קיימת האפשרות להגיש תביעה לביטול הסכם גירושין מחמת הטעיה עושק ותרמית ו/או לחילופין להגיש ערעור לביטול הסכם גירושין מחמת פגם הקשור בהליך השיפוטי.
להלן, אפרט בסקירה קצרה את עיקרו של הדין, הנוגע לביטולו של הסכם בכלל והסכם גירושין בפרט:
כאשר מי מהצדדים מעוניין בביטולו של הסכם בכלל והסכם גירושין בפרט, יש להבחין בין שתי סיטואציות, תקיפת הפן ההסכמי אל מול תקיפת הפן השיפוטי:
1. האחת, ביטול הסכם גירושין כאשר העילה לביטול, נעוצה בפגם אשר קשור בהסכם עצמו ואז יהיה על הצד הדורש את ביטולו של ההסכם להגיש תביעה עצמאית לביטול ההסכם. למשל פגם שנפל בהסכם עקב תרמית, עושק, כפיה וכד’.
2. השניה, ביטול הסכם גירושין כאשר העילה לביטול, נעוצה בפגם הקשור בהליך השיפוטי אשר נתן תוקף של פסק דין להסכם ואז יהיה על הצד הדורש את ביטולו של ההסכם לנקוט בהליכי ערעור.
ביטול הסכם גירושין כאשר העילה לביטול, נעוצה בפגם הקשור בהליך השיפוטי
להלן דוגמאות לביטול הסכם גירושין כאשר העילה לביטול, נעוצה בפגם הקשור בהליך שיפוטי :
1. כאשר נקבעו סדרי דין מסוימים למתן פסק הדין, אשר השופט הדן בתיק התעלם מהם, הרי שלא היה זה מן הראוי שינתן פסק הדין על סמך התנהלות מחדלי השופט הדן בתיק.
2. כאשר במעמד אישורו של ההסכם בפני השופט הדן בתיק הופעל לחץ על בעל הדין, עובדה המעידה על כך שהצדדים לא הגיעו לידי הסכמה מרצונם החופשי, הרי שלא היה זה מן הראוי שינתן פסק הדין על סמך הסכמה כזאת.
ויובהר כאמור, כאשר עסקינן בתקיפת ההליך השיפוטי, הדרך לתקוף את הסכם הגירושין הנה בערכאת הערעור.
ביטול הסכם גירושין כאשר העילה לביטול, נעוצה בפגם אשר קשור בהסכם עצמו:
הובהר לא פעם בפסיקה, כי צד המבקש לבטל הסכם גירושין בעל תוקף של פסק דין אשר עילתו נעוצה בפגם הקשור בהסכם עצמו, יצטרך להצביע על פגם מהותי שנפל בהסכם עצמו כדוגמת תרמית, עושק, טעות, הטעיה, כפיה וכד’.
להלן דוגמאות לביטול הסכם גירושין כאשר העילה לביטול, נעוצה בפגם הקשור בהסכם עצמו :
1. כאשר צד להסכם טוען לכפיה, הוא נדרש להוכיח גם את הקשר הסיבתי בין מעשה הכפיה לבין כריתת ההסכם. כלומר, על האיום להוות סיבה יעילה ובעלת משקל להתקשרות, ועל האיום להשפיע ישירות על ההתקשרות, על מנת שניתן יהיה לקבוע כי אכן שההתקשרות באה בעקבות האיום.
2. כאשר צד להסכם טוען לעושק, הוא נדרש להוכיח כי התקשר בחוזה עקב ניצול שניצל הצד השני את מצוקתו, חולשתו השכלית או הגופנית או חוסר ניסיונו. במקרה מעין זה, תנאי החוזה גרועים במידה בלתי סבירה מן המקובל, ואז יהיה רשאי אותו הצד הטוען לעושק לבטל את החוזה.
כאן המקום לציין כי, נטל הוכחה משמעותי ביותר מוטל על צד המבקש לבטל הסכם גירושין עקב עושק למשל, נוכח הליך אישורו של ההסכם ונוכח העובדה לפיה ידוע כי לעיתים צד להסכם גירושין מוכן לוותר ויתורים משמעותיים על מנת לקנות את חירותו ולהשתחרר מקשר הנישואין עם בן זוגו. אולם בתי המשפט הבהירו, לא פעם, בפסיקה עקבית כי, אין זה מן הראוי לראות ברצונו של צד להסכם הגירושין, להשתחרר מקשר הנישואין, כעילה המצדיקה ביטולו של הסכם גירושין בשל תנאיו המקפחים (לעניין זה ראה למשל : ע"א 162/72 אברהם אמזלג נ’ רונן אמזלג,פ"ד כז(1), 582).
משכך, יוצא אפוא, כי רצונו של צד להסכם הגירושין בגט, אינו נחשב כשלעצמו כ"אילוץ". זאת מאחר וכל הסכם גירושין בין הצדדים, נעשה תוך ויתורים כאלה ואחרים.
הנטיה של בתי המשפט תהיה בדרך כלל לכבד את הרצון המוצהר של הצדדים להסכם הגירושין. שכן, יש לא מעט תנאים המושפעים מן הרצון לקדם ולהקדים את סיום מערכת הנישואין. כך יוצא, שההעדפה של מגרעות יחסיות איננה יוצרת עדיין מצב של מצוקה, אשר יהווה נסיבות המצדיקות ביטולו בדיעבד של הסכם גירושין.
כל אלו, יוצרים את המסקנה המתבקשת, לפיה, ביטולו בדיעבד של הסכם גירושין, עלול להקשות על האפשרות להשיג הסכמי גירושין, דבר העלול לפגוע, למעשה, באינטרס נוסף וחשוב, של סיום מערכת הנישואין בדרכי הסכמה, שלום ונועם.
קיימת מניעה לבטל הסכם גירושין לאחר קבלת הגט ושינוי הסטאטוס לגרושים
כאן המקום לציין כי, הסכם גירושין כולל מעצם טיבו וטיבעו התחייבויות השלובות זו בזו. כך, למשל, נקבע בפסיקה כי הסכם גירושין כולל ומורכב, אינו ניתן להפרדה לחלקים.
הכלל קובע כי, עיקרו של הסכם גירושין הכולל, בין השאר, את הסכמת הצדדים להתגרש מקוים עם מתן הגט! כלומר, שממילא לאחר סידור הגט, אין מקום לבטל את ההסכם מאחר ועיקרו קוים.
לפיכך, צד להסכם גירושין המעוניין בביטולו לאחר סידור הגט, יהא עליו לעמוד בנטל הראיה הכבד המוטל על שכמו, להוכחת פגמים חמורים, כאמור לעיל, בכריתתו של הסכם הגירושין.
***המידע במאמר זה אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לו, ואינו מהווה המלצה לנקיטת אי אילו הליכים או לאי נקיטתם של אי אילו הליכים. הסתמכות על האמור במאמר זה הנה על אחריות הקורא בלבד וכפועל יוצא, האחריות לכל תוצאה, ישירה או עקיפה, בשל הסתמכות על האמור במאמר זה, תחול על הקורא בלבד.
עודכן ב: 06/09/2009