באם אדם נפטר ולא הותיר אחריו צוואה קובע חוק הירושה שיורשיו הם קרובי משפחתו דהיינו בן הזוג, ילדיו, הוריו ואחיו או הורי הוריו.

חוק הירושה קובע את זכות הירושה על פי דרגת הקירבה. החוק קבע מספר מעגלי קירבה ויש לבחון קודם את מעגל הקירבה הראשון. במידה ויש קרובים במעגל זה - הם יורשים את כל העיזבון.

 

 במידה ואין קרובים במעגל הראשון עוברים לקירבה רחוקה יותר וכך הלאה.

 

מעגל קרבה ראשון -בן הזוג וילדיו של המוריש וצאצאציהם (נכדים, נינים).

מעגל קרבה שני - הוריו של המוריש וצאצאיהם, דהיינו אחיו/אחיותיו.

מעגל קרבה שלישי - סביו/סבתותיו של המוריש וצאצאיהם דהיינו דודים/בני דודים.

הכלל הוא כי מי שמצוי באותו מעגל קירבה יתחלק שווה בשווה בנכסי העיזבון.

 

חלוקת העיזבון :

 

בן הזוג של המוריש אשר היה נשוי לו בעת פטירתו
זכאי לקבל את המטלטלין וכן רכב/ים אשר שימשו את בני הזוג.

המוריש הותיר בת זוג וילדים
בת הזוג תזכה למחצית מהעיזבון וילדיו יתחלקו ביניהם בחלקים שווים במחצית השניה. במידה ואחד מילדיו של המוריש אינו בחיים אולם הותיר ילדים (נכדי המוריש) יתחלקו ילדיו של הבן בחלקים שווים בחלקו של אביהם.

 

על פי חוק הירושה אין הבדל בין המינים בנוגע לזכויות בירושה (זכר ונקבה יורשים בשווה). כמו כן אין עדיפות לבן בכור על פני ילדים אחרים בשונה מהדין העברי.

 

 


 


עודכן ב: 14/07/2015