עת"מ 1343/06, בדש מאיר ואח’ נ’ עמידר-החברה הלאומית לשיכון בישראל ואח’

העובדות:


1. אמו של העותר התגוררה בדירה מתוקף זכאותה לדיור ציבורי, עד לפטירתה ביום 18.8.03.

 

מספר שנים קודם לכן, בשנת 2000, החלה האם בהליכים לקראת רכישת הדירה. האם חתמה על בקשת רכישה עוד בשנת 2000, ולאחר עיכובים נתן מינהל מקרקעי ישראל, בחודש יולי 2003, אישור למכירת הדירה לאם. כמתחייב מתנאי המבצע, ביצעה עמידר הערכה של שווי הנכס בידי שני שמאים ונשלחה לאם "הודעה על תנאי רכישת דירה".

 

 אמו של העותר נפטרה לאחר שניתן אישור מינהל מקרקעי ישראל למכירת הדירה, אך בטרם נקבע מחיר הדירה על ידי עמידר, ובטרם נשלחו לה ההודעה על תנאי הרכישה ושוברי התשלום. ביום 1.10.03 נודע לעמידר על פטירת האם, ובעקבות כך היא ביטלה את העסקה למכירת הדירה.


2. בעתירה נטען כי לעותר זכות לרכוש את הדירה בתנאי המבצע של משרד השיכון "קנה ביתך", שכן הליכי הרכישה של הדירה כמעט והושלמו ערב פטירתה של אימו.

החלטה:


1. בעיקרון, הזכות לרכוש דירה ציבורית הוענקה ל"זכאי" המתגורר בדירה, כהגדרתו בסעיף 1 לחוק זכויות הדייר ובסעיף 1 לתקנון המבצע "קנה ביתך". הוא זה שנזקק לדיור הציבורי.

 

הרעיון היה להעניק לדייר מקום מגורים קבוע ובטוח משלו, שאיננו תלוי באחרים ואיננו דורש תשלום דמי שכירות.

 

לכן נפסק כי זכות זו הינה אישית, ואיננה ניתנת להעברה לאחרים. עם זאת, מסכים כיום משרד השיכון כי אם ניתנה ל"זכאי" הצעה בלתי חוזרת לרכישת הדירה – גם יורשיו יוכלו לקבלה. כמו כן, לצד זכותו של הדייר, עומדת זכותו הנפרדת והעצמאית של "דייר ממשיך", לפי סעיף 3 לחוק זכויות הדייר.


2. לא ניתן לקבל את טענת העותרים כי האם קיבלה מעמידר "הצעה בלתי חוזרת" עוד בחייה. סעיף 3(ב) לחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג-1973 קובע כי אם "קבע המציע שהצעתו היא ללא חזרה, או שקבע מועד לקיבולה, אין הוא רשאי לחזור בו ממנה לאחר שנמסרה לניצע".

 

בדומה, קובע סעיף 102(ב) לתזכיר חוק דיני הממונות, עליו מסתמכים הצדדים, כי אם "קבע המציע ... מועד לקיבולה, אין הוא רשאי לחזור בו ממנה אחרי שנמסרה לניצע".

 

משמע, המועד ממנו מנוע המציע מלחזור בו מהצעתו הינו המועד בו נמסרה ההצעה לניצע. ברי כי לא ניתן להתייחס אל מועד הכנת השמאות כאל מועד מסירת ההצעה לאם. לא ניתן לראות בהודעה של עמידר שנשלחה לאם לאחר מותה משום "הצעה" תקפה, בוודאי לא "הצעה בלתי חוזרת", שהרי האם לא זכתה, למרבה הצער, לקבל את ההצעה.

 
3. בענייננו חלה ההלכה שנפסקה בבית המשפט העליון בעע"מ 6495/04 מלכי נ’ עמידר החברה הלאומית לשיכון בישראל בע"מ, תק-על 06(1) 3139: "ההליכים בהם החל לרכישת הדירה לא השתכללו לכדי התקשרות מחייבת, הואיל ותנאי הרכישה טרם נקבעו, וממילא לא נתן להם המנוח את הסכמתו.

 

העולה מכך הוא, שבהעדר ’זכות’ שקמה למנוח כדין, לא מתעוררת כלל שאלת זכותן של המערערות לרשת את אותה זכות, ועל כן אין בידן עילה כנגד המשיבות". כך גם נפסק כי הזכות להשלמת עסקה לרכישת דירה ציבורית איננה עוברת בירושה ליורשי הזכאי שנפטר בטרם הושלמה העיסקה.


4. לא נפל פגם מינהלי כלשהו בהפעלת שיקול הדעת של המשיבים.