מודלים - שיטות שיטור לאכיפת חוק במניעת תאונות דרכים

 

מודלים ושיטות שיטור COMPSTAT שיטור קהילתי hot spots (אכיפת חוק) – במניעת תאונות דרכים

 

* כתב: עו"ד (LL.M ) רוני מצליח, סט' (M.A) קרימינולוגיה אוניברסיטה עברית ירושלים

 

 

פתח דבר

 

עבירות התנועה נחשבות גורם עיקרי לתאונות הדרכים ולהיפגעות בדרך (ETSC, 1999). מחקרים שנעשו בארץ ובעולם מראים כי ב- 80%-90% מתאונות הדרכים נעברה עבירה עובר לתאונת הדרכים (גיטלמן והקרט, 2003).

 

לא למותר לציין, כי התנהגויות שונות של הנהג כגון: נהיגה מעל המהירות המותרת, מעבר צומת באור אדום, נהיגה תחת השפעת אלכוהול ואי-שימוש באמצעי ריסון. מעלות את הסיכון לתאונה ולהיפגעות בעת התרחשותה .(Elvik and Christensen, 2007 Bjornskau and Elvik, 1992;)

 

מודלים המנסים להסביר את הקשר בין עבירות תנועה למעורבות בתאונת דרכים מצביעים כי ביצוע עברות תנועה ע"י הנהג מצמצמים את מרווח הבטיחות(safety margins) בתהליך הנהיגה. כתוצאה מכך, כל הפרעה או אירוע נוסף בדרך – גורם לגידול במורכבות התנועה, דבר העלול להגביר את העומס המנטאלי על הנהג, כך שההסתברות שהנהג יבצע טעות, רוצה לומר יהיה מעורב בתאונה גדל[1]. נתון נוסף שברצוני להאיר - זירת ההתרחשות של רוב תאונות הדרכים בישראל היא הדרכים העירוניות[2].

 

לעומת זאת, בזכות מהירויות הנסיעה הנמוכות יותר בדרכים העירוניות, חומרתן של התאונות בדרכים אלו פחותה מאשר בתאונות בינעירוניות[3]. פועל יוצא מנתון זה כי יש לבצע אכיפה הן בתחום הדרך העירונית והבינעירונית כאחד.

 

מחקרים[4] מראים כי ישנם שלושה סגנונות אכיפה משטרתיים: האחד, סגנון אכיפתי – השוטר מתייחס אך ורק לחוק אין התייחסות לרקע הסוציואקונומי של העבריין. השני, סגנון משגיח – השוטר מהווה דמות חינוכית, מסביר, מטיף מוסר, משמש מעין עובד סוציאלי. השלישי, סגנון שירותי – שילוב של שני הסגנונות הראשון והשני ביחד, כלומר מצד אחד השוטר מתחשב באדם ומנגד אוכף את החוק.

 

בנוסף לסגנונות הנ"ל, קיימים מספר מודלים משטרתיים. אותם ניתן להכיל על אכיפת/מניעת תאונות הדרכים בישראל.

 

מאחר ועבירות בתחום התחבורה אינן בהכרח בעלות מאפיינים דומים לעברות פשיעה אחרות. אבחר בסגנון "אכיפה שירותי" והכיל בתוכו שלושה מודלים משטרתיים: הראשון – HOT SPOTS (נקודות חמות כולל זמנים חמים) , השני – COMPSTAT (סטטיסטיקה השוואתית ממוחשבת), השלישי – שיטור קהילתי.

 

 

יתרונות וביקורת על המודלים המוצעים בקליפת אגוז

 

שיטור קהילתי: מודל זה מאופיין ומתבסס על שיתוף פעולה בין המשטרה לקהילה (ארגונים אזרחיים, קבוצה של קהילות וכו'), יש האומרים כי פעולת השיטור הינה תגובה/תשובה לבקשות הקהילה מהמשטרה. הגישה כאן "האזרח במרכז", האזרח יודע מה מדאיג/מציק לו המשטרה תבצע, האסטרטגיה היא "תקשיב לאזרח".

