על חלוקת רכוש בין בני זוג באופן כללי, לפני חוק יחסי ממון ולאחריו
ברמת העיקרון, אחד הנושאים הקשים עליו יש לשים את הדעת, כאשר בני זוג מחליטים להתגרש, הינו נושא הרכוש, הן בכל הקשור לעניין החלוקה עצמה והן לעניין הסמכות של בתי המשפט לענייני משפחה או בתי הדין הרבניים, לדון בענייני הרכוש. שכן, סוגיה זו הנה סוגיה, אשר השלכותיה יכולות להיות הרות גורל באשר לעתידם הכלכלי של מי מבני הזוג.
הרכוש הנכלל במסגרת פירוק השיתוף ברכוש, הנו כל הרכוש מכל מין ומכל סוג אשר נצבר במהלך חיי הנישואין ו/או במהלך החיים המשותפים, כמעט מבלי לשים לב ו/או חשיבות לבעלות הרשומה בנכס. כלומר, עצם העובדה שנכס מסויים רשום רק על שמו של בן זוג אחד, לא מקנה לא את הזכות להיות הבעלים הבלעדי של אותו נכס במידה ויוכח כי נכס זה נצבר במהלך החיים המשותפים.
כמו כן, יודגש כי, קיימת מגמה ושיטה לחלוקת הרכוש בין בני הזוג לפיה בתי המשפט ו/או בתי הדין יפעלו בד"כ.
מגמה ושיטה זו מתחלקת לשניים, כאשר הראשונה תיקרא חזקת השיתוף והיא כוללת בחובה את כל אותם בני זוג אשר נישאו לפני מועד כניסתו לתוקף של חוק יחסי ממון בין בני-הזוג, תשל"ג-1973 (להלן : "החוק"), ביום 01/01/1974. שיטה זו למעשה קובעת כי כל הרכוש המשותף אשר נצבר במהלך החיים המשותפים הנו של שני בני הזוג, ללא כל קשר לדרך הרישום של הנכסים וללא כל קשר לכך שרק אחד מבני הזוג עבד בחוץ והיה למעשה הדמות המפרנסת בבית. למעשה הלכת השיתוף כאמור, קובעת כי כל מה שנצבר במהלך החיים המשותפים, נצבר במאמץ משותף של שני בני הזוג (גם אם האישה למשל עבדה כל הזמן בבית וגידלה את הילדים המשותפים). עוד יצוין כי, לפי שיטה זו, ניתן לפרק את השיתוף גם במהלך הנישואין.
השיטה השנייה מתייחסת לכל אותם בני זוג אשר נישאו לאחר 01/01/1974. על כל אותם זוגות אשר נישאו לאחר התאריך האמור, למעשה חל חוק יחסי ממון בין בני הזוג, אשר לפיו, תחול על בני הזוג שיטת איזון המשאבים הדחוי.
לשיטת איזון משאבים דחוי, בני הזוג יוכלו לפרק את השיתוף ביניהם, רק עם פקיעת נישואיהם עקב גירושין או מוות.
יחד עם זאת, חשוב לציין כי, החל מחודש נובמבר שנת 2008 הוסיפו תיקון לחוק, אשר למעשה, מאפשר לאזן את המשאבים בין בני הזוג עוד בטרם פקיעת הנישואין בכפוף לתנאים מסוימים המנויים בסעיף 5א’ לחוק.
להלן התנאים המפורטים בסעיף 5א’ לחוק :
"5א. הקדמת המועד לאיזון המשאבים
(א) הזכות לאיזון משאבים לפי סעיף 5 תהיה לכל אחד מבני הזוג אף בטרם פקיעת הנישואין אם הוגשה בקשה לביצועו של הסדר איזון משאבים לפי פרק זה והתקיים אחד מהתנאים המפורטים להלן:
(1) חלפה שנה מיום שנפתח אחד מההליכים האלה:
(א) הליך להתרת נישואין;
(ב) תביעה לחלוקת רכוש בין בני הזוג, לרבות תביעה לפירוק שיתוף במקרקעין המשותפים לבני הזוג לפי חוק המקרקעין, התשכ"ט-1969, תביעה לפסק דין הצהרתי בדבר זכויות בני הזוג ברכוש, בקשה לביצוע הסדר איזון משאבים לפי פרק זה או בקשה לפי סעיף 11;
(2) קיים קרע בין בני הזוג או שבני הזוג חיים בנפרד אף אם תחת קורת גג אחת במשך תקופה מצטברת של תשעה חודשים לפחות מתוך תקופה רצופה של שנה; בית המשפט או בית הדין רשאי לקצר את התקופה האמורה בפסקה זו אם ניתנה החלטה שיפוטית המעידה על קיומו של קרע בין בני הזוג.
