התפתחות המושג של "התא המשפחתי" בעשור האחרון נוכח השינויים הדרמתיים במבנהו ובצורתו, מאופיינת בעליה ניכרת במודעות הציבורית למערכות יחסים בין בני זוג מאותו מין. מודעות זו מציבה אתגר למשפט במדינות העולם, ובכלל זה בישראל.

המשפט הישראלי כיום נותן מענה לצרכים של המשפחה ה"מסורתית" ; הקשר המשפחתי החד מיני כמו גם נושא ההורות , מעלה קשת סוגיות בלתי פתורות שעוצמתן מתחדדת על רקע המחלוקת החברתית בנוגע להכרה הרשמית -מדינתית בקשר החד מיני.

על רקע זה אנו עדים להתפתחויות משפטיות בסוגיית הזכויות המוקנות מכח זוגיות חד מינית ובכללה מכח הורות אחרת אשר אינה "יושבת" דווקא סביב קשר הנישואין, כשבהמשך למגמה זו, נחקק חוק משפחות חד הוריות, התשנ"ב - 1992 אשר מעניק הכרה למבנה משפחתי הסובב סביב ההורות ולא סביב הזוגיות.

ההתרחשויות המשפחתיות המבקשות פתרונות כמו : נישואין וגירושין בין בני זוג מאותו מין , בני זוג שאינם נשואים המבקשים לחיות יחד/ ידועים בציבור , שותפים להורות שאינם מנהלים משק בית משותף כבני זוג וכו’
מביאות איתן יותר מכל את הצורך בהסכמים ושינויים עם הולדת הילד הראשון.

טרנד הנישואים החד מיניים, תופס תאוצה רבה , כמו גם נושא אימוץ ילדים אצל בני זוג חד מיניים.
הפסיקה בנושאים הנ"ל אומנם מבטאת התקדמות בהכרה בזוגות חד מיניים וזכויותיהם , אך מאידך החוק בישראל בשלב זה , נשאר כמות שהוא.

(בג"צ 721/91 אל על נתיבי אוויר לישראל בע"מ נ’ דנילוביץ’ , פ"ד מח (5) 749 – ביהמ"ש הכיר לראשונה גם אם בצורה מסויגת , במעמדם של בנ זוג חד מיניים בקובעו כי על חב’ אלעל לתת לבן זוג של דייל את אותן הטבות שהיא מספקת לבני זוג נשואים/ידועים בציבור של עובדים אחרים.


ב-21 בנובמבר 2006, הורה בית המשפט העליון לממשלה להכיר בנישואים חד-מיניים שבוצעו בחו"ל. בג"ץ פסק כי על מנהל האוכלוסין לרשום כנשואים חמישה זוגות הומוסקסואלים ישראלים שהתחתנו בקנדה[ (ראה : בג"ץ יוסי בן ארי נגד מנהל מינהל האוכלוסין במשרד הפנים).למרות שהפסיקה עסקה ברישום הנישואים ולא בזכות לנישואים, נרשם בה כי רישום זה יעניק הכרה מלאה לכל צורך מעשי, מאחר שפעולת הרישום עצמה מזכה את בני הזוג בכמה זכויות. מנגד, הדגיש בית המשפט: "איננו מחליטים כי בישראל מוכרים נישואים בין בני אותו מין; איננו מכירים בסטטוס חדש של נישואים אלה; איננו נוקטים כל עמדה באשר להכרה בישראל של נישואין בין בני אותו מין הנערכים מחוץ לישראל (בין בין תושבי ישראל ובין בין מי שאינם תושבי ישראל)". ולפחות מחוקק אחד הציע להגיש הצעת חוק בכנסת בניסיון להפוך את פסיקת בג"ץ.


ע"א 10280/01 ירוס חקקנ’ היועץ המשפטי לממשלה (טרם פורסם) – ביהמ"ש מכיר בזכאותם של זוגות חד מיניים לאמץ בתנאים מסוימים. בפברואר 2009 חבר הכנסת ניצן הורוביץ הגיש הצעת חוק לנישואים וגירושים אזרחיים, הכוללים זוגות חד-מיניים. (

כיום נישואים חד מיניים אינם מוכרים בישראל.

לפיכך כאשר זוגיות חד מינית מתפרקת, יורה החוק הישראלי על משמורת הילדים אצל ההורים הביולוגים גם אם הקשר שלהם עם הילד פחות טוב משמעותית מהקשר של הילד עם ההורים הלא-ביולוגים.

זוגות רבים הממסדים את הקשר בהסכם חיים משותפים לא נוהגים לעדכן את ההסכם עם הולדת הילדים. עקב כך כשמובא סכסוך גירושין לפתחו של ביהמ"ש , יעדיף בית המשפט את ההלכה הכתובה על כל הסכמה שהושגה עוד בטרם נולד התינוק.

בהסכם לא ניתן לכלול כל הסדר הנוגע לילדים שטרם נולדו, על כן הסכמות רבות, הנאמרות בעל פה, או אפילו נכתבות בהסכמים חתומים לא "תופסות" בהגיעם לבית המשפט. החוק בישראל מורה בפעמים נדירות על גידול ילדים הקטנים מגיל 6, שלא ע"י אמם הביולוגית, וזאת רק לאחר שהוכח שהיא לחלוטין לא ראויה לגדל את ילדיה.

הולדת ילדים במסגרת חד מינית זוגית /משולשת /מרובעת - אב ביולוגי החולק זוגיות עם גבר או אם ביולוגית החולקת זוגיות עם אישה - עלולה ליצור תסבוכות קשות שבית המשפט יפסוק בהן לרוב שלא לטובת הילד/לא מן הצדק – אלא על פי חוק.

על כן עם הבאת ילד לעולם יש לעדכן את ההסכם ללא דיחוי.

אם לא השכילו הזוגות החד מיניים לעשות כן ונישואיהם הגיעו לקיצם, מוטב לאלה אשר החליטו לפרק את מסגרת הנישואין, למצוא דרכים חלופיות לפתרון הסכסוך מחוץ לכותלי ביהמ"ש (גישור, מו"מ וכו’) וזאת על מנת למנוע מפח נפש גדול לכל המעורבים בעניין , כסף וזמן רב.

במציאות בה החוק בישראל טרם מכיר בזוגות החד מיניים יישוב הסכסוך במסגרת בית המשפט עלול לפגוע בצורה קשה במעמדם של ההורים הלא ביולוגים המתפקדים כהורים לילדיהם לכל דבר ועניין. משרדנו ממליץ להתחיל לפחות את הליכי הפרידה במסגרת גישור בליווי עו"ד כאשר ההסכם הנולד במהלכו יקבל תוקף של פס"ד .