 

ביקורת: יכולת המשטרה לתפקד בתוך הקהילה היא פועל יוצא מהלגיטימיות שלה בקהילה. לגיטימיות זו מורכבת משני חלקים: האחד, אפקטיביות – ביצוע, כיצד המשטרה מתמודדת בפועל עם הפשיעה. השני, תהליך הוגן – שקיפות אמפטיה, כיצד המשטרה מתייחסת לאזרח. משטרה שאינה זוכה ללגיטימיות מצד הקהילה, שיטה זו לא תזכה להצלחה. בנוסף, יש קושי אמיתי לבדוק למדוד את יתרון השיטה.

שיטור קהילתי יוצר ציפייה גבוהה מאוד של הקהילה מהמשטרה.

 

דא עקא, אין מחקר המראה מה האזרחים מצפים מהמשטרה (הטרוגניות הקהילה), צריך להציב או לקבוע מדדים להשגה ולמדידה (כגון: שיטוח, שינוי תרבות ארגונית, ביצוע בשטח), דברים אלו מצריכים תמיכה ופתיחות אמיתית מהדרג הבכיר במשטרה, ללא תמיכה זו השיטה לא תעבוד. יש האומרים כי פתיחות יתר לקהילה תחשוף "סודות מקצועיים". בנוסף, קיים חשש אמיתי במשטרה לקיצוץ תקנים (שיטוח). שוטרים צריכים לעבור הכשרה חדשה "ושינו דיסקט" כאשר מושרשים בהם שיטות שיטור קלאסיות.

 

STATISTICS COMPUTER COMPARISON COMPSTAT:: זו שיטה שמוודאת שמפקדי המשטרה הבכירים יודעים בדיוק מה מתרחש בשדה. זאת ע"י ישיבות סדורות הצגת נתונים סטטיסטיים עדכניים מן השטח והסברת התוצאות ע"י המפקד הטריטוריאלי. השיטה מטילה אחריות למתן הסברים על מפקדי השטח. כלומר, אחריות תפקודית ומוסרית, כולל מחויבות למתן דין וחשבון מצד אנשים במערכת על כל היבטי הפעילות כלפי המפקדים הבכירים בארגון. יכולת למידה שיתופית של הצלחות ולהתקדם קדימה עם פתרון בעיות (מאזורים מצליחים לאזורים שכשלו במשימה), מאפשר שיג-ושיח פנים מול פנים של מספר דרגים במערכת, מתן כוח וסמכות למפקד הטריטוריאלי.

 

ביקורת: יש צורך בקביעת עקרונות מוגדרים להצלחת המודל, ישנם קשיים להאצלת סמכויות מן הדרגים הבכירים לזוטרים בשטח, מצריך חשיבה "מחוץ לקופסה" רוצה לומר גמישות פעולה וחשיבה, חשש למניפולציות סטטיסטיות, ללא קביעת מדדים שווים בין המציגים יש חשש לחוסר אחידות התוצאות, בעיות ביכולת הבנה וניתוח נתונים סטטיסטיים, ישנו חשש ללחץ מוגבר ולא חיובי על מפקדי השטח, המשטרה כמערכת היררכית סובלת מחוסר גמישות ארגונית במתן מענה מידי לצרכים עכשוויים, בעיות באי סיווג או סיווג שגוי של עבירות. מיקוד והתמקדות בנתוני הפשיעה הנספרים תוך התעלמות משביעות רצון אזרחים. אי ביצוע סקר מתלוננים והתעלמות מהאזרח כפרט.

 

HOT SPOTS: העתקה מרחבית של שיטור והשפעתו על שיעורי הפשיעה באזורים ממוקדים, ההתמקדות הינה במקומות בהם קיימים תנאים העשויים להוביל להתנהגות עבריינית, או בזמנים מועדים לפשיעה (hot times), הפעלת אסטרטגיות לפתרון בעיות ב"נקודות חמות" הם האמצעים שהוכחו באופן משמעותי כתורמים למניעת פשיעה[5] . שיטה זו פשוטה ליישום, היא ממוקדת בסביבה ולא באנשים ספציפיים, חיסכון במשאבים שהרי הכוח מרוכז במוקדי הבעיה ובזמן אמת.