(ב) בית המשפט או בית הדין רשאי בהחלטה מנומקת בכתב, לקצר את התקופות האמורות בסעיף קטן (א) או, אם הוגשה בקשה לביצוע הסדר איזון המשאבים לפי פרק זה ומצא בית המשפט או בית הדין כי קיימות נסיבות המצדיקות זאת, להקדים את המועד לביצוע ההסדר אף אם לא התקיימו הוראות סעיף קטן (א), בהתקיים אחד מאלה:
(1) ניתן כלפי בן הזוג של המבקש צו הגנה לפי חוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ"א1991-, צו לפי חוק מניעת הטרדה מאיימת, התשס"ב2001-, או צו הרחקה להבטחת מדור שקט, והכל בדיון שנקבע למעמד שני הצדדים;
(2) הוגש כתב אישום נגד בן הזוג של המבקש הכולל אישום בעבירת אלימות שבוצעה במבקש או בילדו;
(3) בית משפט ציווה על מעצרו של בן הזוג של המבקש לאחר ששוכנע כי קיים חשד סביר שהוא עבר עבירת אלימות שבוצעה במבקש או בילדו וכי קיים יסוד סביר לחשש שהוא יסכן את ביטחונם, או ציווה על שחרורו ממעצר בנסיבות האמורות, בתנאים המפורטים בסימן ו’ לפרק ב’ בחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996, אם קבע כי התנאים, כולם או חלקם, נועדו להגן על המבקש או על הילד.
(ג) בית המשפט או בית הדין שנתן פסק דין לאיזון המשאבים רשאי להתנות את ביצועו בהפקדת כתב הסכמה להתרת נישואין, לרבות כתב הסכמה למתן גט או לקבלת גט, מצד המבקש, בבית הדין או בבית המשפט המוסמך להתיר את נישואי בני הזוג.
(ד) בית המשפט או בית הדין שנתן פסק דין לאיזון המשאבים רשאי לעכב את ביצועו אם סבר כי המבקש פועל בחוסר תום לב בעניין התרת הנישואין; ואולם לא יראו סירוב של המבקש לוותר על זכויות שהוא או ילדו זכאים להן על פי דין, כחוסר תום לב.
(ה) בקשה לביצוע הסדר איזון משאבים לא תידחה או תימחק בשל כך שטרם חלפה שנה מיום שנפתח הליך כאמור בסעיף קטן (א)(1)(ב), ובית המשפט או בית הדין רשאי לעכב את הדיון בבקשה כאמור".
כאן גם חשוב לציין כי, אומנם כל הרכוש אשר נצבר במהלך החיים המשותפים מתחלק בין בני הזוג בחלקים שווים. אולם, כל רכוש מכל מין וסוג שהוא אשר היה שייך למי מבני הזוג בטרם הנישואין ו/או כל גמלה אשר מי מבני הזוג זכאי לה בגין נזקי גוף ו/או כל רכוש מכל מין וסוג שהוא אשר התקבל במתנה או בירושה, שייך לאותו בן זוג אשר הביאו אלא אם כן הוסכם ביניהם אחרת.
לסיכום, בקצרה, רק אוסיף כי, בטרם חלוקת הרכוש, על בני הזוג להיות בטוחים כי לא קיימים נכסים אשר הם אינם יודעים להם ו/או אינם מודעים להם. או אז, כדאי מאוד יהיה לבדוק את מצב הרכוש בטרם נקיטתם של אי אילו הליכים משפטיים לרבות חתימה על הסכמי גירושין כאלה או אחרים. לחילופין קיימת האופציה להוסיף תניה בהסכם הגירושין למשל, לפיה במידה ויתגלה בעתיד רכוש כלשהו אשר מי מבני הזוג לא ידע עליו או לא יכול היה לדעת עליו, אזי תישמר למי מבני הזוג האופציה ו/או הזכות לתבוע רכוש זה גם בעתיד. על מנת שתניה זו תהיה תקפה כמובן, על בני הזוג יהיה ליתן תצהיר לגבי הרכוש המצוי בידם.
***המידע במאמר זה אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לו, ואינו מהווה המלצה לנקיטת אי אילו הליכים או לאי נקיטתם של אי אילו הליכים. הסתמכות על האמור במאמר זה הנה על אחריות הקורא בלבד וכפועל יוצא, האחריות לכל תוצאה, ישירה או עקיפה, בשל הסתמכות על האמור במאמר זה, תחול על הקורא בלבד.
עודכן ב: 05/06/2024