החוק, אם כן, קובע שורה של הוראות המתייחסות לכלל ציבור העובדים והוראות ספציפיות המתייחסות לעבודת נשים בלילה להן ייחד המחוקק הוראות מיוחדות.


מהי עבודת לילה?


חוק שעות עבודה ומנוחה מגדיר עבודת לילה כעבודה ששתי שעות ממנה, לפחות, הן בתחום השעות שבין 22:00 ובין 06:00.


עובד המועסק בשעות הלילה זכאי לתשלום שעות נוספות החל מהשעה השביעית. כלומר, עובד שמתחיל את עבודתו בשעה 16:00 בערב ומסיים בחצות נחשב, על פי החוק, לעובד לילה וכפועל יוצא מעבודה יהיה זכאי לתשלום שעות נוספות החל מהשעה השביעית.


חשוב להדגיש כי עובד שמקבל תוספת או עמלה עבור עבודתו בלילה יש לחשב את גמול השעות הנוספות מהשכר והתוספת או העמלה.


לגבי נשים, קבע המחוקק איסורים נוספים כדלקמן: הגדרת לילה לנשים היא בין 24:00 ל-06:00 בבוקר. עבודת לילה לנשים היא 11 שעות שבין השעות המוזכרות לעיל.


הנשים המועסקות בלילה זכאיות להפסקה בת 12 שעות בין משמרת למשמרת. אם עובדת לילה מעוניינת להפסקה פחותה ממה שנקבע בחוק היא צריכה לתת את הסכמתה לכך בכתב ובתנאי שלא תהיה ההפסקה פחותה מ-8 שעות.


נשים זכאיות למקום הולם למנוחה בלילה ולאפשרות לקבל משקה חם בזמן ההפסקה


אם אין אמצעי תחבורה בשעות הלילה בהן מועסקת העובדת על המעסיק לספק לה אמצעי תחבורה למעט ברשימת חריגים שנקבעו כגון משטרת ישראל, שירותי מכס וכדומה.


למעסיק אסור לסרב לקבל עובדת שמודיעה בראיון העבודה כי היא מסרבת לעבוד בלילה מסיבות משפחתיות למעט אם מקום העבודה נכלל ברשימת העבודות שנקבעו כגון: שירותי הסעדה, מוסדות החלמה ובתי חולים שירותי תעופה ועוד.


עובדת בהריון, החל מהחודש החמישי, פטורה מהעסקה בלילה ככל שהודיעה למעביד בכתב כי היא אינה מסכימה לעבוד בלילה. לאחר חופשת הלידה, 4 חודשים לאחריה, פטורה העובדת מעיסוק בלילה למעט החריגים שנקבעו בחוק (מסעדות, בתי חולים ועוד).


כל עובדי הלילה המועסקים במשמרות אסור להעסיקם במשמרת לילה יותר משבוע אחד למשך 3 שבועות, למעט בעבודות ספציפיות שניתנו בהם היתר. העסקה של יותר משבוע אחד נחשבת להעסקה פוגענית ומזכה בפיצוי על עצם הפרת החוק.


דוגמא למקרה כזה נידון בבית הדין (כב' הנשיאה דיתה פרוז'ינין). במקרה שהובא לבית הדין דובר על עובד ניקיון שהועסק בשעות הלילה באופן קבוע, למעט מקרים בודדים בהם הועסק ביום. הנתבעות טענו כי העובד הועסק כך לבקשתו ולכן אין לזקוף לזכותו פיצוי כלשהו. בית הדין קבע כי עבודה רצופה בלילה היא איננה מתכונת העסקה רגילה, אלא זו שביום המאפשרת עבודה ביום וזמן פנוי בערב ובלילה.


עוד קבע בית הדין, כי החובה להימנע מהעסקה כזו לזמן רצוף ובניגוד לחוק מוטל על המעסיק ואין משמעות להסכמת העובד למתכונת כזו של העסקה המנוגדת לתכלית החוק גם בהסכמה כזו. מעסיקה אינה רשאית להעסיק עובד בצורה כזו וחייבה את הנתבעות לשלם לתובע על הפרת החוק פיצוי בסך 15,000 שקלים.