 

ביקורת: השאלות הנשאלות מי יגדיר את "הנקודות החמות" (המשטרה/הציבור/נבחריו)?, מהם המאפיינים של אותם נקודות?, מהם גבולות גזרת מוקד הפשיעה?, המודל מגדיר מיקום בלבד דבר המעורר בעיה של תחולה?, ומה לעניין עברות הנעדרות זמן ומקום?, האם המודל לא יצור העתקה ( (Displacement של הפעילות העבריינית לאזור אחר?. המודל אינו הוליסטי-טיפולי מטרתו לעקור את הבעיה מן השורש. קיים חשש בהקצאת המשאבים לנקודות החמות על חשבון אזורים אחרים, המודל עלול להחליש את הקשר בין המשטרה לקהילה, אין להתעלם מכך שנקודות חמות גורמות לתיוג אזור ותושביו.

 

 

מן הפרט אל הכלל

 

דעת לנבון נקל, כל מודל לוקה בחסר מסוים, מתוך רצון להעשרה – סנרגיות – השלמה, אציג גישה משולבת בעלת מאפיינים וממדים המשלבים ומשלימים משלושת הגישות המוצעות לעיל.

 

לדידי, כל מודל שנבחר מחפה – משלים את חסרונות האחר, מודל ה- COMPSTAT מאפשר בשלב ראשוני מיפוי אזורים/מקומות וזמנים בעיתיים/חמים, בשלב שני יאפשר מעקב על הצלחת האכיפה והשגת יעדים. בנוסף, ישמש לקביעת ישיבת צוות תקופתית שבה יערך סיעור מוחות, הפריה בין המחוזות השונים ומעקב אחרי ביצוע התוכנית. מודל - HOT SPOTS יגדור גדר בפעילות האכיפה לאחר שיוגדרו האזורים הבעייתיים. מודל השיטור הקהילתי ירתום את הקהילה למאמץ האכפתי, יצור אמפתיה ואהדה להפעלת התוכנית, ישמש כגשר לשינוי והפנת יסודות הנהיגה הנכונה בקרב האוכלוסייה.

 

הגורמים המרכיבים את הבטיחות בדרכים: חינוך, תשתיות, רכב, אכיפה.

 

גופים העוסקים במניעת תאונות דרכים בישראל (להלן: גורמי עניין"): הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, גף בטיחות בדרכים-משרד החינוך, החברה לדרכים (מע"צ), מטות בטיחות ברשויות המקומיות, משטרת התנועה הארצית, מפקח על התעבורה, גופי התנדבות (מתנ"א, יחידות התנועה ועוד), גופים פרטיים ועמותות (אור ירוק, יד לנקטפים ועוד).

 

 

מה על מפכ"ל המשטרה לעשות הלכה למעשה,

 

משטרת ישראל במלחמתה בתאונות הדרכים בשנים האחרונות אינה נותנת את המענה הנכון, דבר הגורם לבקיעים במעמדה, "הכתובת רשומה על הקיר[6]". זה הזמן לשינוי הן בפן הארגוני והן בפן של תפקידי המשטרה הקלאסיים – חוסנו של ארגון שהוא גם יודע ללמוד.

משטרת ישראל היא ארגון גדול והיררכי, דבר הטומן בחובו קושי בהעברת מידע בין דרגי הפיקוד הן כלפי מעלה והן כלפי מטה, לעיתים מידע חיוני אובד בדרך, הדרג הבכיר לא יודע מה קורה בשטח, מפקדי השטח לעיתים לא מקבלים את ההכוונה הדרושה בזמן אמת ובמהירות הנחוצים. מודל ה- COMPSTAT מטפל בבעיות אלו ומאפשר למקד את האצבע למוקדי הבעיה.

 

עליך לקבוע מפגשים קבועים של פעם בשבוע בשעות קבועות, במפגשים יהיו נוכחים נציגי "גורמי עניין", ומפקדי שטח ממחוז אחד שיופיעו לפני סגל הפיקוד הבכיר. כמו כן נוכחים כל מפקדי המחוזות האחרים ומפקדי התחנות וקציני המטה במחוזות השונים כדי לדעת וללמוד מה קורה בחלקים אחרים של הארץ וכדי להבטיח שחידושים מוצלחים שיושמו במחוזות אחרים ישוחזרו במחוז שלהם. כמובן שאם התנאים ישתנו והפיקוד רוצה לאמץ מיד מדיניות חדשה, כל מחוז יהיה מודע לעניין.

