ת 15067/05 מ"י נ' חאונברגר יוסף


ביום 8.8.05 נהג הנאשם ברכב פרטי מסוג טויוטה בכביש מכיוון ראשון לציון לכיוון כללי ירמיהו, כביש דו סטרי ובו מסלול אחד לכל כיוון. במהלך הנסיעה עקף הנאשם רכב מסוג סקודה בו נהג קרוזר רונר והשלים את העקיפה.

 

האם יש להרשיע את הנאשם בעבירה של עקיפת רכב בדרך שאינה פנויה?


1. כל אימת שנהג עוקף מכונית, הנוסעת לפניו, הרי חובתו העיקרית והמרכזית היא, שלא להפריע לתנועה הבאה ממול, ואין הוא רשאי לבצע עקיפה, אף אם הכביש פנוי לפניו, אלא אם יש לו ראיה ברורה למרחק מתאים, המבטיחה שלא תבוא תנועה פתאומית ממול בכיוון הנגדי, בשעה שהוא חוסם את דרכה על-ידי ביצוע העקיפה, לפני שיספיק להשלים את העקיפה בביטחון.

 

הסיכון של חסימת הדרך הוא אפוא בגדר הצפייה המרכזית, החייבת לקנן במחשבתו של הנהג המבצע עקיפה.


2. מועד ההערכה הוא אכן השלב הקודם לתחילת העקיפה, אולם בשלב זה על מי שמבקש לעקוף להביא, מראש, בחשבון את השינויים בתנאי המקום היכולים לקרות באופן צפוי ובאופן בלתי צפוי במהלך העקיפה, כגון הופעת פתע של רכב ממול הנוסע במהירות גדולה, קשיים בהשלמת העקיפה בשל כך שרכב הנעקף נוסע או יתחיל לנסוע במהירות ועוד.

 

משמע, אין עקיפה מותרת, שאינה עקיפה בטוחה, ועקיפה בטוחה היא זו בה שדה הפעולה שלך יוצר מראית של יכולת להשלים את העקיפה עד תומה בבטחה. מראית כאמור כרוכה בהבאה בחשבון, מראש, של הסיכונים הנוצרים תוך כדי עקיפה


3. במקרה דנן, בנוסף לטעות הראשונית לצאת לעקיפה במקום בו שדה הראיה אינו מספיק ולא הובאו כל שיקולים נוספים רלוונטיים בחשבון. הנאשם המשיך בעקיפה ללא כל הפעלת שיקול דעת והתחשבות ברכבים במסלול הנגדי.


לסיכום,

 

נהג המבצע עקיפה חייב שלא להפריע לתנועה הבאה ממול, לבדוק את שדה ראייתו ולהביא בחשבון את השינויים בתנאי המקום היכולים לקרות באופן צפוי ובלתי צפוי במהלך העקיפה.