בתי הדין לעבודה נדרשים לאחרונה לסוגיות אלו לפיהן עובדים עצמאיים מגישים נגד מעסיקיהם תביעות לצורך הכרה בקיומם של יחסי עובד מעביד, בין העובד העצמאי למעסיק. אין ספק שסוגיה זו על מורכבותה מעמידה לבחינה, בראש ובראשונה, את התנהגות הצדדים וכוונתם האמיתית בתחילת הקשר ביניהם.
בפתחו של מאמר זה יודגש כי עובד עצמאי שהתקבל לעבודה כנותן שירותים עצמאי אינו זכאי למעמד של עובד בשכר ולהתקיימותם של יחסי עובד מעביד. אם התקבל העובד כנותן שירותים עצמאי ורצון הצדדים והתנהגותם היו כך ולא אחרת תוך מודעותו של העובד למעמדו כנותן שירותים עצמאי, הרי שתביעתו לצורך התקיימותם נוטעת ספק רב בשאלת תום ליבו וסיכויה כי לא תגלה כל עילה.
מבחן ההשתלבות לבחינת יחסי עובד מעביד
מנגד, קיימים מקרים בהם הכירה הפסיקה בעובדים עצמאיים לצורך התקיימותם של יחסי עובד מעביד וזיכתה עובדים אלו בפיצויי פיטורין ולעיתים בזכויות נוספות מכך. לצורך כך נקבע בפסיקה כי המבחן המוביל לבחינת יחסי עובד מעביד של עובד פרילנסר הוא מבחן ההשתלבות. מבחן זה בודק כמה השתלב ה"עובד" בעסקו של ה"מעביד" והאם מדובר ב"עובד" או שמא ב"נותן שירותים עצמאי". מבחן ההשתלבות מורכב משני פנים – האחד שלילי והשני חיובי. במסגרת מבחנים אלו יש לוודא כי העובד השתלב בפעילותה השוטפת של החברה ולא רק העניק לה שירותים כקבלן עצמאי.
הגדרתו של עובד פרילנסר לסטטוס המשפטי בו הוא מצוי איננה נקבעת על פי התיאור שניתן על ידו מאחר וזו קביעה סובייקטיבית, אלא בהתאם לנסיבות המקרה בעיניים משפטיות ולנסיבות עובדתיות קיימות. המבחן החשוב ביותר הוא המבחן המעורב ובבסיסו מבחן ההשתלבות. מבחן ההשתלבות בוחן האם העובד השתלב בחברה בה הועסק והאם הוא היה או לא היה בעל עסק עצמאי. לצד מבחן זה הגדירה הפסיקה מבחני עזר נוספים כגון מבחן הכפיפות, מבחן הקשר האישי, מבחן אופן התשלום, מבחן הפיקוח על העבודה, מבחן ההשתלבות בחיי החברה, מבחן התלות הכלכלית, בלעדיות הקשר, רצונם של הצדדים ועוד. כל מקרה הנמצא במחלוקת זו נקבע על בסיס נסיבות המקרה לגופן ושקילת מצבור הסממנים.
מבחני העזר לצד מבחן ההשתלבות הבוחנים אף הם את היחסים:
א. האם התובע השתלב בחברה?
האם השתתף באירועים, ישיבות, כנסים, מפגשים חברתיים וטיולים של החברה. האם קיבל מתנות, הודעות, דברי דואר, בקשות כבשגרה מהחברה, האם הגיע בזמנים שהיו נוחים לו לעבודה, האם היה תחת פיקוח?
ב. האם היה התובע לבעל עסק עצמאי?
האם ניהל ספרים וקיבל את שכרו לפי מס' תיק ניכויים של בעל עסק עצמאי. האם בתקופה המקבילה לעבודתו בחברה העניק שירותים לחברה אחרת?
ג. מבחן הכפיפות, פיקוח ושליטה:
האם היה תחת פיקוח אינטנסיבי או האם היה ל"עובד חופשי" שביצע את עבודתו כקבלן עצמאי בשעות עליהן סוכם מראש ואף אחד "לא ישב לו על הראש"?
ד. מבחן אופן התשלום:
באיזו צורה קיבל העובד את התמורה בגין עבודתו כפרילנסר?
ה. שכר קבלני או שעתי:
האם שכרו שולם לפי שעה או כשכר קבלני?
ו. התובע קיבל שכר גבוה:
האם העובד קיבל שכר גבוה מזה שעובד שכיר היה מקבל ?
ז. מבחן התלות הכלכלית:
האם היה העובד תלוי במעסיק אחד בלבד או העניק שירותיו לעוד מקומות עבודה אחרים?
ח. בלעדיות הקשר:
האם העובד הפרילנסר עבד בכמה מקומות עבודה במקביל או היה כבול בבלעדיות הקשר עם מעסיקו?
ט. רצונם של הצדדים: מה היה רצון הצדדים?
נראה איפה כי הפסיקה העניקה לעובד פרילנסר, בהתקיים תנאים מסוימים, זכויות מתוך עולם העבודה וזאת למרות שקבלן עצמאי אינו נופל בגדרו של המושג עובד. מתקבל הרושם כי בחינה מדוקדקת של מבחני ההשתלבות עשויה במקרים מסוימים להיטיב עם העובד ולהעניק לו מעמד של עובד בשכר וע"י כך למנוע את התחמקות המעסיק מחיוביו במסגרת עולם העבודה.
ברור כבר עכשיו כי עובדים "חלשים" שייתכן כי נוצלו ע"י מעסיקיהם לצורך הקטנת עלויות יזכו להגנה מלאה אם רק יוכיחו כי עמדו במבחנים ברורים במסגרתם הם השתלבו בחיי החברה המעסיקה.