ברע 2347/07 הבנק הבינלאומי הראשון נ' אחים אלה
עובדות המקרה:
ביום 27.5.05 פתח המערער בהליכי הוצל"פ כנגד המשיבה 1 למימוש משכנתא שנרשמה לטובתו על זכויות המשיבה 1. סכום החוב נשוא תיק ההוצל"פ עמד בעת פתיחת התיק על סך של 18,811,819 ₪ ובהתאם שילם המערער אגרה בסך של 180,019 ₪.
המערער ואחרים מקבוצת אבולעפיה, שהמשיבה 1 היא אחת מהם, ניהלו הליך גישור בפני המגשר עו"ד רם כספי, שהסתיים ביום 13.6.07 בחתימה על הסכם גישור.
ביום 6.9.07 הגישו הצדדים לראש ההוצל"פ הודעה בהסכמה לפיה יישבו את המחלוקת ביניהם בהליך גישור, עפ"י הסכם גישור שקיבל תוקף של פס"ד. לפיכך, התבקש ראש ההוצל"פ לבטל את הליך ההוצל"פ ללא צו להוצאות. ראש ההוצל"פ החליט כי הסדר פשרה אינו עילה להשבת האגרה.
האם הסכם גישור כשלעצמו מהווה "סיבה אחרת" המצדיקה השבת האגרה לזוכה בהוצאה לפועל?
1. ערכאת הערעור על החלטות ראש ההוצל"פ יונקת את סמכותה מכוח מהוראות חוק ההוצל"פ, המסדיר את סמכות בית המשפט המחוזי לדון כערכאת ערעור, בזכות וברשות על החלטותיו של ראש ההוצל"פ. סמכות בית משפט זה בשבתו כבימ"ש של ערעור על החלטת רשם ההוצל"פ נגזרת מסמכות ראש ההוצל"פ, אך הדיון לפני בית המשפט שלערעור הוא שמיעה מחדש במובן הרחב ביותר.
2. יש למערכת השיפוטית עניין ביישוב סכסוכים מחוץ לכותלי בית המשפט, מטעמים ערכיים ומעשיים כאחד. מדיניות זו באה לידי ביטוי בבתי המשפט, בין היתר, בהטבה הניתנת לצדדים המסיימים הליך בהסכם גישור באמצעות השבת אגרה, כולה או חלקה.
ההנחה היא כי צד היודע שהסכמתו להסכם גישור, בטרם מיצה את כל זכויותיו הדיוניות, יש בצידה הטבה על דרך השבת האגרה או הפחתתה, יביא גם ענין זה במסגרת שיקולי הבחירה בהליכי גישור, במקום המשך ההליכים בביהמ"ש.
לסיכום,
שיקולי מדיניות משפטית ראויה, מחייבים פרשנות רחבה לפיה סיום הליכים בדרך של הסכם גישור במסגרת הליכי ההוצאה לפועל, יכללו בגדר "סיבה אחרת"- המצדיקה השבת האגרה.
