פשיטת רגל הליך מקוצר

בתאריך ה – 03/18 אישרה הכנסת את " חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי " וביום ה – 15/03/18 פורסם החוק ברשומות וביום ה – 15/09/19 החוק החל להוות בפרקטיקה, בבתי המשפט ובהוצאה לפועל ובכול מקומות המשפט באשר הם.

עד הכנסת החוק החדש הליכי חדלות פירעון ושיקומו של החייב התבססו על חקיקה מיושנת, שאינה עונה לכול המקרים, אשר הושלמה ע"י פרשנות של בתי המשפט השונים, מציאות זו ניתן לראות לפי תכניות פירעון והתייחסות למקרים דומים שהוחלטו באופן שונה לחלוטין עקב הפרשנות שענתה על החלק החסר שאינו היה קיים בחוק באופן מסודר שעונה על כלל המקרים כנ"ל, לסיכום החוק החדש עושה סדר לראשונה ובראשו שיקום החייב.

מטרת החוק החדש חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, להנחיל סדר ולתקן את מקרי העבר שהחסירו במקרים רבים את השלם ולהוות מתווה ברור יותר בפרקטיקה ובמציאות בה אנו נמצאים היום.

בראש ובראשונה אנו שמחים לכתוב כי כתר החוק הנו שיקומו של החייב, קרי מטרת החוק אינו להוות כלי עונשי לחייב, אלא להכיר כי אם סך התחייבויות החייב גדולים מנכסיו החייב הנו חדל פירעון ועל מדינתנו לעזור לו בשיקומו. הגדרת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי כדלהלן, ציטוט:
"מצב כלכלי שבו החייב אינו יכול לשלם את חובותיו במועדם, או שהתחייבויות החייב, לרבות התחייבויות עתידיות ומותנות, עולות על שווי נכסיו".

החוק אינו בא להעניש את ולחנך את החייב, אלא ההיפך הוא הנכון החוק מכיר בהבנה כי בעידן זה שימוש האשראי נמצא בסיכון כבר בהתממשותו שכן אי יכולת פירעונו של החייב אינה בהכרח התנהלות פגומה או שאינה ראויה, אלא הגדלת האשראי הצרכני לוקחת בחשבון את הגדלת המקרים בהם תהיה כשל ביכולת פירעון האשראי לאותם חייבים.

מבנה הליך חדלות הפירעון ליחיד לפי החוק החדש

מבנה הליך חדלות הפירעון מתחלק לשניים:

1. תקופת בדיקה, במהלך תקופה זו יבחן מצבו הכלכלי של החייב והתנהלותו בהליך ולפניו.

2. תקופת שיקום החייב, עם השלמת תקופה זו יופטר היחיד/החייב מחובותיו.

החלת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, על החייב בהליך

- סעיפים 101-103 מכתיבים את תנאי כניסת החייב להליך:
דרישת כי תהיה לחייב זיקה לישראל קרי מרכז חייו של היחיד, במועד הגשת הבקשה ב – 6 החודשים שקדמו לכך היה בישראל.

להווי ידוע חובות עד 150 אלף ₪ ינוהלו בהוצאה לפועל. חובות מעל 150 אלף ₪ ינוהלו בבית משפט השלום.

[נושה אשר רוצה להגיש בקשת חדלות פירעון לחייב עליו להגיש בקשתו בבית משפט השלום].

- סעיפים 144-153 לחוק מכתיבים את תפקידו העיקרי של הנאמן בהליך:

תפקידו העיקרי של הנאמן בתקופת הביניים שהנה 9 חודש מאז כניסת החייב להליך חדלות הפירעון, היא לבדוק את מצבו הכלכלי של החייב ואיך הגיע להסתבכותו הכלכלית אשר בסופה פנה להליך חדלות פירעון, בדיקתו תערך 9 חודש שבסופה עליו להגיש לממונה דו"ח בו תובא מצבו הכלכלי של החייב בפרטים ואיך הגיע למצבת הסתבכותו הכלכלית.

- סעיפים 154-155 מכתיבים את הצעת הממונה והדיון בה:

מרגע קבלת דו"ח הנאמן [לידי הממונה] על הסתבכות החייב ועל מצבו הכלכלי , על הממונה להגיש בתוך 60 יום דו"ח מסכם בו תובא הצעה לפירעון חוב החייב [שעליה להיות מוחלת בתוך 3 שנים מרגע הדיון וההחלטה על הדו"ח המסכם], על דו"ח זה יתקיים דיון לפירעון חוב החייב.

[ברור לכול כי ככול שלא תהיה פעולת החייב בהליך בתום לב רשאי יהיה בית המשפט להאריך תקופת פירעון החוב מ 3 שנים ליותר].

במקרים בהם לא יהיה טעם בקביעת תקופת תשלומים נוספת מעבר להמצאות החייב בהליך עד לדיון, היות והכנסות החייב יספיקו לו למחיתו האישית והבסיסית בלבד ואין פוטנציאל הכנסה שאינו ממומש, ניתן יהיה לאפשר לחייב הפטר לאלתר כבר במועד הדיון.

סעיפים 209-215 תביעות חוב:

פרק זה מחיל חידושים בעניין תביעות חוב לעומת הדין הקודם:

חידוש א': נושה מובטח גם הוא יידרש להגיש תביעת חוב לנאמן וזאת בתוך 6 חודשים ממועד פרסום הצו, על תביעת חוב הנושה המובטח לכלול גם פירוט מדויק של הנכס המשועבד ואומדן שווי הנכס המשועבד ככל שניתן. [דבר זה נדרש בכדי להבין אם ערך הבטוחה עולה על ערך החוב או נמוך ממנו, בשל ההשלכה על מי מהגורמים יממש את הנכס המשועבד].

חידוש ב': החוק החדש מביא את הכללתם של חובות נזיקיים שאינם קצובים במסגרת תביעות חוב [וזאת על ידי הרחבת המונח חוב].

לסיכום נכתוב כי החוק מאפשר את טובת החייב, שהרי הדברים כתובים לראשונה בחוק מוסדר עד הפרטים הקטנים, בנוסף זמן שהיית החייב בהליך התקצר משמעותית. איך בפועל יהיו הדברים בפרקטיקה? זאת נראה בחודשים הקרובים! בתקווה שתהיה הצלחה רבה ושיקום החייבים יובא בזמן קצר ומועיל תוך תיאום סדר חוקי בהליך על כל המשתמע מכך.

מאת שחר & שחר משרד עורכי דין