בג"ץ 129/07, מוניק חדד נ' משטרת ישראל - הועדה לסיוע משפטי

 

העובדות:


1. ביום 6.5.01 הוגש כנגד העותרת כתב אישום, בגין עבירה של הפרת אמונים. במועדים הרלבנטיים לכתב האישום שימשה העותרת כשוטרת סיור בתחנת נתב"ג, ואחר כך כמנהלת מחלקת אבידות ומציאות.

 

העותרת הואשמה בכך שבשנים 2000-1995 השיגה עשרות אישורים המאפשרים למחזיקים בהם גישה חופשית עד למטוס הנוסעים, או גישה חופשית עד לעמדת ביקורת הגבולות בנמל התעופה. נטען, כי אלה נמסרו ללא היתר הממונים, לשימושם האישי של חבריה ומקורביה של העותרת.


2. ביום 13.10.02 הודיעה התביעה כי לאחר עיון חוזר והערכה מחודשת מבקשת היא לחזור בה מכתב האישום נשוא התיק. העותרת זוכתה וחזרה לשירות המשטרה.

 

החלטה:


3.
נוהל הסיוע המשפטי לשוטרים קובע את התנאים למימון ייצוג משפטי של שוטרים שמתנהלים נגדם הליכים משפטיים.

 

בהתאם לנוהל, בקשות שוטרים לקבלת סיוע משפטי נבחנות על ידי ועדה. בגדר מושכלות יסוד, כי בית משפט זה בשבתו כבג"צ אינו מחליף את שיקול דעתו בשיקול דעת הרשות המינהלית, אלא אם מצא כי ההחלטה התקבלה בחריגה מסמכות, תוך פגיעה בכללי הצדק הטבעי, או שהיא נגועה בשיקולים זרים או באי סבירות קיצונית היורדת לשורשם של דברים.


4. ואולם במקרה דנא תוצאה מורכבת. מאידך גיסא, הפירוש שנתנה הועדה לנוהל מצמצם מדי, ואינו מביא לתוצאה צודקת; ומאידך גיסא, משהוחלט בסופו של יום ליתן לעותרת כמענק את הסכום האמור, אין מקום להתערבות באשר לסכום.


5. הנוהל מבחין באשר לטיב הזיקה הנדרשת לתפקיד בין השלבים השונים של ההליך. בשלב הראשון, בו טרם התבררה המסכת העובדתית בפני בית המשפט, החזר ההוצאות מותנה בזיקה חזקה יותר בין המעשה בגינו הוגש כתב אישום לבין תפקידו של השוטר, מאשר במקרה השני בו הסתיים ההליך בזיכוי.

 

עם זאת, גם כאשר הכרעת הדין מזכה את השוטר מהאשמות נגדו, כבענייננו, יש צורך בזיקה מסוימת לתפקיד, ולא די בכך שהפעולה נעשתה במהלך העבודה.


6. כאשר עוסקים אנו במימון סיוע משפטי מכספי ציבור, גם אם אלה מגולמים בהסדר ביטוח, על הרשות המופקדת על כספים לפעול במשנה זהירות, ולשקול האם הקצאת הכספים בכל מקרה תואמת את התכלית לשמה הוקצו.


7. בנדון דידן נראה כי מעשיה של העותרת היו קשורים לתפקידה; זאת, בכך שהיא לא יכלה להגיע לאישורים כאלה אלא באמצעות תפקידה ובמסגרתו.


8. התנהלות התביעה מעבירה מסר של התמוססות הטיפול בעניין, אומרת דרשני, ופוגעת באלמנט של אמון הציבור במערכת האכיפה. יוצא כי המערכת דיברה בענייננו בשני קולות - מזה העמדה לדין בהפרת אמונים ומזה אמירת הועדה כי המעשה אינו קשור לתפקיד.

 

ועם זאת, אין מניעה, בהכרעה באשר להשתתפות בהוצאות משפטיות, להידרש גם לכך שהעותרת הודתה בעליל במסגרת חקירתה – אף שלבסוף זוכתה כפי שזוכתה בדין הפלילי והליכים משמעתיים לא ננקטו – כי ידעה שמתן האישורים לא היה תקין. לכך צריכה להיות השלכה על גובה ההחזר.


9. משאושר לעותרת הסיוע שאושר, שאינו נופל מן המענק הרגיל, אין מקום להתערבות.

 


עודכן ב: 09/07/2015