נראה, כי כל אחד מאיתנו נזקק לקבלת טיפול רפואי בשלב כזה או אחר בחייו.

 

עם זאת, רבים אינם מודעים באופן מלא לזכויותיהם כמקבלי טיפול רפואי, ולעיתים קרובות מתעוררות אצל מטופלים שאלות ותהיות שונות באשר לחובות הגופים הרפואיים ואנשי הצוות הרפואי כלפינו.

דבר החקיקה המסדיר את זכויות המטופל הינו חוק זכויות החולה, תשנ"ו – 1996.

התפיסה העומדת ביסודו של חוק זה הינה כי אדם הנזקק לקבלת טיפול רפואי נמצא בעמדת חולשה ניכרת ביחס למטפל, משום שללא הידע המקצועי הדרוש, הוא חייב לתת אמון בשיקול דעתו ובמקצועיותו, ולהפקיד את גופו בידי המטפל.

המצב הרגיש בו נמצא המטופל, מצריך הגנה מוגברת עליו והגנה זו ניתנת לו במסגרת חוק זכויות החולה תשנ"ו – 1996, שמסדיר את עיקרי זכויותיו:

• כל מטופל זכאי לקבלת טיפול רפואי נאות, הן מבחינת הרמה המקצועית והאיכות בו הוא ניתן והן מבחינת יחסי האנוש של המטפל.

• מטופל זכאי לקבל את מלוא המידע הרפואי הדרוש לו בכדי להחליט האם להסכים לקבלת הטיפול המוצע.

• במצב חירום רפואי זכאי אדם לקבל טיפול רפואי דחוף ללא מגבלה וללא תנאים.

• אין להפלות בין מטופל למטופל מטעמי דת, גזע, מין, לאום, ארץ מוצא או מכל טעם אחר המקים חשש להפליה אסורה.

• המטפל, כל מי שעובד בפיקוחו וכל עובד אחר של המוסד הרפואי חייבים לשמור על כבודו ועל פרטיותו של המטופל בכל שלבי הטיפול הרפואי.

• כאשר מטופל עובר ממטפל אחד למשנהו או ממוסד רפואי אחד לאחר, זכאי המטופל לשיתוף פעולה בין המטפלים והמוסדות הקשורים לטיפול הרפואי בו, על מנת שהמעבר לא יגרום נזק למטופל ותישמר רציפות הטיפול.

• למטופל המאושפז במוסד רפואי, קיימת זכות לקבלת מבקרים, בהתאם להסדרים שקבע מנהל המוסד הרפואי.

• לכל מטופל זכות לדעת מהי זהותו ומהו תפקידו של כל אדם המטפל בו.

• מטופל זכאי להשיג מיוזמתו דעה רפואית נוספת לגבי הטיפול הרפואי בו. 

יצויין, כי על המטפל והמוסד הרפואי לסייע למטופל בכל הדרוש למימוש זכות זו.

• למטופל זכות לקבלת מלוא המידע מתיקו הרפואי, ולהעתיקו.

 


עודכן ב: 25/07/2013