הליך של "גילוי מרצון" בפני רשות המיסים

העובדות:

1. הנאשמים, חברי קיבוץ שפיים נאשמים בגניבה מהקיבוץ.

2. הם מבקשים לקבל מידע מעד, שהינו חבר הקיבוץ, לגבי הליך "גילוי מרצון" שנישומים, חברי קיבוץ שפיים, ביצעו בפני רשות המיסים, לרבות שמותיהם של החברים שביצעו את ההליך, ופרטים נוספים, היכולים, לטענתם, לסייע להם בהגנתם.

3. המאשימה טוענת כי מדובר בשאלות לא רלוונטיות, שמענה עליהן יהווה עדות שמועה מפי עד זה ויפגע בפרטיות של אנשים אחרים. מעבר לכך, מדובר בהליך חסוי על פי פקודת מס הכנסה [נוסח חדש], ועל כן אין להתיר כל שאלה בעניין זה.

ההכרעה:

1. הליך ה"גילוי מרצון" מעוגן בנוהל שפרסמה רשות המיסים ביום 10.4.05. הוא מכוון למי שעבר עבירות על חוקי המיסים ומעונין לתקן את דיווחיו ולדווח נתוני אמת.

2. תנאי לביצוע ההליך הוא שאין מידע קודם בידי רשות המיסים, או בידי רשות שלטונית אחרת, הקשור ל"גילוי מרצון", ולא הוחל בחקירה או בבדיקה במישור האזרחי, של מי שיש לו נגיעה ל"גילוי מרצון".

3. על פי הנוהל, נישום ש’יגלה מרצון, בפניה כנה שלא נעשתה בעקבות חקירה או בדיקה המתבצעת על ידי רשות המיסים’ - לא יינקטו כנגד הפונה הליכים פליליים.

4. הנוהל עצמו אינו מתייחס לשאלת קיומו של חסיון, למעט בסעיף 6, בו נאמר כי אם לא אושרה בקשתו של נישום ל"גילוי מרצון", לא תעשה רשות המיסים שימוש במידע שנמסר לה במסגרת הבקשה בהליך פלילי, אך אין מניעה להשתמש במידע בהליך האזרחי.

5. נראה, כי הכוונה לשימוש על ידי רשות המיסים עצמה, בהליך אזרחי מטעמה. לכן, לא ניתן להסיק מהאמור בסעיף זה לעניננו. מכאן, שבנוהל עצמו אין הוראה בדבר קיומו של חסיון בכל הנוגע להליך, או העדרו.

6. אף מכח סעיף 234 לפקודה לא ניתן ללמוד שעד שאינו "ממלא תפקיד בביצוע הפקודה" כפוף לחסיון מכח הפקודה.

7. כשיקול לאי חשיפת המידע, יש לזכור כי מדובר באנשים שעברו עבירות. הן זהו תנאי בסיסי להשתתפות של נישום בהליך, כאמור במפורש בסעיף 1 לנוהל.

8. יש "לרכך", במידת מה, את ההתייחסות, בהיבט הזה, לנישומים הפונים להליך של "גילוי מרצון", לעומת נישומים שענינם הסתיים בכופר, שכן ב"גילוי מרצון" עסקינן באנשים שאמנם עברו עבירות, אך לא נתפסו על ידי הרשויות, אלא בחרו "לחזור בתשובה" ולתקן את דיווחיהם, מיזמתם.

נישומים שסיימו ענינם בכופר הם כאלה שנתפסו, זה מכבר, על ידי הרשויות וביקשו להחלץ מהעמדה ודאית (או כמעט ודאית) לדין פלילי, ובמובן זה, יש מקום להחמיר ביחס כלפי האחרונים.

9. יש לבחון גם את תכלית הליך ה"גילוי מרצון", והאם תיפגע תכלית זו בחשיפת מידע הקשור בהליך, על ידי העד שליין או - בהמשך - על ידי עדי תביעה אחרים.

10. אין מקור חוקי בפקודת מס הכנסה לטענת החסיון. אין הוראת חסיון בנוהל ה"גילוי מרצון" עצמו. מבחינת הפגיעה שעלולה להיגרם בתמריץ לנישום לנקוט הליך של "גילוי מרצון", אין הצדקה להורות על חיסוי מידע הקשור בהליך.

אף שתיגרם פגיעה בפרטיותם של חברי הקיבוץ שהיו שותפים להליך ה"גילוי מרצון", זוהי פגיעה שיש להשלים עמה, לאור האיזון למול זכותם של הנאשמים לקבל מידע שעשוי להיות רלוונטי להגנתם.

11. ביהמ"ש אינו מקבל את טענות המאשימה בדבר חסיון המידע הנוגע להליך "גילוי מרצון" שנקטו מי מחברי הקיבוץ (או הקיבוץ עצמו), כאשר מי שנדרש למסרו הוא אחד מחברי הקיבוץ.