ירידה בשמיעה וטנטון

אחת הפגיעות הנפוצות בקרב עובדים הינה ירידה בשמיעה כתוצאה מחשיפה לרעש מזיק במהלך העבודה.

חשיפה ממושכת של העובד לרעש מידי יום במשך שנים ארוכות עלולה להוביל לירידה הדרגתית ועקבית ברמת השמיעה עד אשר ליקוי השמיעה משבש את תפקודו הכללי.

חוק הביטוח הלאומי קובע, כי המוסד לביטוח לאומי יכיר בליקוי שמיעה ככזה שנגרם כתוצאה מעבודה בהתמלא כל התנאים הבאים:

1. העובד היה חשוף במקום עבודתו לרעש מתמשך העולה על 85 דציבלים.

2. בדיקת השמיעה שנערכה לעובד הראתה, כי הוא סובל מירידה בשמיעה בשיעור של 20 דציבל לפחות בכל אחת מן האוזניים.

3. העובד הגיש את התביעה למוסד לביטוח לאומי בתוך 12 חודשים מהיום שבו תועד לראשונה הליקוי הנטען ברשומות הרפואיות ו/או היום שבו לדעת הועדה הרפואית החלה הירידה בשמיעה, לפי המוקדם מביניהם.

לצורך הכרה ברעש תמידי באוזניים (טנטון) כפגיעה בעבודה נדרש, כי בנוסף להתקיימות התנאים לעיל, יעמוד הנפגע ב-3 תנאים נוספים:

1. ירידה בשמיעה של 25 דציבל לפחות בכל אחת מהאוזניים בתדירויות הגבוהות.

2. הטנטון תועד לראשונה ברשומה הרפואית לפני שהעובד חדל לעבוד בחשיפה לרעש מזיק.

3. הפגיעה בתפקוד עקב הטנטון חייבה פניות חוזרות ונשנות לטיפול רפואי.

בשל היותם של תנאים אלו תנאים מצטברים, תביעות רבות שמוגשות על ידי עובדים נדחות על הסף לאחר הגשתן לביטוח לאומי והנפגע אינו זכאי לקבלת פיצוי כלשהו, ולכן רצוי להיוועץ בעורך דין מבעוד מועד לבחינת סיכויי התביעה.

חשוב לציין, כי במקרים בהם התביעה מוכרת ע"י הביטוח הלאומי, הנפגע יוכל לעמוד בפני ועדה רפואית שתעריך את נכותו כתוצאה מהפגיעה. במקרה כזה , אם תקבע לנפגע דרגת נכות בשיעור 19%-9% לצמיתות בגין ליקוי השמיעה, תקום לנפגע זכאות למענק חד פעמי. נכות לצמיתות בשיעור 20% ומעלה תזכה אותו בקצבה חודשית.

יובהר, כי במקרים בהם תביעתו של העובד נדחתה על ידי פקיד התביעות בביטוח הלאומי, שמורה לו האפשרות להגיש ערעור על ההחלטה לבית הדין האזורי לעבודה בניסיון להוכיח, כי הוא עומד בכל התנאים המצטברים להכרה בו כנפגע עבודה עקב הליקוי בשמיעה ו/או הטנטון.