רע"א 5509/06 יעקב גולני נ' חסיה קלרמן

 

עובדות המקרה:


המבקש הינו עורך-דין, אשר זכה בתביעה כספית בגין שכר טרחה בבית-משפט השלום כנגד המשיבה 3. המבקש פתח בלשכת ההוצאה לפועל תיק הוצאה לפועל כנגד בריל. במסגרת הליכי ההוצאה לפועל הוטלו עיקולים על שני נכסי מקרקעין בבעלותה של בריל, על חשבון הבנק שלה, המתנהל בבנק לאומי, סניף רעננה ועל חשבון בנק המשותף לבריל ולאמה, המשיבה 1.

 

בהחלטה קבע בית-משפט השלום, כי ביצוע פסק-הדין יעוכב, למעט תשלום מיידי של 500,000 ש"ח בצירוף מע"מ וכי יתר העיקולים יוותרו על כנם, ככל שלא יבוטלו על-פי בקשתו של צד שלישי. בקשת רשות הערעור שהגיש המבקש על החלטה זו נדחתה. המשיבה הינה קשישה ניצולת שואה, המתגוררת כיום בבית אבות.

 

החשבון בגן העיר היה שייך למשיבה באופן בלעדי מזה שלושים שנה, ובריל צורפה אליו לפני כשנתיים. ביום 14.2.2006 הגישה המשיבה בקשה נוספת לצמצום או ביטול העיקול לראש ההוצאה לפועל וזאת בשל טענתה לשינוי נסיבות, כגון פריעת חלק מהחוב בהתאם להחלטת בית-משפט השלום, הגשת המרצת הפתיחה והטלת צו המניעה.

 

ביום 27.2.2006 דחתה ראש ההוצאה לפועל את הבקשה, מנימוקי המבקש הזוכה. כן קבעה ראש ההוצאה לפועל, כי איננה רואה מקום לניהול הליכים מקבילים, הן כאשר מעמדה של המשיבה בתיק זה אינו ברור והן לאור המרצת הפתיחה שהוגשה על ידה.

 

על החלטה זו של ראש ההוצאה לפועל הגישה המשיבה בקשת רשות ערעור. בית-המשפט המחוזי קיבל את הבקשה ודן בה כערעור, ולבסוף קיבל את הערעור. מכאן הבקשה למתן רשות ערעור.

 

האם יש לקבל את הערעור?


1. לא נפל פגם בהחלטת בית-המשפט המחוזי. לא ניתן מחד, לעקל את כספיה של המשיבה ומאידך, לטעון כי אין לה כל מעמד בהליך ההוצאה לפועל. דבר זה יהווה פגיעה חמורה בקניין של אדם ובזכותו להליך הוגן.


2. העיקול בהליכי ההוצאה לפועל, הינו אמצעי דיוני להבטחת גביית חובו של החייב, המגיע בדין לזוכה. העיקול פוגע קשות בזכות הקניין של בעל הנכסים ומונע ממנו שימוש והנאה בנכסים השייכים לו בדין. פגיעה זו, המכבידה על החייב, קשה היא עוד יותר כאשר מדובר בצד שלישי, אשר איננו מעורב ישירות בסכסוך שבין הצדדים.


3. במקרה דנן, מטרת העיקול הושגה, עם הטלתו על מלוא סכום זכייתו של המבקש. יצוין גם, כי הסכום המעוקל הינו בכספים נזילים, זאת בנוסף לשני נכסי מקרקעין אחרים של בריל המעוקלים על-ידי המבקש ועל-כן גם לא צפויים קשיי מימוש למבקש.


לסיכום,

 

לא ניתן מחד, לעקל את כספיה של המשיבה ומאידך, לטעון כי אין לה כל מעמד בהליך ההוצאה לפועל. דבר זה יהווה פגיעה חמורה בקניין של אדם ובזכותו להליך הוגן.