בשנים האחרונות, המונח רפואה קהילתית החל לקבל משמעות מיוחדת. קופות החולים המתחרות על הכיס של המבוטחים מתחייבות למתן יחס אישי מצד רפואי המשפחה, המכונים כיום "רופאי קהילה". למרבה הצער, אותם רופאי קהילה ואותן מרפאות קהילתיות לא תמיד ממלאות את חובתן. לא פעם רופאי הקהילה 'מפספסים' את מה שלנגד עיניהם, לא מבצעים מעקב נדרש, לא מפנים לבדיקות או לטיפולים המתאימים, והמעשים ו/או המחדלים שלהם גורמים נזק ממשי למטופלים.


מתי רופא משפחה מתרשל? מה קורה כשהוא מתרשל? מה הוא בכלל חייב לנו ומה יש לעשות כשחושדים שטעות בשיקול דעת, מחדל, החלטה שגויה או חוסר תשומת לב של רופא המשפחה גרמה לנו נזק בריאותי?

 

מהי החובה של רופא הקהילה כלפי מטופליו?

 

לרופא הקהילה תפקיד ראשי במתן טיפול רפואי, החל מאבחנה ראשונה, הפניה לייעוץ ולרופאים מומחים וכן הדרכה ומעקב בנטילת הטיפול (תרופות, טיפולים מיוחדים וכו'). בפסקי דין רבים הובהרה חובתו של רופא המשפחה המבצע אבחון ראשוני של המטופלים, ותפקידו להפנות אותם לבדיקות ולטיפולים המתאימים, לעקוב אחרי מצבם הבריאותי ולמעשה הוא נושא באחריות כללית להיות שומר הסף של המטופל. הוא זה אשר מאבחן ראשון, מפנה ליועצים ומומחים ומבצע מעקב אחר הטיפול של כלל מטופליו. האחריות של רופא הקהילה היא לספק אבחנה ראשונה, להפנות לייעוץ ולרופאים מומחים, להעניק הדרכה ו/או לבצע מעקב אחר יישום הטיפול (נטילת תרופות, טיפולים מיוחדים). אחריותו של רופא המשפחה אינה מסתיימת בהפניית המטופל לטיפול אצל מומחה או לבדיקות כלשהן. תפקידו כולל המשך המעקב כדי לוודא שהמטופל אכן מילא אחר ההנחיות, ניגש לייעוץ או לבדיקה אליהם הופנה, וכי עניינו בטיפול.

 

כך לדוגמא כאשר המטופל נשלח לבצע צילום (סי. טי או אולטראסאונד), על רופא המשפחה לקבל את המטופל לבדיקה לאחר ביצוע הצילום, ולהפנותו להמשך טיפול או ייעוץ בהתאם לממצאים. לא די בהפניה לצילום!

 

מה המשמעות של חובת רופא הקהילה בפועל וכיצד היא מיושמת?

 

נדגים זאת בתחום המחלות הקרדיו ווסקולריות. מדובר בקבוצת מחלות מאד נפוצה בישראל הכוללת מחלות לב וכלי דם. אבחון מוקדם של הנטייה למחלות הללו וטיפול מתאים בשלב מוקדם שלהן, מצמצם באופן משמעותי מאד את הסיכון ללקות באירועי לב ובאירועים מוחיים הפוגעים קשות בבריאותו ותפקודו של המטופל, ובמקרים מסויימים אף עלולים להוביל למותו.

 

חלק מרכזי מאד בטיפול שרופא הקהילה חייב ליתן למטופליו, הוא מעקב אחר בריאותם הכללית ותשומת לב לזיהוי הגורמים למחלות לב וכלי דם בטרם חלו. כך, בין היתר, ראוי ומצופה מרופא המשפחה לעקב אחר מדדים שונים של המטופל, כגון רמת הסוכר בדם, רמות כולסטרול בדם, לחץ דם, אינדקס מסת גוף ועוד.

 

נתונים אלה צריכים להיאסף ולהיבחן בקפידה כדי שניתן יהיה להסיק לפיהם האם החולה מצוי בקבוצת סיכון לפתח מחלת לב או כלי דם. המטופלים אמורים להיות מופנים לבדיקות אלה, ובמיוחד מטופלים הסובלים מעודף משקל ו/או מטופלים שבני משפחתם סובלים ממחלות קרדיו ווסקולריות. השכיחות הגבוהה של מחלות קרדיו ווסקולריות, בנוסף לחשיבות האבחון המוקדם ויכולת האבחון, המעקב והטיפול מקימים חובת זהירות מיוחדת של רופא המשפחה בהקשר זה.

 

כמו כן, חובה על רופא המשפחה להפנות את המטופל לאבחון מתאים במידה שיזוהו חריגות במדדים הנבדקים הללו, כגון בדיקת מאמץ, א.ק.ג, צנתור אבחנתי, אולטרה סאונד של העורקים וכיו"ב בדיקות אבחון מגוונות. רופא משפחה שלא מבצע בדיקות אלה, ו/או מתעלם מסימני אזהרה, ו/או לא מפנה לבדיקות מתאימות, ו/או לא דואג שהמטופל יזכה בטיפול מתאים, עלול להיחשב כמי שהפר את חובתו כלפי מטופליו ולכן התרשל רשלנות רפואית.

