המפריט בין קודש לחול - הפרטת המערכת המשפטית
עו"ד שימי קדוש
רבים מאיתנו ערים לתהליך ההולך ומתעצם של הפרטת המשק על ענפיו השונים.דומני שאין חולק על שמערכת המשפט חייבת להימצא אל מחוץ למתחם ההפרטה.דבר ידוע הוא כי המסד והבסיס לכל משטר תקין – ראשיתו בהפרדת הרשויות, וכפועל יוצא מכך חוסר תלותה של המערכת המשפטית במערכות האחרות, ועימה גם השאיפה המתמדת לשוויון בפני החוק.
לכאורה, יבואו קברניטי המערכת המשפטית, ובבואם לגונן על מערכת זו, יצהירו קבל עם ועדה כי הם הם שיעמדו כסלע גרניט אל מול כל נסיון נואל להפריט את מערכת המשפט.
במאמר זה אנסה להציע עמדה שונה, הבאה לתאר מנקודת מבטי, כי למעשה "הקרב" על הפרטת מערכת המשפט בישראל כבר הוכרע, והלכה למעשה אנו עדים להליכים רבים ההופכים את המערכת המשפטית למופרטת דה פאקטו.
אנסה להתמקד בארבעה מישורים בהם הפרטה זו באה ליידי ביטוי:
1 בית משפט לעניינים מקומיים
2 מוסד הקובלנה הפרטית
3 מוסד הבוררות
4 הסניגוריה הציבורית
בית המשפט לעניינים מקומיים.
בשנת 1983 הוקם והוכר המוסד הבעייתי: בית משפט לעניינים מקומיים.מוסד זה הוקם בשל הצורך של הרשויות המקומיות לקדם את אלפי התיקים שנצטברו בעניינים מקומיים, ובעיקר אמורים הדברים לגבי תיקים של ועדות הבניה המקומיות. תיקים אלו שהיו "תקועים" בבתי משפט השלום (בעיקר, אך לא רק), אשר כרעו תחת הנטל הרב.
בהינף יד אפשרו רשויות השלטון להקים מוסד משפטי לכל דבר ועניין, אשר חלק ממימונו ועלות תיפעולו, מגיעים איך לא, מאותן רשויות אשר בתחומם הוא פועל, והלכה למעשה הם יזמו, ייסדו, מימנו ומתפעלים אותו.אותן רשויות מהוות באופן קבוע צד מהתיקים הנדונים בהליך זה, מול האזרח, שבבואו להיכל בית המשפט לעניינים מקומיים (אותו מימן באופן עקיף מכספי הארנונה ששילם לרשות המקומית החברה בהקמתו של בית משפט זה, אשר תובעת אותו כעת).
אין ספק כי במצב עניינים זה, יכול ויהיה ניגוד עניינים, או לפחות ניגוד עניינים למראית עין.השופט הינו שופט קבוע ברוב המקרים, המכיר את התובע שגם הוא על פי רוב קבוע (נציג הועדה לתכנון ובניה)והיחיד שמתחלף אל מול כתליו של היכל הצדק הוא האזרח.
פירוש הדבר כי כל סקטור מסוים ועשיר יקים על חשבונו מוסד שכזה, על מנת שיעמוד לרשותו בית משפט זמין, ללא תורים ארוכים, עם שופט קבוע בדרך כלל, ופרוצדורה ידידותית.כלל ידוע הוא במשפט המנהלי כי הכוח מצוי בצד אחד של המתרס (במקרה שלנו – הרשות המקומית)ועל בית המשפט להעניק "פקטור הגנה" לצד החלש (האזרח).
מעניין מה תהייה עמדת המדינה בבואם של תאגידים כלכליים גדולים כדוגמת הבנקים או חברות הביטוח, שיטענו על נזקים גדולים בשל עיכוב הטיפול בתיקים כנגד לקוחותיהם כתוצאה מהעומס הרובץ על בתי המשפט? האם הפתרון יהא הקמת בית משפט לעניינים בנקאים במימון קרן תד אריסון?, ואם כן, היכן זה ייעצר? אולי לאור תביעות הנזיקין הרבות יקימו חברות הביטוח בית משפט לענייני ביטוח, אשר כל מבוטח יחתום בחוזה הביטוח האחיד שלו, על סעיף הקובע כי כל התדיינות תידון בבית המשפט לענייני ביטוח שימומן על ידי חברות הביטוח עצמן?
בית המשפט לעניינים מקומיים הינו צלע אחת בריבוע הקסם האכזרי, שבו במסווה של הליך טכני, במעטה של התייעלות, באמתלה של קידמה ובמימון הצד שברוב המקרים גם מורשע, הופכת ה "הפרטה" למילה לא גסה, ומקובלת בעולם המשפטי.צלע אשר מכניסה את הפרטת בתי המשפט בדלתה האחורית של הקלישאה הבסיסית – הפרדת הרשויות.
בשבוע הבא בטורי הקרוב, אגע בצלע השניה להפרטה מוסוות זו – מוסד הקובלנה הפרטית.
