.1802/03 ברוכים רבקה ונאסר נ’ בנק מזרחי וחנאי מוסא, ניתן ב 18.1.09 על ידי כב’ השופט אורנשטיין בבית המשפט המחוזי בתל אביב
תביעה למתן פסק דין הצהרתי, לפיו המשכנתא הרשומה על דירת התובעים, לטובת הבנק, ניתנה להבטחת הלוואה שנטלו התובעים הבנק, ולא להבטחת התחייבויותיו של הנתבע 2 כלפי הבנק, וכי כל עוד משלמים התובעים את תשלומי ההלוואה כסדרם, מנוע הבנק לממשה, ועד לפירעונה.
התובע, בעל עסק בענף הטקסטיל, ניהל לצרכי פעילות עסקו, חשבון בבנק הפועלים בע"מ ובבנק מרכנתיל דיסקונט בע"מ.
לימים, נקלע התובע לקשיים, שיקים שמשך לא כובדו על ידי הבנקים, והוא היה חייב כספים ניכרים בשוק האפור.
בנסיבות אלה, פנה התובע לבנק הפועלים, על מנת לקבל הלוואה להחזר חובותיו, כנגד העמדת הדירה כבטוחה.
לשם כך אף הוכנה לטענתו בחודש מאי 1999, חוות דעת של השמאי מר אלוני בדבר שווי הדירה.
סופו של דבר, בנק הפועלים, לא נעתר לבקשה מחמת שבעת שרבצה משכנתא קודמת על הדירה, לטובת בנק משכן בע"מ, שהיה מסונף באותה עת, לבנק הפועלים, היו פיגורים בפירעונה, נוכח המצוקה אליה נקלע התובע, הוא פנה לאחיו הנתבע, לסיוע.
האחרון, התגייס לטובתו, הפעיל את קשריו בבנק על מנת להסדיר לתובע הלוואה בנקאית על סך של 1 מיליון ₪, שתוכל לשמש בידי האחרון לפרוע את חובותיו לשוק האפור, כאשר הדירה תשמש לכך בטוחה, בסופו של יום הועמדה ההלוואה ע"ס 1 מיליון ₪, ההלוואה נפרעה ככלל כסדרה, והתובעים טענו כי עם פירעון ההלוואה, פקע חיובם כלפי הבנק, ודין המשכנתא להתבטל, אך התברר כי לימים, נקלע הנתבע לקשיים, והבנק החל בפעולות לגביית הבטוחות שניתנו לו על ידי הנתבע.
בגדר זאת גם פעל לממש את המשכנתא.
המחלוקת בין הצדדים - האם הערבות של התובעים נועדה לפירעון ההלוואה בלבד כגרסת התובעים או לכלל התחייבויות הנתבע כלפי הבנק כגרסת האחרון.
יובהר כי גם הבנק אינו חולק על כך שערבות התובעים מוגבלת לסך של 1 מיליון ₪, אלא שלעמדתו, בהבדל מזו של התובעים, הערבות אינה מוגבלת להלוואה בלבד.
ראשית נקבע כי על התובעים הנטל לסתור את האמור במסמכים האמורים ולשכנע את בית המשפט כי לא לכך התכוונו הצדדים בעת שאלה נחתמו.
התובעים טענו כי למרות האמור במסמכים האמורים, אזי לא כך הוסכם בין הצדדים. לדידם, הדבר נלמד הן מנסיבות הכריתה והן מהתנהגותם של הצדדים בפועל לאחר מכן, נקבע כי התנהגות התובעים מלמדת כי כך ראו את הדברים.
לעניין בשל כך שהתובעים הם אלה אשר פרעו את ההלוואה, בתשלומים חודשים מדי שמיני לחודש וזאת באמצעות העברה מהחשבון בבנק הפועלים.
צויינו גם המאמצים של התובעים להקפיד מדי חודש על ביצוע התשלום, השנים הקשות בהן נאלצו לעמול על מנת לעמוד בהחזרי ההלוואה במועדם, מסקנת בית המשפט הייתה כי התובעים לא ההינו בדעתם כי הם משלמים מדי חודש סכומים שונים, אלא כדי לפרוע את ההלוואה.
נקבע כי היה על הבנק לסתור את גרסת התובעים באופן שהנתבע נדרש לאשראי ולשם כך הציע את הדירה כבטוחה.
מצופה כי הבנק היה מציג לבית המשפט את דף האובליגו של הנתבע עובר למתן ההלוואה, על מנת שניתן יהיה להיווכח מהם האשראיים שניתנו לנתבע אל מול הביטחונות.
עניין מהותי נוסף שנבחן הוא באשר לבעייתיות שעולה מ"הבקשה למתן אשראי" באשר ל"הודעה לערב או לממשכן".
בסעיף 7 למסמך האחרון מציין מנהל הסניף כי בגין ההלוואה המבוקשת, נחתמו מסמכי שיעבוד ספציפי, הבנק גם לא טרח למסור פרטים באשר להמשך הפעילות מאז הועמדה ההלוואה.
כך, האם בפועל השתמש הנתבע בכספי ההלוואה לפעילות שוטפת או למימון דוקמנטים כעמדת הבנק זאת ועוד, לא היה בפי הבנק הסבר, הכיצד ההלוואה נפרעה מכספי התובע אם נועדה לשמש למטרות עסקיות של הנתבע.
ע"כ אין לקבל את טענת הבנק לפיה היו בין הצדדים, קרי התובע מחד גיסא והנתבע מאידך גיסא, פעילות עסקית אשר לשמה סבר הבנק כי ההלוואה נדרשה.
טעם נוסף אשר מעיד על העדר אמינות גרסת הבנק נעוץ בכך שהבנק זקף את התשלומים שהועברו מחשבון התובע לטובת פירעון ההלוואה. סכומים אלו הועברו ככלל לחשבון, ונועדו לפרעון ההלוואה, וזו אכן נפרעה כסדרה.
אלמלא נהג הבנק כך, אלא השתמש בכספים לכיסוי האשראיים השונים, שניתנו בחשבון, ואין הבנק חולק כי כאלה ניתנו בחשבון, הדבר היה עומד כנגד גרסת התובעים ותומך בעמדתו.
העובדה שהבנק נהג איפוא לפי האופן בו הוצגה ההסכמה בדבר ההלוואה, מחזק את עמדת התביעה.
קושי שנדון הוא העדר הודעות לתובעים בכל העת על מצב החשבון, כמו גם הודעות לערב. מסקנת בית המשפט הייתה כי הבנק לא הסביר כדבעי לתובעים את משמעות המשכנתא, כמו גם משמעות התנאים המיוחדים הנלווים לשטר המשכנתא כמו גם "הודעה לערב", וכלשונם של אלה.
הבנק יצר רושם אצל התובעים שהם ערבים להלוואה הניתנת להם, ולא לכלל התחייבויות הנתבע כלפיו, והם בטחו בבנק שהמסמכים משקפים את ההסכמה האמורה.
ממכלול הטעמים האמורים, נקבע כי דין התביעה להתקבל.
.JPG)
.jpg)