 

כל מפקד מחוז שנוכח בישיבה חייב להיות מוכן בכל זמן להסביר את מצב תאונות הדרכים באזורו ואת אסטרטגית הטיפול שהוא נוקט. בזמן ההצגה (פרזנטציה) יוצגו מפות המראות היכן התרחשו תאונות הדרכים בשבוע האחרון, טבלאות גרפים וסטטיסטיקות המציגות את חומרת התאונות מיקומן, כמות הנפגעים והשעות בהם מתרחשות התאונות. לכל אחד מהנוכחים בישיבה יהיו דפי מידע רלוונטיים אודות כמות תאונות הדרכים בשבוע חודש והשנה האחרונים (לכל נקודה/איזור חם בנפרד, ובאופן כללי במחוז). בנוסף, יחולקו דפי מידע אודות כוח האדם המופעל לביצוע המשימה.

 

על המציג להסביר אלו אמצעים נקט על מנת להוריד את כמות תאונות הדרכים וגם צעדים ואמצעים מתאימים שלא ננקטו או ינקטו בעתיד. הפיקוד הבכיר אמור לדלות מהמציג האם יש קשר ותקשורת בין "גורמי העניין" לבין המחוז ובין מחוז אחד למחוז שני. ואם כן, מה טיב הקשר, האם החלפת מידעים? האם תיאום מאמצים? ועוד. מפקד שלא מוכן לישיבה או לחילופין מפקד מוכן ומוצלח מקבלים במה והעצמה, האחרון זוכה למחמאות מחיאות כפיים הערכה וקידום השני לא.

 

מודל זה, מוצלח בהפעלת האסטרטגיות שמופעלות בהורדת תאונות הדרכים, שהרי נותן הוא מעקב, מיקוד, ובמה, לכל העוסקים בתחום במחוז בפרט ובארץ בכלל. עצם יתרונות המודל הן בקיום המפגש עצמו שהרי שם מוחלפות הדעות מועברים הרעיונות ומתבשלים מבצעי האכיפה כאשר כל הנוגעים בדבר זמינים ושותפים בעשייה. ללא הפעלת המודל זה תישאר המשטרה כגוף בעלת קשר רופף[7].

 

למודל ה- COMPSTAT, שני יתרונות במועדי זמן שונים, בתחילת התהליך שם בעצם תמופה בעיית תאונות הדרכים הן מבחינת המקום והן מבחינת הזמנים (צמתים בעיתיים, מעברי חצייה מסוכנים, אזורי בילוי כמוקד לשתיית אלכוהול וכו'). בשלב השני ישמש המודל מעקב להצלחת הטיפול ויעילותו. רוצה לומר, על מנת ליישם את המודל השני HOT SPOTS וגם HOT TIME, אנו זקוקים לאתר את מוקדי הבעיה - מוקדי התאונות. טול לדוגמה, צמתים בהם התרחשו תאונות דרכים קטלניות.

 

כידוע בצמתים ישנם שני סוגי התנגשויות, האחת – חזית אחור, תאונה הנובעת כתוצאה מאי שמירת רווח בין הרכב המאט לפני צומת לרכב הנוסע בעקבותיו. תאונות אלו אינם קטלניות דרך כלל, הנפגעים הם קלים. השנייה – תאונת חזית צד, כאן הרכב האחד אינו מציית לאות ברמזור נכנס אל תוך תחום הצומת ברמזור אדום ומתנגש בצידו של הרכב הנמצא בתוך תחום הצומת, כאן הפגיעות קשות ואף קטלניות. מושכלות ראשונים, כי יש להגדיר את הצמתים הקטלניים האלו כנקודות חמות, לכאן שווה לרכז את אמצעי האכיפה, לכאן שווה להוסיף אמצעי הרתעה (מצלמות רמזור), לכאן שווה לרכז את הפרסום במדיה והתודעה הציבורית למסוכנות המפגש.

