עמדת הכוח בה מצוי בנקאי לעומת לקוחו

ע"פ 122/84 משה מנצור נ' מדינת ישראל, פ"ד ל"ח(4) 94

עובדות

בקביעה כי בנקאי הוא כעובד הציבור לצורכי חוק העונשין, תשל"ז-1977 יש אמירה ברורה בדבר עמדת הכוח בא מצוי בנקאי לעומת לקוחו. דבר זה מבסס היטב את הצורך בהגנה ובהסדרת הגנה ראויה.

נקבע

"… הבנקים בישראל הם חלק מהמערכת הפיננסית הלאומית, ויש להם תפקיד מרכזי בהרצת המשק הלאומי. האוצר ובנק ישראל משתמשים בבנקים המסחריים כשליחיהם לעניין תוכניות החיסכון השונות, שמציעה המדינה לתושביה כחלק מהניסיון להילחם באינפלציה השוררת במדינה.

הבנקים כגופים פיננסיים מהווים חלק אינטגרלי מהמערכת, הפועלת לעיצוב המשק והכלכלה.

המדינה מזרימה כספים לבנקים לטובתו ולתועלתו של הציבור בכללו, כפי שעשתה על-מנת לעזור בוויסות מניות הבנקים.

המחוקק רואה בבנקים מוסדות שיש לפקח עליהם, ועל-פי סעיף 5 לפקודת הבנקאות, 1941,  ממנה נגיד בנק ישראל "מפקח על הבנקים" עם סמכויות, הניתנות לו על-פי דין… חוק הבנקאות (שירות ללקוח), תשמ"א-1981, מטיל על הבנקים חובה לתת שירותים מסויימים לציבור ומונה אותם שירותים בחוק.

לכל הנאמר לעיל מתווסף תפקידו הרגיל של הבנק בנתינת שירותים בנקאיים לציבור לקוחותיו.

 אכן, מעורבותם של הבנקים בחיים הפיננסיים של כל פרט ופרט במדינה היא כה עמוקה ומקפת, עד כי לא ניתן כיום לתאר אפשרות ניהול.

ענייניו הפיננסיים של הפרט כפרט ללא הבנקים …חלק גדול מן הציבור מקבל את שכרו באמצעות הבנקים ומשלם באמצעותם חשבונות שונים, כגון מים, חשמל, טלפון וכיוצא באלה. חסכונותיו של הציבור מושקעים בבנקים. עניינהם הכספיים של הציבור בכלל ושל כל פרט הימנו מנוהלים באמצעות הבנקים ובעזרתם, ואין לך שטח בניהול המשק הכספי של המדינה ואזרחיה, שאין הבנקים מעורבים בו.

הבנק ופקידיו אמורים לפעול בכל מה שקשור לכספי לקוחותיו המצויים בידיו, כשהם מונחים על-ידי שיקול של טובת הלקוח.

 יחסי הבנקים והלקוח הינם יחסי תלות של הלקוח בבנק. זאת ועוד, "הנאמנות הכפולה", העשויה להתעורר באיזון האינטרסים של טובת הלקוח מחד גיסא ושל רווחיות הבנק מאידך גיסא, מצריכה מידה רבה של טוהר מידות, יושר והגינות. בגלל מצבור המידע, המצוי בידי פקידי הבנק, ובגלל התלות של הלקוח בייעוץ פקידי הבנק ובשירותים שהם מעניקים, יכולה להיווצר זמינות למעשי שחיתות… בין הבנקים ללקוחותיהם מתקיימים יחסי נאמנות, והלקוחות מונחים בכלכול עניינהם הכספיים על-ידי עובדי הבנקים, שהתנהגותם מצריכה רמה גבוהה של ניקיון כפיים והימנעות מלהיות נתונים להשפעות בלתי-ענייניות במהלך מילוי תפקידם כלפי כל פרט, המהווה את ציבור הלקוחות, וכלפי הציבור בכללותו...".

בידי פלוני סכומי עתק. אף אם שיק נחזה על פניו כתקין ומשוך על-ידי בנק, הרי כשמדובר בסכומי כסף גדולים. סוחר סביר, אשר יודע את הסכנות הטמונות במסמכים סחירים, עדיין יבחון שיק זה בקפידה אם לא נפל בו פגם.

 יתירה מזו. כל אדם סביר, בנסיבות כאלה, יבקש חתימת הסבה של המסב ומכל מקום יבקש את המסב, שמקבל מידיו סכום כסף נכבד, שיזהה עצמו בדרך נאותה וימסור כתובת להתקשרות כל שהיא, שמא תיווצר בעיה (אפילו טכנית ופעוטת ערך) אשר בעטיה יווצר קושי בכיבוד השיק ויהא צורך לחזור אל מוסר המסמך.

ראוי עוד להעיר כי אי-נקיטה בכל צעד כזה מצידם מנעה בעד הבנק כל אפשרות לנסות ולאתר את הזייפן ובכך לזכות בשפוי מקום בו הוא אחראי.

בנסיבות אלה יש לראות במשיב 1 אחראי ברשלנות תורמת של 100% ומשום כך אינו זכאי לכל פיצוי.

הנסיבות האופפות את עניינו של המשיב 2 דומות עד למאוד לאלו של משיב 1, אלא שהלה העיד כי הוא "חלש" בעברית - היינו יודע מעט.

ההבדל העיקרי בינו לבין המשיב 1 הוא כי גם אם היה בודק את השיק - היה זה נראה בעיניו תקין על פניו, שהרי השיק שהוא קיבל לא היה פגום באי-התאמה בין הספרות והכיתוב של הסכום. בנסיבות המקרה, נקבעה לו רשלנות תורמת בשיעור של 50%.