השינוי בפסיקת מזונות ילדים הוא הדרך לשוויון?

בחודשים האחרונים אנחנו עדים לפסיקה "חדשה" אשר החלה בערכאה ראשונה, כלומר בבתי המשפט למשפחה, ואף קיבלה חיזוקים ואישורים חלקיים בבתי המשפט של הערעור, דהיינו בתי המשפט המחוזיים.

עורכי דין רבים המייצגים בתחום ואשר חיים את המקרים היומיומיים שנים רבות, אינם שלמים עם ה"מגמה", וודאי אינם רוצים לראות אישור של פסקי הדין האלו בבית המשפט העליון. להלן חלק מהסיבות לכך:

ידוע היה בחוגים המשפטיים כי קביעת מזונות ילדים, גם אם נפסקה על הצד "הגבוה", מעולם לא אפשרה להורה המשמורן, וברוב המקרים מדובר באם, להעניק לילדים את אשר זכו לו טרם הפרדת משק הבית המשותף, ועל כן רמת ואיכות החיים של האם וילדיה ירדו לאחר הגירושין, בעוד האב ברוב המקרים "התאושש" כלכלית מהר יותר.

במשך שנים ביקשו עורכי הדין מבית המשפט שיעלה את סכום המזונות הבסיסי ודמי המדור כך שהאם תוכל להעניק לילדים לפחות חלק ממה שהורגלו בו, מבלי שתצטרך לפנות לאב לתוספות הכרחיות, אם בשל איבה ישנה או אם בגלל הידיעה שהגרוש עסוק במשפחה חדשה ולא יחלוק עמה תוספות מרצונו החופשי.

עם השנים סכום הבסיס הועלה וברשימת ההוצאות הנוספות שחולקו בין ההורים כמו חינוך ורפואה נשארו מעט פרטים, אף שלכאורה ניתן היה לכתוב סכום בסיסי נמוך ולרשום רשימת הוצאות מיוחדות ארוכה, והסיבה לכך הייתה למנוע עד כמה שניתן את החיכוך והעימות בין ההורים הגרושים וחוסר הסכמה צפוי לגבי סוג וגובה ההוצאה המיוחדת שרוצה האם לתת לילדים ונתקלת בסירוב, או אף ההוצאה שהאב רוצה לחלוק ונתקל בסירוב.

הפסיקה החדשה תחזיר לקדמותו את המצב שניסתה למנוע בעבר

כיום כאשר הפסיקה מורידה את סכום הבסיס אך קובעת הוצאות רבות לחלוקה על פי קבלות ובהסכמה, יחזור המצב שאותו ניסתה הפסיקה למנוע בעבר כמתואר, וכך לכל אחד מההורים בעצם תהיה זכות וטו על הצורך או על גובה הסכום, אשר תמנע הענקת השירות או מילוי הצורך של הילדים. בעבר על פי רוב האם העניקה לילדים מה שחשבה שהכרחי, לאו דווקא מינימלי, ודרשה החזר מהאב.

לכל אחד מההורים יהיה אינטרס ברור שלא להסכים על רכישת פרטי לבוש או הנעלה או חוג מעל למינימום, או לסמוך על כך שהאחר יעשה זאת בלית ברירה, וכל זאת בניגוד להחלטה שכל אחד מהם היה לוקח אם הילדים היו בראש מעייניו, בדרך כלל האם בהשתתפות בדיעבד של האב.

האישה "תחסוך" מכיוון שדמי המזונות הבסיסיים הפסוקים יהיו מינימליים וכל הוצאה מעבר ליכולתה תפגע בצרכיה שלה, ולאב תהיה שוב הזדמנות לקבוע כי המוצרים יהיו בסיסיים בלבד כדי להשאיר בכיסו כמה שיותר, לכאורה בשל הטענה הבאה: אחד הטיעונים החוזרים מפי אבות המתגוננים בתביעת מזונות ילדיהם היא כי לא יישאר להם כסף להקים משפחה חדשה!

שאיפה לשוויון או התחשבות באב על חשבון האם?

הטענה הזו לכאורה לגיטימית אלא שאינה יכולה להישמע בעידן שבו האבות מבקשים משמורת משותפת או אחריות הורית משותפת וחלוקת זמני שהות באופן שווה. האם לאם בעבר או לכאורה היום כאשר היא מתפנה מטיפול לחצי שבוע, אין זכות להקים משפחה חדשה? האם הגבר "השואף לשוויון" מפזר את זרעיו לרוח כמו חיות הטבע, ואף שבזמן הגירושין יש לו כבר צאצא אחד או יותר אין הוא "סופר" אותם יותר ועל כן יביא ילדים נוספים, בעוד נדרוש שהאם הגרושה תתחשב במחויבות לילדים שכבר הביאה, ותביא אותם בחשבון כאשר תשקול הבאת צאצאים נוספים?

האם האב שטרם הגירושין ברוב המקרים הוציא את כל הכנסתו לצורכי משק הבית המשותף, אחרי הגירושין ותשלום המזונות באמת צריך להישאר עם עודפים לצורך הקמת משפחה חדשה? אין משמעות טענתי שאין להתחשב בצרכיו של האב, אלא שצרכיו צריכים להיות בגובה צורכי האם בנפרד מצורכי הילדים. אם הכנסת האישה בתוספת המזונות אינה משאירה עודפים בידיה, הרי אין הכרח להשאיר עודפים בידי האב!

פגיעה בסכום המזונות הבסיסי אינה לטובת הילדים

לסיכום, דעתה של הכותבת, עו"ד בדיני משפחה מזה 16 שנה עם ניסיון בבתי המשפט, גישור בין בני זוג ומעקב אחרי תוצאות הגירושין, היא שאין לפגוע בסכום המזונות הבסיסי והמדור כפי שהפסיקה הגיעה אליה טרם המגמה החדשה, ואם נקבעת משמורת משותפת ההפחתה צריכה להיות מינימלית, גם אם המשמעות שהצרכים ההכרחיים ייקבעו וישולמו על ידי צד אחד, ברוב המקרים האם, והאב יחלוק בדיעבד.

השארת כל עניין הקשור בילדים להחלטה מוסכמת ותשלום מוסכם תפגע במילוי צורכי הילדים והגברת האיבה בין ההורים הגרושים.