חובת האמון של הבנק אינה מביאה לשחרור הלקוח מאחריות למעשיו. הלקוח הוא הבעלים של החשבון והוא אחראי למצב חשבונו. על הלקוח לנקוט באמצעים עצמאיים ואין הוא יכול לסמוך על הבנק באופן עיוור.

מאת: לקוח מעדכון מס’ 1 של הספר אשראי בנקאי

ת"א _תל-אביב-יפו) 001052/97 בנק דיסקונט לישראל בע"מ נגד רוזנבאום דוד, תק-מח 2004 (4), 3914.

התובע הגיש נגד הנתבעים תביעה לתשלום יתרת חוב. הנתבעים הגישו תביעה שכנגד. הנתבעים טענו, בין היתר, כי על הבנק היה לממש את ניירות הערך שבבעלותם ולקזז את התמורה מיתרת החוב, זאת בהתאם להודעתו שנשלחה אל הנתבעים, וכי כתוצאה מאי ביצוע המימוש מיד לאחר משלוח ההודעה נגרמו הפסדים רבים בחשבון.

ביהמ"ש קיבל את התביעות בחלקן וקבע:

משעה שבנק שולח הודעת קיזוז ללקוח, מן הראוי שהבנק יפעל מייד למימוש חשבון ניירות הערך, כדי להקטין נזקים אפשריים בעתיד אשר עלולים להיגרם כתוצאה מהגידול בחוב. הודעת קיזוז שנשלחת לאחר שלקוח חורג מהסכם המסגרת ואינו מגבה את החשבון בביטחונות מתאימים, מחייבת את הבנק לפעול על פיה. אמנם, משלוח הודעת קיזוז אינו פוטר את בעל החשבון מהתחייבותו לפרוע את מלוא חובו לבנק, והוא צריך לעשות מאמץ כדי לצמצם את החוב, בין על-ידי מימוש ובין על ידי הפקדת בטחונות אחרים.

 

ואולם, ביחסי בנק לקוח, מי שאמור להיות המומחה והבקיא בשוק ניירות הערך הוא הבנק, ומכאן שמוטלת עליו חובת זהירות כפולה. במקרה דנן, לבנק הייתה זכות ויכולת ממשית מאז משלוח ההודעה לפעול מיידית להקטנת החוב על ידי מכירת ניירות הערך וקיזוז התמורה מהחוב. משלא עשה כך, לא מילא הבנק את חובתו כלפי הלקוח להקטנת הנזקים.

חובת האמון של הבנק אינה מביאה לשחרור הלקוח מאחריות למעשיו. הלקוח הוא הבעלים של החשבון והוא אחראי למצב חשבונו. על הלקוח לנקוט באמצעים עצמאיים ואין הוא יכול לסמוך על הבנק באופן עיוור. מחובת הלקוח לדאוג לכך שהוא עומד בהתחייבותו לבנק ואינו חורג מהסכם המסגרת כאשר החשבון מגובה בביטחונות בכל עת. לכן אין מקום לשחרר את הנתבע לחלוטין מאחריות.

 

במקרה דנן, גם הנתבע יכול היה לממש את ניירות הערך לאחר קבלת ההודעה אם לא קודם לכן, אך הוא נמנע מלעשות כן. על כן, יש לחלק את האחריות להפסדים, שנגרמו שכתוצאה מאי ביצוע המימוש מיד לאחר משלוח ההודעה, בין הבנק ללקוח.