 

חובה ליזום בירור ומעקב - דוגמא

 

דוגמא לכך הוא סיפורה של מטופלת שלקתה באירוע מוחי קל ממנו השתקמה ואף חזרה לעבודה מלאה. במשך שלוש שנים הרופא המטפל שלה לא עקב כנדרש אחר מצב בריאותה הכללי, ולא ביצע בדיקות מתבקשות כדי לעקוב אחר הפרמטרים שיש בכוחם ללמד על מצבה הבריאותי. בחלוף שלוש שנים עברה המטופלת אירוע מוחי נוסף, הפעם חריף מאד, בעטיו נותרה משותקת עם פגיעה קוגניטיבית ותפקודית קשה.

 

מומחה רפואי שחוות דעתו הוצגה בפני בית המשפט, ייחס לרופא המטפל רשלנות רפואית בשל התנהלותו. רופא הקהילה אמור היה לבצע מעקב אחר מצבה של המטופלת עוד טרם האירוע הראשון ובוודאי לאחר האירוע הראשון, ולעשות ככל העולה בידו כדי לבחון את הסיכון שעלה בבירור מנורות האזהרה שהבהבו בדרך וראוי היה שיעניק לה טיפול מאזן. מומחה ביהמ"ש לא פטר את הרופא המטפל מאחריות לקרות האירוע השני, אף שהפנה את המטופלת, לאחר האירוע הראשון, לטיפול אצל מומחים, מאחר והיה על רופא המשפחה לוודא שהמטופלת מקבלת את הטיפול התרופתי שהומלץ לה וכי הטיפול מביא לאיזון בערכים.

 

המטופלת זכתה בפיצוי בגובה שני מיליון ₪ מקופת החולים בה עבד רופא המשפחה.

 

זהו מקרה שמלמד על חובת הרופא ליזום בירור ומעקב, גם ללא תלונה או פניה מיוחדת של המטופל; וכן חובתו לעקוב אחר האיזון התרופתי שכן אינו יוצא ידי חובתו בעצם מתן הטיפול בלבד או בהפניה למומחה.

 

דוגמא נוספת היא סיפורו של מטופל שעבר בדיקות אק"ג לפני ניתוח ברך, כדבר שבשגרה ערב ניתוח. באק"ג אובחנו תסמינים, אשר בצירוף לנתונים אישיים אחרים והיסטוריה קרדיאלית במשפחה, היו אמורים לעורר דאגה בלב הרופא. אולם, למרות זאת המטופל לא נשלח לבירור קרדיאלי. גם שינוי בתוצאות בדיקת האק"ג שנעשתה בבית החולים לאחר הניתוח, אשר היו שונות בהשוואה לתוצאות האק"ג ערב הניתוח, לא עוררו את תשומת לבם של רופאי בית החולים כפי שצפוי היה שיקרה. בהמשך, עבר המטופל אירוע לבבי, בעקבותיו עבר ניתוח לב ממנו לא התאושש ולבסוף נפטר. כיום מתבררת תביעה שהוגשה נגד קופת חולים ובית חולים בגין התנהלותם הרשלנית של הרופאים, כאשר מיוחסת לרופא המשפחה אחריות בשל אי הפניית החולה לבירור קרדיאלי.

 

חובות נוספות שחלות על רופא המשפחה

 

חובה חשובה ובולטת היא החובה של רופא המשפחה להפנות מטופלים לאבחון ו/או להעניק להם טיפול מתאים עקב תלונות שלהם. במקרים בהם מטופל מתלונן על מיחושים או תסמינים מחשידים חלה חובה על הרופא לערוך בירור לגבי הגורם לתסמינים הללו. הפרת חובה זו עלולה להשתכלל לעילת תביעה, אם נגרם נזק עקב אי הגילוי של המחלה או אם חל איחור בטיפול שפגע ביכולת ההחלמה ו/או החמיר את הנזק של החולה. כאשר טיפול לקוי או מאוחר גורם לנזק ממשי, ההתרשלות משתכללת לכדי רשלנות אשר מקימה עילת תביעה.

 

סיכום

 

רופא המשפחה הוא שומר הסף של המטופלים והוא זה שאמור לאבחן מבעוד מועד מחלות, להפנות אותם לאבחונים ובדיקות בהתאם, להדריך אותם ולסייע להם בטיפול ולוודא כי הטיפול מיושם ומתאים. רופא קהילה אשר לא מבצע בדיקות מעקב מתבקשות ו/או לא פועל בהתאם לצורך עקב תלונות מטופל, עתיד להיתבע בגין רשלנות רפואית.

 

עו"ד שאדי אנדראוס, מתמחה בדיני נזיקין

 


עודכן ב: 11/11/2015