כספי הקרן לשיקום מחצבות

1. הקרן לשיקום מחצבות הוקמה על רקע חובתם של בעלי המחצבות לשקם כל מחצבה בתום החציבה בה. במהלך התקופה שבין תחילת פעילותה של הקרן ועד להתקנת התקנות, הופקדו הכספים ששולמו לקרן על-ידי בעלי המחצבות אצל החשב הכללי במשרד האוצר.

כאשר נתגלה כי חלק מכספים אלה נבלע בתוך הכנסות המדינה ולא ניתן עוד לאתרו ולהשיבו לקרן, וכי חלק אחר של הכספים נשחק בערכו, החליטה הנהלת הקרן, לאחר שערכה דיונים בנושא, כי כספי הקרן יושקעו באיגרות חוב ממשלתיות. מאז נוהלו כספי הקרן על-ידי הנהלת הקרן במסגרת חשבון בבנק יהב.

2. בשנת 2001, הועלו על-ידי חשב המינהל הסתייגויות לגבי אופן ניהול כספי הקרן. הסתייגויות אלה הובילו לעריכתה של חוות דעת משפטית בנושא זה על-ידי משרד האוצר. המסקנה הסופית בחוות הדעת הייתה כי יש לנהל את כספי הקרן כחלק מתקציב המדינה, ובהתאם, להפקידם אצל החשב הכללי.

החלטה:

1. הקרן היא "רשות מוסמכת", והיא בעלת סמכויות שלטוניות. מתוקף סמכויות אלה פועלת הקרן בתחומי המשפט הציבורי. על דרך הכלל, אין מוקנות לרשות שלטונית סמכויות אלה, ועל-כן הרשות פועלת במשפט הפרטי באמצעות המדינה, על-פי המנגנונים הקבועים לכך בחוק.

רשות שלטונית גם אינה מחזיקה, בדרך-כלל, בכספים המיועדים לשימושה, ואלה מופקדים באוצר המדינה. עם זאת, ישנם מקרים בהם הרשות מוסמכת לבצע פעולות במשפט הפרטי בעצמה.

2. פקודת המכרות אינה קובעת מהן סמכויות הקרן. היא מסמיכה את שר התשתיות הלאומיות (אז – שר הפיתוח) להקים את הקרן ולקבוע את סמכויותיה. הוראת סעיף 120 מקנה לקרן עצמה סמכויות במשפט הפרטי ומאפשרת לשר להקים את הקרן כגוף בעל סמכויות במשפט הפרטי.

3. החובה לשקם את המכרות חלה על בעלי המחצבות, והקרן נועדה להוות מקור מימון קבוע ובטוח לביצוע חובה זו. התשלומים לקרן נועדו לממן מטרה מוגדרת – שיקום מחצבות – ואותה בלבד.

כל תכליתה ותפקידה של הקרן הוא ניהול הכספים המתקבלים מתשלומים אלה, באופן שיבטיח מימון לשיקום מחצבות. מאפיינים אלה אינם מתיישבים בשום פנים עם ניהול כספי הקרן כחלק מתקציב המדינה.

4. משמעותה של הסמכות לפעול במשפט הפרטי היא כי החוק מכיר ברשות ככשרה לשאת זכויות וחובות במשפט הפרטי, ובמילים אחרות – כי לרשות "אישיות משפטית" בתחום זה. לקרן אישיות משפטית נפרדת מאישיותה של המדינה בתחום המשפט הפרטי.

פעילותה של הקרן, כגוף בעל אישיות משפטית עצמאית במשפט הפרטי, איננה נטולת פיקוח וכספיה אינם פרוצים. כך הוא הדבר באשר לכל תאגיד ציבורי וכך הוא גם באשר לקרן. על-כן, פועלת הקרן מתוך איזון בין מידה של פיקוח לבין מידה של עצמאות.

5. ההנחיה להעביר את כספי הקרן לשיקום מחצבות לאוצר המדינה, ולנהלם כחלק מהכנסות המדינה – בטלה. כספי הקרן יופקדו בקופת הקרן.