הטלת עיקול/מימוש בעבור נכס שלא רשום על שם החייב.

מאת : עו"ד ליעד ברילנשטיין

לאחרונה הנני נתקל במס’ מיקרים בהם ישנם נושים אשר אין ביכולתם לפרוע את חובם מהחייב, מן הטעם שלחייב אין כלל נכסים הרשומים על שמו. בחוק ההוצאה לפועל קיימים מס’ מנגנונים המאפשרים לנושים להטיל עיקול על נכסים על אף שאינם רשומים על שם החייב.

לאור ההלכה שהוצגה במס’ פס"ד של ביהמ"ש העליון שיצאו לאחרונה ובהסתמך על סעיף 34(ב) לחוק ההוצאה לפועל, ישנה האפשרות לפנות לביהמ"ש בהמרצת פתיחה לקבלת פס"ד הצהרתי לפיו דירת המגורים קונקרטית הינה בבעלות החייב, למרות הרישום בפועל על שם בני משפחתו של החייב ו/או אי העברה שמית מבעלים קודמים .

על מנת שהנושים יקבלו את יומם בביהמ"ש עליהם להציג בפני ביהמ"ש ראיות כבדות משקל לטענותיהם בין אם בשכירות שירותיהם של מומחים אשר בחוות דעתם יש בכדי להוכיח הבעלות בדירת המגורים .

במידה והחוב בתיק הוצל"פ גבוה מערך הדירה ניתן גם לבקש את עיקולם של המיטלטלין בנמצאים בתוך הדירה.

האמור יתאפשר לאחר הצהרת ביהמ"ש, כי התרשם מכך שדירת המגורים אכן בבעלותו של החייב .

בניגוד לנטל ההוכחה בהצהרה על בעלות בדירת מגורים, נטל ההוכחה במקרה של מיטלטלין עובר אל החייב על מנת שהלה יוכיח כי המיטלטלין אינם ברשותו ו/או בבעלותו .

לסיכום יש לציין כי עקב העלויות הגבוהות של הליך מהסוג הנ"ל, לא בכל מקרה מומלץ להתחיל בהליך, יש כדאיות להליך רק במצב בו תיק הוצל"פ מכיל סכומים מאד גבוהים אשר ערך הנכס מבוקש לעקל הינו לפחות סכום המופיע בתיק הוצל"פ