 

לאחר שהוגדרו מוקדי הבעיה – נקודות חמות (hot spots), יש צורך לבדוק האם ישנם זמנים חמים (hot time). רוצה לומר, מועדים מסוימים "המועדים לפורענות". טול לדוגמה, נסיעה במהירות הגבוהה מהמותר בתחום הדרך העירונית ליד מוסדות חינוך בשעות הבוקר, אינה יכולה להשתוות בפוטנציאל המסוכנות שבה לאותה התנהגות בשעות הלילה המאוחרות, שהרי בשעות אלו מוסדות החינוך אינם מאוישים בילדים. הצבת אכיפת מהירות לנהגים ליד אזורים אלו בשעות הלילה לא יתרמו "ברמת מובהקות גבוהה" למניעת תאונות הדרכים. אמת, הם יגדילו בצורה משמעותית את כמות דוחות התנועה[8].

 

בפרפראזה ל"חוסך שבטו שונא בנו", אומר כי גם הציבור יהיה נכון - פתוח ומוכן לקבל את האכיפה המשטרתית בהבנה - אהבה והכנעה אם יהיה שותף לה.

 

זה הזמן והמקום להפעלת המודל של שיטור קהילתי, מודל זה הוא פילוסופיה ותרבות ארגונית, המציבה במרכז העשייה המשטרתית את האדם, על המשטרה למקד את פעילותה בתחום מניעת תאונות הדרכים ביחד עם המוסדות והארגונים החברתיים בקהילה. לצורך כך על יחידת התנועה (להלן: "היחידה") במחוז לעבוד במודל ארגוני של שיטור קהילתי, רוצה לומר, היחידה תקצה שוטר זמין במשרדי היחידה לקבלת תלונות ודיווחים מאזרחים על מטרדי בטיחות עברות תנועה וכו'.

 

במידת הצורך תנותב התלונה ל"גורמי העניין" הרלוונטיים במחוז. היחידה תיזום ותבצע תכניות זה"ב (זהירות בדרכים), נהיגת צעירים ( כתות י'-יב') ופרויקטים מיוחדים[9] לבני הנוער (בחינוך הפורמאלי והבלתי פורמאלי). היחידה תיזום שיתוף פעולה עם הרשות המקומית, מטות הבטיחות בערים, ועדים שכונתיים, ארגונים עסקיים וארגונים קהילתיים – במטרה לקדם פעילות משותפת למניעת תאונות דרכים.

 

בנוסף, תיזום ותרכז את מתנדבי מתנ"א שיתגייסו דרך המשא"ז העירוני, מתנדבים אלו יעסקו באכיפה חוקי התנועה, המבוגרים שבניהם בליווי משמרות הזה"ב, כלל המתנדים ירוכזו בנקודות החמות ובזמנים הבעייתיים כפי שהוגדרו על-ידי מפקד היחידה בשטח. על היחידה ליצור גמישות הפעלה כמענה לצרכים משתנים מעת לעת.

 

היחידה תיזום ותספק ייעוץ והסברה לתושבי השכונה במניעת תאונות דרכים. מספרי הטלפון ושמות האחראים יפורסמו בקהילה ויהיו נגישים וזמינים לכלל הציבור.

 

מהחידה מצופה לא רק לחקור עבירות שהתבצעו אלא גם למנוע עבירות, דבר שיתבצע ע"י נוכחות מוגברת של שוטרים ומתנדבים במקומות והשעות הבעייתיים. עבירות תנועה חמורות, עבריינים רצדיביסטיים יזכו לפרסות בתקשורת המקומית (רדיו אזורי, מקומונים) כולל פסה"ד מבתי המשפט שבמחוז. יש להגדיר עבירות של אפס סובלנות בהם תונחה מערכת התביעה המשטרתית כי אין להגיע להסדרי טיעון ולבצע עונשי מינימום.

 

על פיקוד המשטרה הבכיר לחתור לכך שהאחריות לקיום השותפויות עם הקהילה יתבצעו הלכה למעשה גם על-ידי השוטרים בשטח ולא רק בידי המפקדים או הקצינים[10]. אותו פיקוד אמור להציב ולקבוע את מודל השוטר הקהילתי החדש, מודל זה ישמש בבחירת שוטרי היחידה טרם גיוסם. הכשרתם של שוטרים אלו חייבת להיות נרחבת ולא רק בנושאי שיטור ואכיפה, יש מקום לשלב בהכשרתם רבדים סוציולוגיים – פסיכולוגיים – חינוכיים.

