פגם בצוואה

במאמר זה אסקור בקצרה את הפתרונות אשר מציע חוק הירושה, במצב דברים בו הוגשה בקשה לקיום צוואה אצל הרשם לענייני ירושה ובצוואה נפל פגם.

צוואה אשר אינה כתובה בכתב ידו של המצווה, למשל, אלא רק מודפסת וחתומה על ידו, הנה צוואה אשר תיחשב לצוואה אשר נפל בה פגם.

סעיף 19 לחוק הירושה, התשכ"ה-1965 קובע כי :

"צוואה בכתב יד תכתב כולה ביד המצווה, תישא תאריך כתוב בידו ותחתם בידו"

למעשה, הדרישה לתאריך וחתימה בכתב ידו של המצווה הנם ממרכיבי היסוד של הצוואה בכתב יד. הדרישות הצורניות אינן מטרה בפני עצמן, אלא אמצעי שנועד להבטיח כי המסמך או הדיבור אכן מבטא את רצונו החופשי והאמיתי של האדם לצוות על רכושו לאחר מותו (לעניין זה ראה:

ש’ שילה "פירוש לחוק הירושה, התשכ"ה-1965" (כרך א’) בעמ’ 227-244).

כאמור, בכפוף לסעיף 19 לחוק, הרי שקיימת דרישה כי הצוואה תשא תאריך כתוב בידו של המצווה וכן תיחתם על ידו. משכך, יוצא אפוא כי, צוואה בכתב יד אשר לא נושאת את חתימתו של המצווה קיים בה פגם.

אולם, במקרה של פגם בצוואה, נתן המחוקק לבית המשפט שיקול דעת, לרפא את הפגם. זאת בהתאם לסעיף 25 לחוק הירושה לפיו עולה כי :

"(א) התקיימו מרכיבי היסוד בצוואה, ולא היה לבית המשפטספק כי היא משקפת את רצונו החופשי והאמיתי של המצווה, רשאי הוא, בהחלטה מנומקת, לקיימה אף אם נפל פגם בפרט מן הפרטים או בהליך מן ההליכים המפורטים בסעיפים 19, 20, 22 או 23 או בכשרות העדים, או בהעדר פרט מן הפרטים או הליך מן ההליכים כאמור.

(ב) בסעיף זה "מרכיבי היסוד בצוואה" הם: (1) בצוואה בכתב יד כאמור בסעיף 19 הצוואה כולה כתובה בכתב ידו של המצווה;"

כך למשל, בדברי ההסבר להצעת החוק (תיקון מס’ 11) נכתב כי, האפשרות להתגבר על חסר בצוואה נתונה לבית המשפט לגבי צוואה בכתב יד, כאשר הפרט החסר הוא חתימת המצווה או תאריך הצוואה. תנאי לקיום צוואה על אף פגם בצורתה הינו כי לבית המשפט אין ספק לגבי אמיתותה של הצוואה וכי היא משקפת את רצונו החופשי והאמתי של המצווה.

עוד בדברי ההסבר להצעת החוק נכתב כי: סעיף 25(ב) לא נכלל בחוק בעת חקיקתו בשנת 1965; הוא הוסף בעקבות מקרה ספציפי, באופן שנותן פתרון רק לנסיבות אותו מקרה. באותו מקרה לא היה לבית המשפט ספק לגבי אמיתות הצוואה בכתב יד, אך הוא לא יכול היה לתת לה תוקף בשל כך שהיו חסרים בה חתימת המצווה ותאריך הצוואה (ד"נ 40/48 קניג נ’ כהן פ"ד לו (3) 701).

משכך, בפסיקה ובספרות המשפטית נשמעו קריאות למחוקק לתקן את סעיף 25 ברוח זו (לעניין זה ראה את דברי השופט ברק בע"א 127/87 בדיחי ואח’ נ’ בדיחי ואח’ פ"ד מג (4) 341 בעמוד 350; "קיום צוואה על אף פגם או חסר בצורתה" - סעיף 25 לחוק הירושה, תשכ"ה-1965, הפרקליט לו (ג) 538 בעמ’ 549).

לאור כל האמור בתיקון לחוק כאמור, ניתן אפוא להסיק, כי קיימת אומנם האפשרות להתגבר על חסרים בצוואה אשר נפל פגם בעריכתה. אולם, ההתגברות על חסרים אלו נתונה לשיקול דעתו של בית המשפט, בתנאי האמור בתחילתו של סעיף 25 לחוק, לפיו לא היה לבית המשפט ספק כי הצוואה אכן משקפת את רצונו האמיתי והחופשי של המצווה.


***המידע במאמר זה אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לו, ואינו מהווה המלצה לנקיטת אי אילו הליכים או לאי נקיטתם של אי אילו הליכים. הסתמכות על האמור במאמר זה הנה על אחריות הקורא בלבד וכפועל יוצא, האחריות לכל תוצאה, ישירה או עקיפה, בשל הסתמכות על האמור במאמר זה, תחול על הקורא בלבד.