שלילת רישיון קבלן שרות

חברות רבות נקלעות למצבים בהם משרד התמ"ת מסרב לתת לחברה קיימת רישיון או שולל לחברה את רישיונה מסיבות כאלה ואחרות, מצב זה יוצר בעיה מהותית ומציב בפני בעלי החברות סימן שאלה באשר להמשך פעילותן.

הליך זה מתחיל בקבלת זימון לשימוע, בחקירות ובדרישות מסמכים כאלה ואחרים על מנת שיהיה בפני משרד התמ"ת תמונה כוללת על החברה ועל פעילותה.

לאחר בירור העובדות מחליט משרד התמ"ת במקרים מסוימים על סגירת החברה, בשלב זה יש לבצע הליך סגירה מסודר של החברה וכמובן לשלם לעובדים, להודיע ללקוחות ולסגור חשבונות עם ספקים.

משרד התמ"ת קובע בהודעת שלילת הרישוי מועד ראשוני לסגירת החברה, ולאחר קבלת חומר מן החברה על חוזיה ועובדיה מגדיר הארכות מועד לכך במידת הצורך.

מרבית החברות שרישיונן נשלל פונות לערער על ההחלטה בביה"ד הארצי לעבודה אשר ערער זה מוגדר כערער על החלטת שר ומקורו בסעיף 8 לחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם התשנו-1996, היות ואין להן עוד מה להפסיד כי קבלת הודעת השלילה פירושה סגירה סופית של  החברה.

במסגרת ערער כזה בשל העובדה כי הליך מסוג זה יכול לקחת זמן מוגשים בדרך שגרה בקשות לצווי מניעה לעכב את הסגירה עד להכרעה בערעור.

מקרה מסוג זה קרה לחברת ג.מ.א. הוד בע"מ ולחברה אחות שלה ג.מ.א. הוד שירותים ואחזקה בע"מ אשר הלכו באותה הדרך וערערו על החלטת משרד התמ"ת ובמקביל הגישו צו מניעה זמני.

ביום 28/11/12 ניתנה החלטה בתיק עש"ר 40575-11-12 ג.מ.א. הוד בע"מ נ' מדינת ישראל אשר מורה על הארכת המועד לפעילות החברה עד למועד בירור הערער בפועל, דהיינו לחברה ניתנה בניגוד לדעת משרד התמ"ת הזכות לפעול עד ליום בירור הערעור כפי שהתבקש.

פסיקה זו מהווה תקדים בשל העובדה כי עד היום במרבית המקרים נמנע בית הדין הארצי לעבודה מליתן צווי מניעה כנגד החלטות משרד התמ"ת ולא עכב את הליכי הסגירה לצורך בירור הערער אלא במקרים חריגים.