מילות המפתח קבלו משקל אחר בניהול המסחרי של אתרי אינטרנט מאז שחברת גוגל החלה להציג שרות של פרסומות המוצגות על פי חיפוש מילות מפתח. שרות מסחרי של הצגת הפרסומות לפי חיפוש מילות הביא לשימוש בסימני מסחר רשומים של אחרים לקידום עסקים וכן לשימוש בשמותיהם של מפורסמים כמילות מפתח לחיפוש ועוד תופעות מעניינות.
במאמר זה אסקור בקצרה את המצב המשפטי בישראל כיום :
במדינת ישראל הובא עניין השימוש במילות מפתח שהן סימן מסחרי רשום להכרעה בפס"ד הפ 506/06רשת מתאים לי נגד רשת קרייזי ליין כאשר הכרעת בית המשפט המחוזי בעניין התירה. את השימוש במילות מפתח כמילות חיפוש בשרות ADWORDS של חברת גוגל.
הגיונו שלפסק דין מתאים לי הוא בכך שכאשר השימוש הוא פנימי בתקשורת בין מחשבים בלבד והגול שאינו נחשף לשימוש ישיר בסימן המסחר הרי מדובר בהסחת דעת בלבד ואין מדובר בשימוש מפר מבחינת סימני המסחר.
בית המשפט הנכבד השווה את הסחת הדעת הנגרמת בגין קישור ממומן שהעלה מנוע החיפוש גוגל למודעה של מתחרה בקניון וקבע שגם אם הייתה בה הסחת דעת הרוכש הפוטנציאלי הדבר לגיטימי ואינו מהווה גניבת עין או הפרת סימן מסחר.
בכך אישר בימ"ש הישראלי בדומה לבתי המשפט בארה"ב את השימוש בסימן מסחר רשום לחיפושים ברשת הן על ידי בעליו וכן על ידי צד שלישי שאינו בעל זכויות מסחריות בסימן הרשום.
בכך הלכה הפסיקה לפי הגישה של הפסיקה המערבית וגישת בתי המשפט בארה"ב אשר התירו את השימוש בסימני מסחר למטרות מפתוח במנועי חיפוש ולצרכי פרסום.
הגישה באירופה שונה ולמשל בתי משפט בצרפת הרשיעו את גוגל בהפרת סימן מסחר היות ונעשה שימוש בסימן מסחרי רשום כדי לפרסם בשירות ADWORDS.
לאחר פסק הדין של מתאים לי הוגשו מספר תביעות נוספות לגבי מפתוח ושימוש בשמו המסחרי או בשמו הפרטי של אדם כדי לבצע חיפוש מסחרי.
הגרפולוגית חנה קורן תבעה בתיק ת"א 886/05 (מחוזי חיפה) חנה קורןואח' נגד גוגל ואח', את Google ו-"סלע.גרופ.קום בשנת 2007 בגין שימוש בשמה כמילת חיפוש והגיעה להסדר פשרה שפרטיו נותרו חסויים.בנוסף תבע ואף משרד עו"ד אנגלסמן בגין שימוש בשמם כמילת חיפוש בגוגל והעניין טרם הוכרע.
הפלסטיקאי ד"ר קליין הגיש מספר תביעות בגין השימוש בשמו במסגרת מילות חיפוש בגוגלל קידום מתחרים מקצועיים.פסיקה מפבר 08 של כב' הש' זפט בבית המשפט המחוזי בת"א בפרשת "בדק בית" קבעה כי שימוש בצרוף המילים בדק בית אינו זכותה הבלעדית של החברה היות שוויתרה על בלעדיות השימוש במונח בדק בית בעת הליך רישום סימן המסחר.
פרשנות זו אף כי התבססה על מבחן שונה ממבחניו של פס"ד "מתאים לי" תואמת למגמת הפסיקה הנוכחית להתיר את השימוש החופשי בסימן מסחר רשום ככל האפשר.
נכון להיום ניתן לפרסם ולהשתמש כמילת מפתח בחיפוש הן בסימן מסחרי רשום והן בשמו של ידוען כזה או אחר היות ופסיקת בימ"ש המחוזי בעניין "מתאים לי" ראתה את התקשורת הפנימית בין המחשבים בה למעשה נחשף ומועבר השם או הסימן המסחרי כעניין טכני שלא ניתן להגדירו כשימוש פוגע בסימן המסחרי ו/או בשם הידוען.
גישה זו מעדיפה את חופש הביטוי על הזכות של אדם לשימוש בשמו או בסימן ה מסחר שלו וזאת כדילהזרים בצורה חופשית את המידע ברשת ולא להציב חסמים משפטיים על עצם החיפוש ומונחי החיפוש ברשת.
במצב המשפטי הנוכחי ניתן לבצע מפתוח של סימני מסחר בעת הגדרת קידום אתר במודעות ממומנות בגוגל או באמצעות שימוש במילות מפתח בתגיות מטאדטה פנימיות בעמוד האינטרנט, אולם יש לשים לב כי מגמת הפסיקה בארץ כמו בעולם עלולה להשתנות ויש לעקוב אחר הפסיקה הרלוונטית בעניין.