 

כמובן שנדרשת תשומת לב ומעקב לבדיקה כי אותם שוטרים אינם "סוטים" לכיוון השיטור הקלאסי כי אם מיישמים הלכה למעשה את המצופה מהם כשוטרי תנועה קהילתיים. יש מקום לחיבור האקדמיה העוסקת בתחום הקרימינולוגיה ואכיפת החוק למעקב – בדיקה – עריכת מחקרים וסיוע בתחום השילוב בין פעולות השיטור והאכיפה החדשים והתוצאות מן השטח. שילוב של "עבודה ותורה" הינו השילוב המנצח שסכומו עולה על מרכיביו.

 

 

סוף דבר

 

מאחר ועבירות התנועה אינן בהכרח בעלות מאפיינים דומים לעברות פשיעה אחרות. הצעתי לשלב את סגנון האכיפה השירותי, בתוכו לשלב את שלושת המודלים (שיטור קהילתי, COMPSTAT, HOT SPOTS ).

 

 

בשלב הראשוני, מיפוי וזיהוי אזורים/נקודות חמות כולל זמנים/מועדים בעייתיים. מיפוי המקומות הנ"ל, בניית האסטרטגיה הכללית[11] למיגור העבירות במקומות המזוהים.

 

 

בשלב שני, הכנת[12] יחידות התנועה בכל המחוזות למודל של שיטור קהילתי, ארגון "גורמי העניין" במחוז כתמיכה עזרה וסיוע ליחידה תוך השתלבות ושותפות למניעת תאונות הדרכים במחוז[13].

 

 

שלב שלישי, הפעלת המודל כפיילוט במחוז אחד. קביעת ישיבות COMPSTAT סדורות[14], כאשר מי שמנהל אותם ובאחריות מפכ"ל המשטרה. לישיבות אלו יגיעו כל מפקדי המחוזות ויחידות השטח.

 

 

שלב רביעי, הפעלת המודל בכל המחוזות בארץ.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

ביבליוגרפיה

 

 

משטרת ישראל. 1998 א. בית-ספר בטוח. היחידה לשיטור קהילתי. ירושלים.

משטרת ישראל. 1997 ב. לימודי קרימינולוגיה ומדעי המשטרה. היחידה לשיטור קהילתי.

ירושלים.

משטרת ישראל. 1997 ג. נפל"א: נוער פועל למען איכות החיים בשכונה. היחידה לשיטור קהילתי ירושלים.

וייסבורד, ד.; אמיר, מ.; שלו, א. 1998 . דו"ח ביניים למחקר הערכה בתחום השיטור הקהילתי

בישראל. המכון לקרימינולוגיה, הפקולטה למשפטים, האוניברסיטה העברית. ירושלים.

בן עמי, ש. 2000. "המשטרה כמכשיר לשיקום הקהילה". משטרה וחברה. 4: 61-88. משטרת ישראל, אגף קהילה ומשמר אזרחי. ירושלים.

גבע, ר. 1992 . אסטרטגיות במניעת פשיעה: שיטות, יישום והערכה. משרד המשטרה, ירושלים.

חובב, מ. 1966 ב. "פעילות המשטרה בקרב הנוער". דפים לבעיות חינוכיות סוציאליות . .5.4

ווזנר, י.; גולן, מ.; חובב, מ. 1994 . עבריינות ועבודה סוציאלית: ידע והתערבויות. הוצאת רמות,

אוניברסיטת תל-אביב, תל אביב.

Weisburd, D. 1988. “Vigilantism as Community Social Control: Developing Quantitative Criminological Model”. Journal of Quantitative Criminology 4(2):137-153.

Weisburd, D.; Waring, E.; and Chayet, E. 1995. “Specific Deterrence in a Sample of Offenders Convicted of White-collar Crimes”. Criminology 33(4): 401-422

 

 

 

--------------------------------------------------------------------------------

[1] פרופ' דוד מהלאל, ד"ר רוני פקטור ופרופ' איליה כהן, "בחינת הקשר בין עברייני תנועה סדרתיים, מאפייניהם הדמוגרפיים והחברתיים-כלכליים ותאונות דרכים", טכניון חיפה.

