ע"א 110/89 הכונס הרשמי כמפרק בנק צפון אמריקה בע"מ נ' ישראל גלבוע
עובדות המקרה:
המערער הגיש נגד המשיב תובענות כספיות וזכה בהן. לגביית החובות הפסוקים פתח בהליכי הוצאה לפועל נגד המשיב. לדברי המערער, לא הצליח לאתר כל הנכסים השייכים למשיב או הרשומים על שמו, ברם, לאחר חקירה ודרישה נודע למערער, כי המשיב הינו היורש היחיד של אמו המנוחה.
על שם האם המנוחה רשומים נכסי מקרקעין. לפיכך פנה המערער לבית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו וביקש הימנו, ראשית, להצהיר כי זכויות הבעלות בנכסים הנ"ל שייכות בשלמותן למשיב, ושנית, להטיל עיקול על הנכסים לטובת המערער.
האם ניתן לעקל את זכותו של היורש בנכס מסוים מנכסי העיזבון?
1. אין לברר ענייני ירושה במסגרת תביעה לפי סעיף 34(ב) לפועל. על ענייני ירושה להתברר על-פי הדינים וסדרי הדין החלים לגבי ירושה.
2. אכן, במותו של אדם עובר עיזבונו ליורשיו. אולם כל עוד לא חולק העיזבון, זכאי יורש לחלק בעיזבון ולא לנכסים מסוימים. לאחר מות המוריש, וכל עוד לא חולק העיזבון, רשאים נושי היורש לעקל חלקו בעיזבון.
אך עיקול כאמור אינו מקנה זכויות אלא כדי המגיע ליורש בחלוקת העיזבון וזכותו של יורש בנכס מסוים מנכסי העיזבון אינה ניתנת לעיקול, כל עוד לא חולק העיזבון. המדובר "בעיקול של זכות שטרם באה לעולם, דהיינו זכות היורש בנכס אחרי חלוקת העיזבון".
3. ההליך שנקט המערער אינו משיג מטרה זו של פרסום ברבים ומתן הזדמנויות להגיש התנגדויות. אין, לכן, תועלת באמור בתצהיר מטעם המערער בדבר היותו של המשיב יורש יחידי, ואפילו הייתה הודאה מצד המשיב כי הוא היורש היחיד של המנוחה, לא היה בכך די.
ייתכן כי יש טוענים נוספים לעיזבון, אם יורשים על-פי דין ואם יורשים על יסוד צוואה. זו אף זו, ייתכן שלמנוחה היו נושים, וגם לאלה כמובן אינטרס לדעת על העיזבון ולתבוע סילוקם של החובות מן העיזבון.
לסיכום,
וזכותו של יורש בנכס מסוים מנכסי העיזבון אינה ניתנת לעיקול, כל עוד לא חולק העיזבון. שכן מדובר בעיקול של זכות שטרם באה לעולם, דהיינו זכות היורש בנכס אחרי חלוקת העיזבון
