הארכת מועד להגשת ערעור או בקשת רשות לערער

ענייננו בבקשה להארכת מועד להגשת ערעור או בקשת רשות לערער. הבקשה נסבה על החלטה של בית המשפט המחוזי. ברקע ההחלטה עומדים הליכים משפטיים ממושכים שהתנהלו בין הצדדים בקשר לפרויקט בנייה.

החלטה:

1. דין הבקשה להידחות. תקנה 528 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, קובעת כי הארכת מועד או זמן שנקבעו בחיקוק, מותנית בקיומם של טעמים מיוחדים שיירשמו.

טעמים מיוחדים כאמור נבחנים בכל מקרה לפי נסיבותיו, על פי מכלול של שיקולים. בין אלה ניתן למנות את השאלה האם הבקשה הוגשה בתוך המועד הקבוע בדין להגשת ההליך, את משך האיחור, קיומו של "הליך תלוי ועומד", מהות ההליך, הסיבה בגינה חל עיכוב בהגשת ההליך, הסתמכות בעל הדין שכנגד וכן סיכוייו הלכאוריים של ההליך הערעורי לגביו מתבקשת הארכת מועד.

אשר למבחן האחרון נקבע כי ככל שסיכויי ההליך לגופו הם חלשים, כך נחלשת ההצדקה ליתן ארכה להגשת הערעור, הן מבחינת האינטרס של בעל הדין שכנגד והן מבחינת האינטרס של הציבור בכללותו.

2. במקרה דנן, הבקשה להארכת מועד הוגשה בתוך המועד הקבוע בדין להגשת ערעור או בקשת רשות ערעור על ההחלטה מיום 19.2.2009.

הטעם עליו התבססה הבקשה הוא רצונם של המבקשים לנסות ולמצות תחילה את ההליכים בבית המשפט המחוזי.

בנסיבות המיוחדות של המקרה, לא שוכנע ביהמ"ש כי יש בדברים אלה כדי לבסס "טעם מיוחד" כמתחייב בדין.

יש לזכור כי "טעמים הנוגעים להתנהלותו של המבקש ושל פרקליט המבקש אינם מהווים בדרך כלל ’טעם מיוחד’ המצדיק הארכת מועד להגשת ערעור.

מקובל לומר כי ’טעם מיוחד’ מתקיים כאשר העיכוב נגרם כתוצאה מאירוע חיצוני להתנהלות הצדדים ולא עקב התנהלותו של בעל דין או בא-כוחו.

אמנם, קיימים מצבים בהם מוצדק להאריך את המועד גם כאשר העיכוב אינו נעוץ באירועים שאינם בשליטת המבקש או בא-כוחו. אחד מאותם מצבים הוא קיומו של הליך "תלוי ועומד" באותו עניין.

 יש לכך הצדקה במקרים בהם ההכרעה בהליך התלוי ועומד יכול ותייתר את עצם הגשת ההליך או תשפיע באופן ממשי על הדרך בה הוא יתברר.

 בנסיבות אלו, יש יסוד להניח כי הארכת המועד תטיב לא רק עם בעל הדין המבקש להאריך את המועד אלא גם עם בעל הדין שכנגד, והיא יכולה להיות מוצדקת גם מטעמים של יעילות דיונית וחסכון בזמן שיפוטי.

עם זאת, אין מדובר בהארכת מועד אוטומטית. כל מקרה נבחן על פי נסיבותיו. בהקשר זה ישנה חשיבות לסוג ההליך התלוי ועומד, לדרך בירורו ולעוצמת הזיקה בינו לבין ההליך לגביו מתבקשת הארכת המועד, כמו גם לסיכויי ההליך התלוי ועומד להתקבל.

3. במקרה דנן, המבקשים הגישו לבית המשפט המחוזי "בקשה למתן החלטות משלימות בנוגע לסכומי הפיצויים המגיעים לתובעים".

הגשת בקשה זו, גם אם ניתן לראות בה הליך "תלוי ועומד", אינה יכולה להקים "טעם מיוחד" להארכת מועד.

חוסר נכונותם של המבקשים להשלים עם ההכרעה השיפוטית בכמה עניינים אינו יכול להצדיק פתיחה מחודשת של ההתדיינות בין הצדדים.

כפי שנפסק לא פעם, בעל דין הפועל על דרך הויכוח ושב וחוזר על בקשותיו בפני בית המשפט, אינו יכול לצפות, אגב כך, ליתרונות דיוניים.

הגשת הבקשה האמורה לבית המשפט המחוזי אינה מצדיקה אפוא הארכת מועד.

נוכח טיבו של ההליך שהוגש לבית המשפט המחוזי במקביל לבקשה להארכת מועד ונוכח הסיכויים הקלושים של הערעור או הבקשה לרשות ערעור נשוא הבקשה לא מתקיים "טעם מיוחד" למתן הארכה המבוקשת.