שוהים בלתי חוקיים - שב"חים

חוק הכניסה לישראל / עבירה פלילית

הוראת סעיף 12א’ לחוק הכניסה לישראל, תשי"ב-1952 (חוק הכניסה לישראל), הסעתם, הלנתם והעסקתם של תושבי יהודה, שומרון וחבל עזה השוהים בישראל שלא-כדין היא עבירה פלילית שעונשה מאסר שנתיים ימים או קנס (שכיום עומד על כ 67,300 ₪ ).

חוק הכניסה לישראל, תשי"ב-1952.

הלנה, העסקה והסעה שלא כדין...

12א. (א) מי שהעמיד, בתמורה או שלא בתמורה, מקום לינה לרשותו של תושב זר

שנכנס לישראל שלא כדין או שיושב בה שלא כדין, או סייע, בתמורה או שלא בתמורה, לתושב זר כאמור להשיג מקום לינה, דינו, על אף האמור בכל חיקוק - מאסר שנתיים או קנס.

(ב) מעביד שהעסיק עובד שהוא תושב זר שאינו רשאי לעבוד בישראל לפי חוק זה, וכן מתווך כוח אדם שתיווך בקשר להעסקתו של עובד כאמור, דינו, על אף האמור בכל חיקוק - מאסר שנתיים או קנס.

(ג) (1) המסיע ברכב תושב זר השוהה בישראל שלא כדין, דינו - מאסר שנתיים או הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין, תשל"ז-1977 (להלן – "חוק העונשין");

(2) הוראות פסקה (1) לא יחולו על המסיע כאמור באותה פסקה, באוטובוס ציבורי, בקו שירות; לענין זה, "אוטובוס ציבורי" ו"קו שירות" - כהגדרתם בסעיף 1 לפקודת התעבורה.

(ג1) היה לשוטר יסוד סביר לחשד כי נעברה עבירה לפי סעיף קטן (ג) או (ג5), רשאי הוא למסור לנהג הרכב שבו נעברה העבירה או לבעל הרכב כאמור, הודעה האוסרת את השימוש ברכב לתקופה שלא תעלה על 48 שעות, ולעניין עבירה שנעברה בשטח כאמור בסעיף קטן (ד)(3) – לתקופה שלא תעלה על שלושים ימים וליטול את רישיון הרכב לאותה תקופה; בהודעה תצוין הסיבה לאיסור השימוש ברכב ולנטילת הרישיון.

(ג2) בית המשפט שהרשיע אדם בעבירה לפי סעיפים קטנים (ג) או (ג5) יורה בצו, נוסף על כל עונש אחר, על איסור השימוש ברכב שבו נעברה העבירה לתקופה של שישה חודשים (להלן- צו איסור שימוש), אלא אם כן ראה, מטעמים מיוחדים שיירשמו, כי יש לאסור את השימוש ברכב לתקופה קצרה יותר; בצו איסור השימוש יקבע בית המשפט את מקום העמדת הרכב בתקופת איסור השימוש.

תיק פלילי - עובדות המקרה

כנגד פלוני, הוגש כתב אישום המייחס לו עבירה פלילית בניגוד לחוק הכניסה לישראל, תשי"ב - 1952:

הסעה שלא כדין, עבירה בניגוד לסעיף 12א (ג)(1) לחוק.

על פי הנטען בפרק העובדתי בכתב האישום, נתפס כשהוא מסיע 2 שוהים בלתי חוקים שאסף אל רכבו, שאין בידם אישורי כניסה ושהיה בישראל על פי דין, ("שב"חים").

בכתב האישום נכתב כי הסיע אותם ברכבו למרות שידע כי הם תושבים זרים, ומבלי שבדק ובירר באם יש להם אישור לשהות ולעבוד בישראל.

הנאשם לא שיער בנפשו כי הוא כאדם נורמטיבי וללא עבר פלילי ימצא עצמו בסיטואציה כל כך קשה; הוא נחקר, רכבו הוחרם, והוגש כנגדו כתב אישום פלילי, והוא עמד במצב בו התביעה דורשת מאסר בפועל.

העובדים אותם הסיע היו עובדים אותם ראה יום ביומו מסתובבים ביישוב ומחפשים עבודה, בגינון, נקיון, צבע, וכו’.