הבעת דעה אישית :
פסיקת בתי המשפט בארץ ובחו"ל המתירה את השימוש בסימני מסחר רשומים ו/או בשמות מוכרים שלידוענים כמילות חיפוש במנועי חיפוש למטרות פרסום שגויה וגורמת נזק כלכלי עצום לבעלי זכויות הקניין.
זכויות הקניין נועדו כדי ליצור בסיב הגנה חוקי לנכסים קניינים שאינם כה מוחשים כגון :פטנטים, זכויות יוצרים בתוכנה או ביצירות ספרות ואמנות.
כאשר יש בחברה . מסודרת הגנה לנכסים מסוג זה הרי אנשי עסקים מוכנים להשקיע בפיתוח ובמחקרכדי ליצור התקדמות פטנטית, מוצר תוכנה מורכב או יצירת אומנות איכותית. בלא הגנת החוק לא ניתן לקבלהחזר כספי על ההשקעה האדירה בזמן ובמשאבים כדי ליצור התקדמות טכנולוגית מסוג זה.
המסחר בעולם עובר בקצב מהיר למסחר וירטואלי שחלק מהותי ואף גדול ממנו יעשה ברשת האינטרנט ובאופן גלובלי.
הדרך המעשית היחידה להגיע לאתר של מפרסם ברשת היא דרך מנועי חיפוש ופורטלים יעודיים. כאשר ניתן לנצל מוניטין וקניין של צד ג' כדי להגיע לאתר מסחרי שלך הרי יש כאן מהותית עשיית עושר ולדעתי האישית שלא במשפט.
התבססות עו"ד צעיר לדוגמא על שימוש במוניטין של עו"ד מצליחים ומבוססים תוך הצנעתם כמילות חיפוש במסגרת מודעות במנוע חיפוש גוגל מהווה התקדמות עסקית על גבם של אחרים, וניצול ציני של נכסי מוניטין שאינם שייכים לאותו עו"ד צעיר להשג מסחרי כלכלי לטובתו.
לעניות דעתי טעו בתי המשפט הנכבדים בארץ ובחו"ל כאשר התעלמו ממרכזיות החיפוש במנועי החיפוש ולא הביאו בחשבון שכל הטיה ו/או הטעיה של תוצאות חיפוש אלא שוות כסף ביותר וכאשר זה נעשה על ידי ניצול נכס של אדם אחר בלא הסכמתו מדובר ללא כל ספק בעבירה אזרחית ובעיני אף פלילית היות וכל דילול של סימן מסחר רשום הוא אסור וגניבת דעת הגולש על ידי מפתוח שם או מותג שאינו שלך כקשור אליך הינה בעיני רמאות עסקית ואף עבירהפלילית של גניבת דעת והכבדה על עסק אחר.
המבחנים שדברו על הטעית הגולש יושמו באופן בלתי נכון כאשר בחנו האם מופיע הסימן הרשום במודעה עצמה כדי להכריע האם היה שימוש בסימן המסחרי. המבחן האמיתי אינו מה ראה הגולש והטעייתו אף כי הטעייה מסוג זה מתרחשת ללא ספק כאשר הגולש פנה ובקש להגיע לאתר שלחברת קוקה קולה למשל ונחשף לתוצאות חיפוש הכוללות את אתר פפסי נניח ואת אתר אר סיקולה.
המבחן הואהטיית תוצאות חיפוש לכמות גולשים במנוע חיפוש על ידי הטעיית האוטומט לחשוב כי האתר שלי שייך או קשור לחברת קוקה קולה למרות שאיני שייך לחברה ואין לי קשר מסוג זה.
אמינות ודיוק תוצאות החיפוש חשובות לבעלי המנועים לגולשים ובטח למפרסמים עצמם. במתן ההכשר לשימוש בקניין אחרים לפרסום עצמי למעשה הבאת את הג'ונגל המסחרי בו כל דאלים גברואין דין ואין דיין אל תוך ביתם של כל גולש וגולשת. חוקי הג'ונגל ימנעו ויפגעו בהתפתחות המסחר ברשת ויזיקו הן לבעלי העסקים והן לגולשים במגוון צורות.
מתן הכשר חוקי לפעולות רמייה בשם טובת הפרסום וזרימת המידע ברשת לוקה בחסר אתי ועקרוני ואףאם אין כיום חקיקה האוסרת זאת יש לדאוג לחקיקתה מיידית.
לעניות דעתי הגדרת השימוש בקניין רוחני של אחר כאסור בפרסום האתר שלך די בה וזאת ניתן לעשות בפרשנות נכונה של חוק עוולות מסחריות ו/או בפרשנות יותר צרה של חוק סימני המסחר בארץ ובעולם.
.jpg)