[2] מבין יותר מ- 16 אלף תיקי תאונות דרכים שנחקרו בשנת 2010, 73% הן בדרכים עירוניות ורק 27% בדרכים בינעירוניות.

[3] הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, מגמות בבטיחות בדרכים בישראל 2009-2010, תש"ע, יוני 2010.

[4] ג'ימס ווילסון – שונויות של התנהגות משטרתית 1967 – Varieties of Police Behavior.

[5] Braga, Anthony and David Weisburd. (2010) Policing Problem Places:

Crime Hot Spots and Effective Prevention. Oxford: Oxford University Press

[6] 1.1 הרוגים ביום בממוצע, כ- 150 פצועים ביום, עלות כספית של כ- 14 מיליארד שקל בשנה למשק הישראלי-ע"פ נתוני הרשות הלאומים לבטיחות בדרכים.

[7] רשתות הן צורה של פרוטו (proto-)-ארגון, או ארגון בעל 'קשר רופף' (loosely coupled = צמידות נמוכה?). הן צורה מתווכת בין חוזה (יחיד) ('שוק',=market) לבין ארגונים פורמאליים – וחלק יכולים להתפתח לכלל ארגונים פורמאליים כאלה. רשתות נבדלות מארגונים ברמת הפורמליזציה של היחסים, ובסוג התיאום. לרשתות אין בהכרח מרכז כוח ולכן, התיאום אינו נעשה על ידי סמכות היררכית (או בצורה נאורה יותר – התייעצות היררכית), אלא על ידי משא ומתן אופקי. Heclo (1978) ו-Hanf & Scharpf (1977) אפילו טענו, שלא ניתן לאתר מרכז קבלת החלטות ברשתות מדיניות.

 

[8] יש לזכור, בישיבות ה- COMPSTAT השבועיות אין מדדי דוחות תנועה. שם יש להציג ירידה בתאונות דרכים ובחומרת התאונות.

[9] ראה מודל "בית ספר בטוח" חביב ואחרים, 2001א.

[10] במחקר שנערך על הפעלת השיטור הקהילתי בישראל (וייסבורד ואחרים, 1998) אחת המסקנות הייתה שמעורבותם של אנשי השטח בשיטור הקהילתי קטנה יותר משל זו של המפקדים והקצינים, ושהיא הולכת וקטנה עם הזמן.

[11] [11] שיטור "פתרון בעיות", יוטמע בצורת האכיפה ודרך העבודה בתוך המודל של שיטור קהילתי. מאחר ובעבודה נתבקשתי לבחור בשלושה מודלים מצאתי לנכון לבכר את מודל "השיטור הקהילתי" על שיטור "פתרון הבעיות". פתרון בעיות מתמקד בבעיה עצמה ולא בסימפטומים שלה, מנסה למצוא לאשכול בעיות או אירועי עבירה מאפיינים דומים מבחינת זמן, מקום, תוכן, צורת פעולה וכו'. לכן ההתמקדות באיתור הגורמים לבעיה והטיפול בהם. אני רואה בשיטור קהילתי אסטרטגיה הבולעת בתוכה את הטקטיקה אם נרצה היישום בשטח של פתרון בעיות.

[12] ההכנה כוללת קביעת מודל "שוטר קהילתי" גיוס השוטרים, הכשרתם והסמכתם כשוטרי קהילה.

[13] חלוקת העבודה הינה מחוזית, מאחר ולכל מחוז מאפיינים משלו, תרבות וצרכים משתנים. לדוגמה אין דומה בעיית תאונות הדרכים, והדרכים למניעתה במגזר הערבי לזו שבמגזר היהודי, ישנה שונות בצרכים במגזר החרדי לעומת האוכלוסייה החילונית באזור ות"א.

[14] כאשר בשטח מתנהלת פעולת האכיפה במודל שיטור קהילתי ב- hot spots, ובמועדים שהוגדרו.
 

עודכן ב: 01/05/2011