המ' 1141/95 בנק הפועלים בע"מ נ' אדמונד אברהם
בשנת 1988 הגיש מר אדמונד אברהם לבית משפט זה בקשה למתן צו כינוס ולהכרזתו פושט רגל. ביום 12.7.88 ניתן צו לכינוס נכסי החייב ולהכרזתו פושט רגל.
בהחלטתו מיום 15.6.94 הורה בית המשפט כי אם החייב יפקיד, בתוך 60 יום מאותו מועד, סכום של 20,000.- ש"ח, בנוסף על הסכומים שהצטברו עד לאותו מועד בקופת הכינוס, ינתן לחייב הפטר.
ביום 14.8.94 שילם החייב את הסכום שהושת עליו, כאמור, ובית המשפט הורה על הפטרו הסופי של החייב.
הפועלים בע"מ, שהינו הנושה היחיד של החייב, הגיש, את הבקשה דנן ובה עתר להורות על ביטול צו ההפטר "היות ופסק דין זה הושג בתרמית ובשל כך ניתן לביטול, וכן בהתאם לסמכותו של בית המשפט, על פי סעיף 181 לפקודה, לבטל כל צו שניתן על ידו".
האם יש לקבל את הבקשה?
1. הדרך הראויה לביטול ההפטר שניתן על ידי כב' השופט נאמן ביום 10.10.94 היתה צריכה להיעשות על פי סעיף 182 לפקודה הקובע, כי הנפגע על ידי צו בפשיטת רגל רשאי לערער עליו לפי סעיף זה. בית המשפט המוסמך לדון בערעור הוא בית המשפט העליון.
2. גם בא כח החייב אינו חולק, כיום, על כך שצו ההפטר נמנה על הצווים שסעיף 181 לפקודה חל עליהם. לפיכך, יכול ביהמ"ש לחזור ולעיין בצו ההפטר.
לסיכום,
שכוחו של בית המשפט עמו לחזור ולעיין, על פי סעיף 181 לפקודה, גם בצו הפטר שניתן על ידו.