בר"ע 54/95 זונדרלינג נ' הבנק הבינלאומי הראשון
עובדות המקרה:
המבקש כבן 50, מתגורר בבית שבבעלות אחד מבניו, יחד עם אותו בן, ואינו משלם דמי שכירות ואף לא הוצאות אחרות בקשר לדירה. כמו כן הוא סמוך על שולחן בניו המשלמים עבור מזונותיו. לאור מצב הבריאותי הלקוי הוא עובד במשרה חלקית ומשתכר 800 ₪ בחודש.
המבקש משתמש במכונית שהועמדה לרשותו על ידי החברה שבה הוא עובד ונוסע בכל רחבי הארץ במסגרת עבודתו. כפי שקבע ראש ההוצאה לפועל "לא הוכח כלל כי החייב עובד עבודה חלקית", לא הוצגו תלושי משכורת להוכחת הכנסותיו למעט תלוש משכורת שהגיש המשיב על סך 1300 ש"ח, לא ניתנו פרטים על אופי עבודתו ולא הובאו ראיות להוכחת מחלותיו או הוצאותיו.
ראש ההוצל"פ קבע כי כושר השתכרותו של המבקש הוא 3600 לחודש, סכום שהוא כשיעור השכר הממוצע במשק אחרי ניכוי מס הכנסה.
האם רשאי ראש ההוצל"פ לקבוע כושר השתכרות של חייב על דרך האומדן בהיעדר נתונים מספיקים?
1. התשובה היא חיובית ובלבד שנערכה לחייב חקירת יכולת נאותה ויכולת התשלום שלו נשקלה באורח ענייני.
2. במקרה דנן, העיון בפרוטוקול החקירה ובמסמכים שהוגשו מראה כי המבקש היה מיוצג על ידי עורך דין, כי נערכה לו חקירה יסודית וממצה וכל טענותיו נבחנו ונשקלו. כאמור, מקבל המבקש מבניו בעין את כל הדרוש לו ולבנו הקטן לצורך מגורים, מחייה ונסיעות. שוויים של כל אלה מגיע לאלפי שקלים נטו בחודש.
אם מצרפים לכך את הסכום שמקבל המבקש לפי תלוש המשכורת שלו אין מנוס מן המסקנה שיכולתו עולה בהרבה על הסכום שהציע וכי צדק ראש ההוצאה לפועל כאשר השית עליו את התשלומים החודשיים שהשית.
לסיכום,
ראש ההוצאה לפועל רשאי לקבוע כושר השתכרות של חייב על דרך האומדן בהיעדר נתונים מספיקים, לאחר שנערכה לחייב חקירת יכולת נאותה ויכולת התשלום שלו נשקלה באורח ענייני.
