נפגעי איבה - זכויות בסיסיות שכדאי לדעת

החוק המסדיר את עיקרי זכויותיהם של נפגעי איבה הינו חוק נפגעי פעולות איבה, תש"ל -.1970 (להלן: "החוק")

חוק זה מגדיר פעולת איבה כפגיעה ישירה מפעולת איבה של כוחות אויב או פגיעה שנגרמה בעקבות פעולת איבה או בהקשר אליה (פגיעה בנסיבות שהיה בהן חשש סביר שתבוצע פעולת איבה או פגיעה מנשק שהיה מיועד לפעולת איבה של כוחות אויב או למניעת פעולה כזאת), או פגיעה כתוצאה ממעשה אלימות שמטרתו פגיעה באדם בשל השתייכות למוצא לאומי אתני, ובלבד שהוא נובע מהסכסוך הישראלי - ערבי או שנעשה ע"י ארגון טרוריסטי.

עם קרות הפגיעה  באירוע האיבה על הנפגע לפנות לביטוח לאומי לצורך הכרה בפגיעתו הפיזית או הנפשית.

במידה והאירוע הוכר כאירוע איבה, הנפגע שאינו כשיר לעבודה זכאי בהסתמך על תעודות רפואיות ובאישור רופא המוסד לביטוח לאומי לתגמול ממועד התרחשות הפגיעה, בתנאי שלא משולם לו שכר או פיצוי אחר במהלך תקופה זו. 

חשוב לציין, כי זכות זו לקבלת תגמולים בעקבות אירוע איבה קמה הן לנפגע שעבד לפני התרחשות האירוע והן לנפגע שלא עבד לפני הפציעה באירוע האיבה.

בנוסף לכך, זכאי הנפגע בפעולת האיבה להגיש לביטוח לאומי תביעה לקביעת דרגת נכותו הפיזית או הנפשית וכן הוא זכאי להחזר בגין הוצאות רפואיות בגין אשפוז, טיפולים או תרופות להן הוא נזקק.  

במקרים בהם הגיש הנפגע תביעה כאמור לביטוח לאומי, הוא יוזמן לועדה רפואית אשר תפקידה להעריך את מצבו ולקבוע את דרגת נכותו .

אם הועדה תקבע, כי הנפגע סובל מנכות לצמיתות בשיעור 10% - 19% כתוצאה מאירוע האיבה, הוא יהא זכאי למענק חד פעמי מהביטוח הלאומי.  

לעומת זאת אם תקבע לו נכות לצמיתות בשיעור 20% ומעלה, הוא יזכה לקבלת קצבה חודשית, בהתאם לשיעור נכותו.  

על מסקנות הועדה הרפואית ניתן לערער בצירוף נימוקים לועדה רפואית לעררים המתכנסת בהרכב של 3 רופאים ואשר לה שיקול דעת עצמאי לשנות את קביעת הועדה הרפואית בדרג הראשון.

יצויין, כי על החלטת הועדה הרפואית לעררים ניתן לערער לבית הדין לעבודה בשאלה משפטית בלבד.