דחיית עתירה נגד החלטת הממשלה לשחרר 250 אסירים פלסטיניים

בג"ץ 10578/08, משל"ט - מכון משפטי לחקר טרור וסיוע לנפגעיו ואח' נ' ממשלת ישראל ואח'

העובדות:

1. העותרת 1, משל"ט – מכון משפטי לחקר טרור וסיוע לנפגעיו, היא עמותה המייצגת נפגעי טרור ועוסקת בחקר הטרור. העותרת 2 היא המועצה האזורית גוש עציון שלתחומה היו אמורים להשתחרר חלק מן האסירים הפלסטיניים. העותרות העלו טענות שונות נגד ההחלטה על שחרור האסירים.

החלטה:

2. חלק ניכר של הטענות בעתירה הועלה והוכרע כבר בעבר, מה גם שההחלטה נגדה מופנית העתירה כבר הוצאה לפועל. יחד עם זאת, העתירה מעלה היבט מסוים שלא התברר די הצורך עד כה ביחס להליך קבלת ההחלטות אצל המשיבים.

נוכח אופי העניין והעובדה שעתירות נגד שחרור אסירים לעולם נעשות בתוך סד זמנים, ובהתחשב בכך שמדובר בנושא ששב ומובא להכרעתנו, לא יהיה זה נכון לקבוע כי העתירה התייתרה עם שחרור האסירים.

3. עתירה זו הינה חוליה נוספת בשרשרת של עתירות שהוגשו בעבר במטרה למנוע שחרור אסירים פלסטיניים הכלואים בישראל בטרם ריצו את העונש שנגזר עליהם עד תום.

מדובר בהחלטה מורכבת שקבלתה היא פרי שקלולם של שיקולים שונים, שאינם משדה המשפט. מדובר בהחלטה המצויה בגדרי סמכותה של הממשלה, היא הנושאת באחריות להחלטה זו ולתוצאותיה וחזקה עליה ששקלה עובר לקבלת ההחלטה את מכלול השיקולים הרלוונטיים בהיבט זה.

4. בעוד ששיקול הדעת בעניינים מדיניים מצוי, על דרך העיקרון, מחוץ לתחומי הביקורת השיפוטית, הליכי קבלת ההחלטות מצויים בליבתה של הבחינה השיפוטית. בזאת ענייננו.

הטענה המרכזית שהיה מקום להידרש אליה הינה כי שחרור האסירים נעשה מבלי שבפני מקבלי ההחלטות הונחו נתונים באשר לשיעור האסירים הביטחוניים ששוחררו בעבר בטרם ריצו את מלוא עונשם ושבו לעסוק בטרור.

5. שאלת מסוכנותו של אסיר והאפשרות שישוב לבצע עבירות הינן נתונים רלוונטיים בכל החלטה על שחרורו של אסיר בטרם ריצה את מלוא העונש שנגזר עליו.

כידוע, הכלל הינו כי על אסיר לרצות את מלוא עונשו. שחרור עובר לריצוי העונש עד תומו אינו מהווה, אפוא, זכות קנויה של האסיר אלא הוא עניין שבשיקול דעת. כלל ריצוי מלוא תקופת העונש חל גם על האסירים הפלסטיניים שהורשעו בביצוע עבירות ביטחון או עבירות על רקע לאומני-אידיאולוגי.

מסוכנותו האינדיבידואלית של אסיר שהורשע בביצוע עבירות מסוג זה הינה נתון רלוונטי הנשקל בעת שעומד על הפרק שחרורו המוקדם.

6. נתונים המלמדים על היקפי החזרה לפעילות טרור של מי ששוחררו ממאסר במסגרת הסדר מדיני בטרם ריצו את מלוא עונשם הם רלוונטיים לעצם קבלת ההחלטה על שחרור אסירים במסגרת משא ומתן מדיני. יחד עם זאת, יש להכיר בכך שתרומתו של מידע זה לגיבוש החלטת הממשלה היא תרומה מוגבלת.

7. גם אם יונחו בפני הממשלה נתונים כאלה או אחרים על שיעורי החזרה לעיסוק בטרור, עדיין מוסמכת היא לשקול נתונים אלה אל מול שיקולים אחרים שמעניינה ובית משפט זה לא יתערב, ככלל, בשיקול דעתה, באשר בהיעדר פגם משפטי מובהק, בהחלטות מן המישור המדיני אין לו דריסת רגל.