טען ביניים הינו הליך חריג, בו פותח בהליך הוא דווקא הנתבע ולא התובע כפי שנעשה בהליך רגיל. הנתבע פועל בהליך זה בשל החשש שמא הוא עלול להיתבע בתביעות מטעם תובעים אחדים, לגבי אותו החוב.

 

מטרת ההליך לגדור ולחסום את הסיכון להיתבע, כאמור לעיל, באופן שבו בית המשפט יורה לו למי עליו לשלם את החוב ובכך תימנע האפשרות לחייבו בתשלום הסכום הנ"ל פעם נוספת. כלומר, הוא לא יהיה צפוי עוד להיתבע על ידי תובעים פוטנציאלים, שהם הצדדים לאותו הליך.

 

יסודות הליך טען הביניים נקבעו בתקנה 224 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד- 1984 והם אלה:

 

א. המבקש הוא נתבע, או שהוא אדם הצפוי להיות נתבע;

ב. המבק'ש זכאי, אך אינו חייב, להגיש הליך זה;

ג. דרוש שיהיו לפחות שני אנשים, הטוענים לזכות על אותו עניין ( יכולים להיום גם יותר);

ד. דרוש כי תביעותיהם של התובעים הפוטנציאלים הן סותרות, "מכחישות" זו את זו. תובעים אלה מכונים בלשון התקנה "טוענים".

 

המבקש בהליך של טען ביניים יכול לנקוט בהליך זה גם אם טרם נתבע, אך הוא עלול להתבע בעתיד.

 

אם הוגשה תביעה כבר כנגד המבקש- עליו לפתוח בהליך טען הביניים באותו בית המשפט בו הוגשה התביעה ובה הוא נתבע.

אם טרם הוגשה התביעה כנגדו- עליו לפתוח את ההליך בבית המשפט בו הוא צפוי להתבע ולו סמכות עניינית לדון בסכום המחלוקת.

 

המבקש רשאי לחזור בו מן ההליך, למרות שבהגשת הבקשה ניתן לראות בהודאת בעל דין בקיום החוב או החיוב.

 

לבקשה בהליך טען ביניים יש לצרף תצהיר תומך של המבקש.

 

לעניין תצהיר זה קיימת בתקנות דרישה מיוחדת כיצד יהיה ערוך. המבקש חייב להכליל שלושה יסודות הכרחיים והם:

 

1. המצהיר אינו תובע טובת הנאה כלשהי בנושא התביעות, השנוי במחלוקת, פרט לכיסוי תשלומי חובה או הוצאות שהוציא;

2. המצהיר אינו מצוי "בקנוניה" עם אחד הטוענים.

3. המצהיר מוכן להעביר את נושא הבקשה לבית משפט, או לטפל בו כפי שיורה בית המשפט.

 

שלושת יסודות אלה שלובים זה בזה ומיועדים להבטיח, כי אכן דרך דיונית מיוחדת זו תיושם במקרים ברורים, שבהם אין למבקש כל עניין או טובת הנאה בנושא השנוי במחלוקת.

 

טוען אשר כנגדו נפתח הליך של טען ביניים יכול להגיב בשתי דרכים:

האחת- בהודעת הסתלקות.

השניה- בהודעת פרטים.

 

כאשר הטוען אינו מעוניין בנושא המחלוקת, תהא הודעתו "הודעת הסתלקות". זוהי הודעה בה מציין התובע/הטוען שהוא אינו תובע דבר לגבי נושא הבקשה.

 

כאשר הטוען מעוניין בנושא המחלוקת, תהא הודעתו "הודעת פרטים". בהודעה זו יפרט את נימוקי תביעתו לגבי נושא הבקשה.

 

למרות שהמבקש בבקשה לטען ביניים הוא זה אשר יוזם את פתיחת ההליך אין מטילים עליו את נטל ההוכחה והראיה, אלא נטל השכנוע הוא על כתפיהם של הטוענים, והמבקש הוא דווקא הצד הפסיבי.

 

לא ידרשו מן הטוען ערובה להוצאות, שכן לא הוא זה שבחר לפתוח בהליך.

 

צו גודר עפ"י תקנה 223 לתקנות סדר הדין האזרחי- הוא צו  החוסם את זכות התביעה בעתיד של טוען אשר לא הצליח בדיון טען הביניים, כנגד הנתבע או המבקש. הצו הגודר אינו מונע התדיינות בעתיד של אותו טוען ושל תובע, בינם לבין עצמם.

 

הצו הגודר יינתן גם כנגד טוען שהגיש הודעת הסתלקות , כך שהצו ימנע ממנו לתבוע לא רק מן הנתבע או מהמבקש, אלא גם מן התובע ומכל טוען אחר.