תאונת דרכים במהלך עבודה

חלק לא מבוטל מתאונות הדרכים מתרחש במהלך העבודה, בדרך אל העבודה או בדרך חזרה ממנה הביתה.

במקרים אלו, זכאי הנפגע בתאונה לפיצוי בגין נזק הגוף שנגרם לו בתאונה משני גורמים שונים:

1. המוסד לביטוח לאומי.

2. חברת הביטוח שביטחה את הרכב בביטוח חובה

הכרה של הביטוח הלאומי בתאונה כ"תאונת עבודה" מובילה לפיצוי הנפגע בגין ימי המחלה על בסיס אישורים רפואיים שברשותו עד לתקופה מקסימלית של 91 ימים (13 שבועות).

מעבר לכך, שמורה לנפגע הזכות לעמוד בפני ועדה רפואית, שתבחן את מצבו הרפואי ותקבע את דרגת נכותו כתוצאה מהתאונה.

נכות רפואית בשיעור 9% - 19% בוועדה הרפואית תזכה את הנפגע בפיצוי חד פעמי. נכות רפואית בשיעור 20% ומעלה תזכה את הנפגע בקצבה חודשית.

במקביל, זכאי הנפגע בתאונה לפיצוי מחברת הביטוח שביטחה את הרכב בו נהג או נסע או שממנו נפגע באם שימש כהולך רגל.

במקרים בהם נקבעה דרגת נכות קבועה לנפגע בביטוח הלאומי בטרם שמיעת הראיות בתביעה המתנהלת בבית המשפט בעניין תאונת הדרכים, תחייב קביעת הנכות גם לצורך תאונת הדרכים. עם זאת, בית המשפט רשאי להתיר לבעל הדין בתביעה לפי חוק זה להביא ראיות לסתור את הקביעה האמורה, אם שוכנע שמן הצדק להתיר זאת מטעמים מיוחדים שיירשמו.

חשוב לציין, כי פיצויים שנקבעו לנפגע בביטוח הלאומי ינוכו מסכום הפיצוי לו הנפגע מחברת הביטוח. כך למשל אם נפסקו לתובע בביטוח הלאומי 40,000 ש"ח בגין הפגיעה, ובית המשפט פסק לו 100,000 ש"ח בתביעה מול חברת הביטוח, ינוכו תגמולי הנפגע בביטוח הלאומי מהפיצוי הסופי, והנפגע יהיה זכאי ל- 60,000 ש"ח בהליך המתנהל בבית המשפט כנגד חברת הביטוח.