יודגש כי הייתה זו נסיעה קצרה ("טרמפ") שלא על רקע עסקי, וכי זו הייתה הפעם האחת והיחידה שבה עבר המערער עבירה על חוק הכניסה לישראל או כל עבירה אחרת בחייו.

מדיניות הענישה בעבירות פליליות בניגוד לחוק הכניסה לישראל

בעקבות התגברותם של פיגועי הטרור בישראל ובמגמה לטפל בסכנה המוחשית לבטחונם של תושבי ישראל מצד אלה הנכנסים למדינה או השוהים בה ללא היתר, הוחרפה התגובה העונשית לעבירות פליליות על חוק הכניסה לישראל.

ומאחר ועבירות של הלנה, העסקה והסעה של שוהים בלתי חוקיים נתפסות כמסייעות (אפילו מתוך תמימות, או טוב לב...) למי שעלולים להיות מפגעים, הועלה רף הענישה ביחס לעבירות הללו ובפסק דין טלעת ח’טיב קבע בית המשפט העליון הלכה מחייבת בנוגע לרמת הענישה הראויה בעבירות של הלנת שוהים בלתי חוקיים, העסקתם והסעתם:

"...על התגובה העונשית להיות חמורה וקשה. אם לא עומדות לעבריין נסיבות יוצאות מגדר הרגיל, יש לגזור עליו - ואפילו הוא אדם מן הישוב שעשה מעשיו מתוך תמימות או מחמת צורך דוחק כלשהו - עונש מאסר לריצוי בפועל, בלי מתן אפשרות להמירו בעבודות שירות".

בעקבות הילכת ח’טיב, החמירו בתי המשפט ביחס למעסיקים ולמסיעים של שוהים בלתי חוקיים, ובדרך כלל גזרו עונשים של מאסר בפועל, מאחורי סורג ובריח, ואפילו שהיה מדובר בנאשמים נורמטיביים, ללא כל עבר פלילי שזו להם הסתבכותם הראשונה עם החוק.

בחלוף השנים ומשהושגה רגיעה מסוימת בפיגועי הטרור, הסתמנה מגמה ליישם את הענישה המחמירה בצד בחינת הנסיבות בכל מקרה לגופו ולנסיבותיו.

מגמה זו באה לידי ביטוי בפסק דין מוחמד אבו סאלם שניתן בבית המשפט העליון. בפרשה זו, חזר בית המשפט העליון על כך שמדיניות הענישה הראויה בעבירות על חוק הכניסה לישראל נוטה להטיל עונש של מאסר בפועל, אולם חידד, שמדיניות זו תולה עצמה בנסיבותיו המיוחדות של כל מקרה ומקרה, והעונש שיושת על הנאשם חייב להלום את נסיבותיו המיוחדות של המקרה ושל הנאשם הספציפי.

כהנחיה כללית לבתי המשפט, פסק בית המשפט העליון בפרשת אבו סאלם כדלקמן: ככל שמעשהו של הנאשם סיכן את ביטחון הציבור, כך על בית המשפט להחמיר עמו וליישם את מדיניות הענישה בחומרתה. מאידך, ככל שמעשהו של הנאשם סיכן פחות את ביטחון הציבור, כך יתחזקו השיקולים לענישה לקולא, שיכולה להתבטא במאסר לריצוי בעבודות שירות.


הערה: חשוב לשכור את שירותיו של עו"ד פלילי בשלב מוקדם ככל שניתן, בתחילתו של ההליך המתנהל נגדכם, כגון בשלבי החקירה ואף אפילו לפני, בשלבי הזימון לחקירה.

יתכן כי עו"ד ימליץ על נקיטה בדרך חלופית שתאפשר הימלטות מהרשעה פלילית (בהתאם למקרה)....

עו"ד מקצועי יודע כי ניתן לעשות משא ומתן עם רשויות התביעה באשר לעבירות בהם אתה מואשם, ולגרום לביטול חלק מהעבירות, שינוי כתב האישום ו/או להגיע להסדר טיעון.

להפחית משמעותית את העונש, ולעיתים אף לבטל את כתב האישום. מומלץ מאוד להיוועץ בעורך דין מומחה בעל ניסיון מוכח בתחום, בכדי לבחון במהירות את מצבכם המשפטי, וזאת כדי למזער נזקים.

לקביעת פגישת ייעוץ אישית חינם - ניתן לפנות למשרדינו דרך האתר.