלך סיור בעיר, כחלק מתוכנית הטיול. התובעת נחבלה בפניה ושיניה כתוצאה מנפילה של בקבוק זכוכית עליה.
נפסק ע"י ביהמ"ש: בנסיבות המקרה אין להטיל אחריות על מארגנת הטיול. לא חלה עליה חובת זהירות קונקרטית ואין עליה לצפות לכל נזק שעלול להיגרם ללקוחותיה בעת היותם בחו"ל. כמו כן אין למארגן הטיול אחריות שילוחית לרשלנות נהג האוטובוס. אין האוטובוס ונהגה משמשים כידה הארוכה של מארגנת הטיול ואין הם חלק מעסקה. גם התביעה נגד חב' הביטוח נדחתה שכן הפוליסה מכסה הוצאות רפואיות בחו"ל ולא בארץ. התביעה נדחתה על הסף.
בתביעה אחרת, ת.א (ת"א) 36483/92 ניצה ברנס נ' קשרי תעופה נחבלה ברגלה משתתפת של טיול מאורגן בסקנדינביה כאשר נפלה בעת ביקור באתר קרחון בריקסדייל בנורבגיה. לטענתה, מארגנת הטיול לא דאגה למסלולי הליכה בטוחה. נפסק ע"י כב' הש' ברון: מעיון בתצלומים ובקלטת ווידאו התרשם ביהמ"ש כי מדובר באתר נגיש למטילים לכל הגילאים. בנסיבות המקרה שלפנינו, נפילתה של התובעת היתה בגדר סיכון סביר וטבעי שלוקח על עצמו אדם שנוסע לטיול בחו"ל הכולל סיור רגלי בתוואי שטח סלעי וחלק. התובעת ידעה כי תלך בתנאי שטח כאלה... כמו כן הוכח כי המדריך הסביר למטיילים את הוראות הבטיחות הנחוצות לביקור באתר. התביעה נדחתה.
מנגד, בתביעה אחרת, ת.א (פ"ת) 2537/93 פירושקה רוטר נ' רימון טיולים, חויבה הנתבעת. באירוע זה נפלה התובעת בעת בילוי במועדון לילה בתורכיה בטיול מאורגן של הנתבעת. אומנם, ביהמ"ש מצטט ואומר: "חיי היום יום מלאים סיכונים אשר לעיתים מתממשים וגורמים נזקים, מבלי שיוצרי הסיכונים יישאו באחריות בנזיקין" (ציטוט מפסק הדין המנחה ועקנין נ' המועצה המקומית בית שמש ע"א 145/80 ). למרות דברים אלו קובע ביהמ"ש כי במקרה זה לא נקטה הנתבעת באמצעי זהירות סבירים והייתה יכולה "לבחור מועדון לילה פחות מסוכן לטיול...". כך, חויבה הנתבעת ונקבע שהיא חבה חובת זהירות קונקרטית במקרה זה. סוכן הנסיעות אשר היה בין הנתבעים לא חויב.

פרשנות משפטית: ברור לכל כי קיימת חובת זהירות מושגית על המארגנים , הסוכנים, המדריכים ועל הגורמים בחו"ל הקשורים לאירוע הנזק. חובה זו רחבה היא ונקבעת על פי מבחן הצפיות. כלומר, האם האדם הסביר היה צריך לצפות את הנזק לניזוק. לשאלה זו התשובה בדרך כלל חיובית. אך לא די בכך . השאלה הנוספת החשובה והקובעת ששואל עצמו בית המשפט היא האם קיימת גם חובת זהירות קונקרטית לאותו אירוע. כלומר, האם בנסיבות אותו מקרה אכן היה על המארגן, הסוכן או המדריך להזהיר את הנוסע, או אפילו לא לקחתו לאותו מקום בו אירע הנזק. רק אם יענה ביהמ"ש גם על שאלה זו בחיוב- תקום אחריות אותו מזיק כלפיו קבע ביהמ"ש כי חייב הוא בחובת הזהירות הקונקרטית. כיוון שקיימים מקרים רבים המובאים בפני שופטים שונים, אנו ניצבים בפני פסיקה מגוונת אשר לעיתים נראית לא אחידה. כמוצג לעיל, הליכה בנתיב קרחון חלק לא הביאה לאחריות המארגן לעומת בילוי במועדון לילה אשר הקימה אחריותו. אכן קצת מבלבל. אך הקו המנחה די ברור: מצד אחד, סיכונים רגילים ויום יומיים במהלך החיים הרגיל אינם ברי פיצוי. מהצד השני, סיכון יוצא דופן ובלתי סביר שאדם רגיל בד"כ לא ייקח אותו על עצמו מרצונו- בר פיצוי. בין שני קצוות אלו נעה פסיקת בתי המשפט וכל מקרה נבחן בצורה עניינית לגופו.
ולהזכיר: תניות פטור בחוברות הטיולים או מסמכים שונים הפוטרות את המארגנים או הסוכנים- לא תקפות בעניין זה !

אין האמור בטור זה כדי להוות יעוץ משפטי ו/או כתחליף לו.
הקוראים מוזמנים לשלוח תגובות או לבקש להעלות נושאים אקטואלים לפי הכתובת: רום נחמן, עו"ד, טשרניחובסקי 24 כפר סבא 44271. טל:7444188-09 פקס: 7444199-09







בכבוד רב,

רום נחמן, עו"ד