בר"ע 746/08 עו"ד משה נעים נ' עיזבון חסן מוחמד עליוואט
עובדות המקרה:
במסגרת הליכי הוצאה לפועל המתנהלים נגד המשיב זה למעלה מעשור, מונה המבקש ביום 28.12.07, ככונס על מקרקעין שכנטען שייכים למשיב. לאחר שנמצא רוכש לזכויות במקרקעין, הגיש המבקש לראש ההוצאה לפועל ביום 24.9.08 בקשה לאישור המכר. הבקשה נדחתה שכן המקרקעין לא היו רשומים בפנקס המקרקעין. מכאן הערעור.
האם לראש ההוצאה לפועל יש סמכות להורות על עיקול מקרקעין שאינם רשומים?
1. מלשונם הברורה של סעיפים 33 ו-34 לחוק ההוצל"פ עולה כי סמכותו של ראש ההוצאה לפועל להטיל עיקול על נכס מקרקעין מוגבלת אך ורק למקרקעין הרשומים על שם החייב. ממילא, סמכותו של ראש ההוצאה לפועל לצוות על מכירת המקרקעין המעוקלים על פי סעיף 36 לחוק מוגבלת לסמכותו הראשונית להטיל עליהם עיקול מלכתחילה.
2. אמנם, בפסיקה הורחבה תחולתו של סעיף 34 לעיל, גם על מקרקעין הרשומים על שם החייב במינהל מקרקעי ישראל או במוסדות משכנים. עם זאת, הרחבת מושג הרישום ככולל גם רישום במינהל מקרקעי ישראל או בחברה המשכנת נעשה מן הטעם כי הרישום האמור בדרך כלל מייתר חקירה ודרישה מעמיקה או דיון משפטי ועובדתי לעניין זכויות הבעלות, והדברים ברורים וניתנים להחלטה עניינית.
3. בענייננו, המקרקעין נשוא הבקשה רשומים בספרי מס רכוש. משכך, והגם שעסקינן במקרקעין כהגדרתם בחוק ההוצאה לפועל, ברי כי אין הרישום האמור עולה בקנה אחד עם המונח "רשומים על שמו [של החייב]". כי גם הרישום בספרי מס רכוש אינו על שמו המלא של החייב.
מכאן, כי אף אם המונח "רישום" היה חל גם על מקרקעין רשומים בספרי מס רכוש, הרי שנדרש היה בירור עובדתי שבוודאי אינו בסמכות ראש ההוצאה לפועל, כגורם מינהלי-ביצועי, וכאשר הליכי ההוצאה לפועל מטרתם מימוש פסקי דין בצורה מהירה ויעילה, ללא דיון או בירור נרחב.
לסיכום,
סמכותו של ראש ההוצאה לפועל להטיל עיקול על נכס מקרקעין מוגבלת אך ורק למקרקעין הרשומים על שם החייב כאשר רישום בספרי מס רשום אינו ממלא אחר דרישת הרישום.
